מערך פרויקטים רחב היקף משנה את פניה של ירושלים בשנים האחרונות: מנהרות, גשרים, מחלפים, תשתיות, קווי רכבת קלה, חניונים, פרויקטים אורבניים, מבני ציבור וחינוך – כולם חלק מתוכנית כוללת, שהופכת את הבירה לעיר מודרנית, נגישה ונוחה יותר. את המהפכה הזו מובילה מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, הזרוע הביצועית של עיריית ירושלים ומשרד התחבורה. בראש חברת מוריה עומדים יו”ר הדירקטוריון, ראש העיר משה ליאון והמנכ"ל גלעד בר־אדון, והיא מנהלת כיום מאות מיזמי בנייה ומיזמי תשתית פעילים במקביל ובהיקפי תקציב שנתיים של מיליארדי שקלים.
גם בצל אתגרי התקופה הביטחונית, חברת מוריה שומרת על רציפות תפקודית ומקצועית מרשימה. תוך כדי לחימה בדרום ובצפון, למרות מגבלות גיוס עובדים ושיבושים לאור המלחמה, ולצד העובדה שרבים מעובדי החברה ונותני השירותים שלה גויסו למילואים, הצליחה חברת מוריה לעמוד בלוחות זמנים ואף להקדים אותם במספר פרויקטים – בהם חמש מנהרות תחבורתיות חדשות, ביצוע נרחב של תשתיות עירוניות וחניונים רבי קומות.
העשייה הזו מתקיימת בלב אחת הערים הרגישות בעולם – עיר שמשלבת רבדים של דת, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אוכלוסיות מגוונות ומורכבויות תחבורתיות. נשות ואנשי מוריה נדרשים לפעול מתוך רגישות גבוהה, תוך שיתוף פעולה עם הקהילות המקומיות, ויישום פתרונות חדשניים שמשלבים תכנון בר־קיימא עם ביצוע מדויק.
לדברי מנכ”ל חברת מוריה, גלעד בר־אדון, "אחת הנקודות הפחות מוכרות לציבור הרחב היא שהנהלת החברה, העובדות והעובדים ונותני השירותים שלה אחראים מדי שנה על הובלת מאות מיזמי תשתית, פיתוח אורבני ובינוי, בקצב וביעילות של חברות עסקיות. מדובר בעבודה מורכבת, שמתבצעת תוך כדי תנועה, לעיתים ממש כך – כשיש לשלב בין אילוצי שטח, מגבלות תקציב וזמנים ודרישות של גורמים רבים, ציבוריים ופרטיים. כל זה קורה בלב עיר חיה, פעילה ומורכבת כמו ירושלים”, הוא אומר.
גלעד בר־אדוןצילום: באדיבות מוריההנהלת מוריה נדרשת לא רק ליכולות מקצועיות גבוהות, אלא גם להבנה, סבלנות ושיקול דעת. “כתאגיד העירוני הגדול בישראל, עם פעילות בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, יש בחברה מנהלים שנושאים על כתפיהם אחריות אמיתית לבניית העיר ירושלים ומנהלים כל אחד מהם פרויקטים בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים". אומר בר־אדון.
"פרויקט תחבורה לאומי, מהחשובים שבוצעו בישראל"
כדי להבין מקרוב איך נראית העשייה הזו ביומיום – מה מקשה, מה מניע, ואיפה מרגישים את השינוי, וכמובן לכבוד יום ירושלים - חגה של הבירה, שוחחנו עם חברי הנהלת מוריה, האנשים שמנהלים את השטח, מתמודדים עם אילוצים מורכבים, מובילים צוותים ופרויקטים, ונושאים באחריות לשנות את הדרך שבה תושבי ירושלים מתניידים וחיים את המרחב העירוני.
מי שמוביל את אחד התחומים המרכזיים והמשפיעים ביותר על ההתפתחות התחבורתית של ירושלים הוא רונן קליגר, סמנכ"ל חטיבת הרכבות בחברת מוריה. לדבריו, "מוריה היא חברת הביצוע של עיריית ירושלים ומשרד התחבורה, שמפתחת את עיר הבירה, עבורי זו זכות גדולה לקחת חלק בבנייה ובפיתוח של העיר ירושלים".
לקראת יום ירושלים מציין קליגר את אחד הפרויקטים שהוא גאה בו במיוחד – מנהרות הגבעה הצרפתית. “האתגר היה רב. מדובר בפרויקט מורכב מאוד מבחינה הנדסית, שדרש כריית מנהרות בשני מפלסים מתחת לקו האדום של הרכבת הקלה, אבל תרומתו של הפרויקט לתנועה בעיר עצומה. הוא מאפשר זרימה חלקה ומפחית עומסי תנועה באחד הצירים העמוסים בבירה".
רונן קליגרצילום: באדיבות מוריהקליגר עומד בראש חטיבת הרכבות של חברת מוריה, שמבצעת את עבודות אינפרא 1 – שלב התשתיות המהותי והמורכב הנדסית של עבודות הרכבת הקלה בירושלים. “זהו פרויקט לאומי, מהחשובים שבוצעו בארץ בתחום התחבורה. המטרה היא להפוך את ירושלים לעיר מובילה בישראל גם מבחינת פתרונות התחבורה הציבורית וזה בהחלט קורה מול עינינו”.
כיום רונן וצוותו עובדים על הקו הכחול – אחד הקווים המרכזיים, שיחברו את דרום העיר לצפונה. הקו יתפרס משכונת גילה ועד שכונת רמות, ויוביל לשיפור דרמטי ברשת התחבורה הציבורית.
ומה המסר שלו לתושבי הבירה? “העיר ירושלים נמצאת בתנופת בנייה משמעותית מבחינה תחבורתית, ובתוך כמה שנים יהיה ניתן להתנייד בה בקלות ובנוחות בעזרת רשת קווי הרכבת הקלה. אנחנו עובדים קשה כדי להפוך את זה למציאות”.
מוסר תשלומים גבוה במיוחד
בתוך כל פרויקט פיזי שנראה לעין, מהמנהרה ועד הפארק, עומד גם מערך תקציבי וכספי מורכב, שבזכותו התוכניות הופכות למציאות. על המערך הזה אחראי דן שחר, סמנכ"ל הכספים של חברת מוריה. "עבורי, חברת מוריה היא פלא אחד גדול, צוות מצומצם יחסית שמוביל עשייה בהיקפי ענק, מתוך מחויבות עמוקה לעתידה של ירושלים. זו שליחות אמיתית יומיומית", הוא אומר.
החטיבה שבראשותו שותפה לכלל הפרויקטים, והיא מהווה גורם קריטי המשפיע על קצב קידום העבודות בשטח. בשנת 2023 רשמה החברה ביצוע שיא של כ־3.1 מיליארד ש”ח, הישג שמעיד על יכולת ביצוע יוצאת דופן של החברה ומקצועיותה הרבה.
במהלך השנה האחרונה התמודדה החטיבה עם הליך הטמעת מערכת ERP חדשה (Priority), שתחליף את מערכת הכספים הוותיקה ותשדרג את מערך הבקרה התקציבית; בנוסף, הובילה החטיבה שורת מהלכים מהותיים וביניהם: השקת פורטל ספקים חדש, שיאפשר לכל ספק גישה דיגיטלית מלאה למידע, תשלומים וחשבוניות; והובלת תהליכים תומכים לקבלנים בתקופת החירום – כולל שחרור עכבונות, הקדמת תשלומים והקלות בדרישות ערבויות, בסכומים של עשרות מיליוני שקלים.
"במקביל להיקף ביצועי מרשים, קיבלנו בשנת 2024 הזמנות עבודה חדשות בהיקף של כ־2.6 מיליארד ש”ח – נתון חסר תקדים שמעיד על האמון שמביעים בנו מזמיני העבודה. זה מעמיד אותנו בפני אתגר ניהולי ותקציבי גדול, אבל גם מאפשר לנו לתכנן לעתיד, לגדול ולהתחזק".
האתגר המרכזי, לדבריו, טמון באיזון שבין ניהול תקציבים בסדרי גודל עצומים ובין שמירה על מוסר תשלומים גבוה מול קבלנים וספקים. חברת מוריה ידועה כמי שעומדת במוסר תשלומים גבוה במיוחד, מה שמהווה חמצן לעבודה רציפה ועמידה בזמנים. "הסיפוק הגדול ביותר בעבודה הזו הוא לראות תוכניות שהיו פעם שרטוטים מקבלות חיים. לדעת שמה שאנחנו עושים במערכות ובמסמכים, משפיע בפועל על תוואי רחוב, על גן ילדים חדש, על קיצור זמן הנסיעה לתושב. זו תחושת שליחות".
דן שחרצילום: באדיבות מוריהכעת פועל שחר עם צוותו לקידום התקציב לפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה – מהלך תחבורתי מרכזי, שעתיד לחולל שינוי משמעותי בעיר. לצד זה, מקודמים גם תקציבים לשורת פרויקטים תשתיתיים בליבה העירונית ובשכונות, בתי ספר, גני ילדים, פארקים ומתקנים ציבוריים נוספים.
והמסר שלו לתושבי ירושלים? “מתבצעת כאן מהפכה אמיצה בתחום הפיתוח והתשתיות – מהפכה שמטרתה לשפר את איכות החיים של כל תושבת ותושב. אנחנו מודעים לאי הנוחות הזמנית בזמן העבודות, ופועלים בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים ועושים הכול על מנת שנוציא את ירושלים מהפקקים".
מציר סגור לשער הכניסה החדש של העיר
כמי שעומדת מאחורי המערך ההנדסי של עשרות פרויקטים בו־בזמן, מיכל ענבר פרפרי, סמנכ"לית חטיבת הנדסה ותשתיות, יודעת היטב מהי האחריות שמוטלת על כתפי חברת מוריה ובעיקר על כתפי הצוותים שהיא מובילה. “מוריה היא המנוע הביצועי של עיריית ירושלים והיא לא רק בונה תשתיות, אלא מגשימה חזון. אנחנו לוקחים רעיונות, תוכניות, חלומות – והופכים אותם לעובדות בשטח", היא אומרת.
בעיניה, אחד הפרויקטים שסימלו את אותו פיתוח מובהק, היה פרויקט שדרות שז"ר, שער הכניסה החדש לעיר. "מדובר בציר שהיה תקוע במשך שנים, סגור, מאובק ומעורר תסכול מתמשך אצל נהגים ותושבים. הצלחנו לפתוח אותו באופן סמלי שבוע בלבד לפני 7.10, וזה היה רגע מכונן לא רק תשתיתי, אלא גם ציבורי ונפשי. העיר הרגישה שמשהו השתנה באמת".
הפרויקט, הכולל מנהרה תחבורתית, חניונים תת־קרקעיים, מרחבים ציבוריים חדשים ושיקום רחב היקף של המרחב העירוני – היה אתגר הנדסי אדיר. "היו שישה קבלנים שפעלו במקביל, תיאומים בין עשרות מערכות, לחץ זמנים לא רגיל, דרישות משתנות והכול בלב ירושלים, עיר שלא עוצרת לרגע. היכולת לעמוד בזה ולפתוח את הציר בדיוק בזמן, הייתה לא פחות מהישג מרגש".
כיום מובילה פרפרי את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר מבחינת תכנון וביצוע – כריית המנהרה התת־קרקעית של הקו הכחול של הרכבת הקלה, לאורך 1.9 ק”מ. "זה לא עוד פרויקט, זו צלע תחבורתית חדשה, שמחברת בין חלקי העיר ומחייבת שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, ניסיון מצטבר, ותכנון חסר פשרות".
מיכל ענבר פרפריצילום: באדיבות מוריהאבל מבחינתה, התשתיות הן רק הכלים והחזון נשאר אנושי: “אנחנו לא עוסקים רק בבטון וכבישים – אלא בחיים עצמם. בתנועה של אימהות עם עגלות, ילדים בדרך לבית הספר, עובדים שמגיעים בזמן, משפחות שמקבלות שירות טוב יותר. כל קו רכבת, כל מחלף הוא חוליה בשרשרת שמחברת את ירושלים לעצמה”.
היא מודעת היטב למורכבות של העבודה בבירה: “זו אחת הערים המורכבות בעולם – עם שכבות היסטוריות, אתרים ארכיאולוגיים, אוכלוסיות מגוונות. העבודה שלנו מחייבת רגישות, הקשבה ויצירתיות – וגם הרבה סבלנות ונחישות”.
ולמרות הקשיים, מיכל מוצאת בכל יום את הדרייב להמשיך. “יש לי זכות לקחת חלק בבניית העיר החשובה בעולם וגם היפה שבערים. לא חסרים אתגרים בירושלים, אבל כל אתגר כזה הוא הזדמנות. ואנחנו כאן כדי לפתור אותם, אחד אחד”.
מעל 4,500 חוזים בשנה
עו”ד יובל אגמון מוביל את חטיבת המשאבים וההתקשרויות של מוריה. “מוריה היא מנוע הצמיחה של ירושלים – הגוף שמאפשר לה להמשיך לגדול, להתפתח ולספק לתושביה איכות חיים טובה", הוא אומר ומוסיף: “אבל במהות היא הרבה מעבר לכך. אני רואה בה חלק בלתי נפרד מהתפילה שעם ישראל מתפלל כבר אלפי שנים לבניין ירושלים. אצלנו זו לא רק תפילה – זו פעולה יומיומית".
החטיבה שבראשותו אחראית על התחומים המשפטיים – החוזים, המכרזים, ביטוח ותביעות, תחום הרכש והתפעול וכן על תחום המחשוב ומערכות המידע, והיא נוגעת כמעט בכל פרויקט שמתבצע בעיר. לכן בעיניו, האתגר האמיתי טמון בשגרה – ניהול של עשרות מכרזים ולמעלה מ־4,500 חוזים בשנה, בהיקפים של מיליארדי שקלים, תוך עמידה בסטנדרטים משפטיים וציבוריים מחמירים ושמירה על קצב שמתחייב מתוך השטח. “אם חוזה מתעכב – המשמעות היא שצוות בשטח לא יכול להתחיל לעבוד. לכן אנחנו חייבים להיות יעילים, שקופים, מדויקים ובעיקר מחוברים לשטח ולמהירות שהמציאות מחייבת". לדבריו, היכולת לנהל מכרזים והתקשרויות בהיקפים שכאלה תלויה בראש ובראשונה בצוות המקצועי והמחויב של החטיבה ולא פחות מכך בשיתוף הפעולה המלא שקיים עם חטיבות ההנדסה והכספים בחברה.
דוגמה נוספת לאתגרים עימם אגמון מתמודד, נמצאת במערך ביטוח העבודות הקבלניות של החברה. "כשאתה עובד בכל רחבי העיר באתרים שחלקם פתוחים לתנועה לציבור הרחב, אתה לא יכול להיות במצב שבו מתבצעות עבודות בלי ביטוח בתוקף". מכיוון שחברות הביטוח בתחום נסמכות על מבטחות משנה זרות, חוסר הוודאות שהביאה עימה המלחמה הצריך מהחברה למצוא פתרונות גם בתחום זה, ולא אחת להפעיל את פוליסת הביטוח שלה כדי לבטח עבודות שקבלנים לא הצליחו לבטח בכוחות עצמם.
יובל אגמוןצילום: באדיבות מוריהבימים אלה מובילה החטיבה בראשותו מהלך אסטרטגי להחלפת מערכת הליבה של החברה – מערכת ה־ERP של מוריה, לאחר יותר מ־30 שנה. “אנחנו מנתחים את כלל תהליכי העבודה, משפרים ומטמיעים מערכת שתהפוך את ניהול ההתקשרויות והבקרה התקציבית למתקדם ומדויק הרבה יותר. גם בהיבטים הללו – מוריה חייבת להישאר בקדמת הבמה".
אגמון מדגיש את תחושת הגאווה שמלווה אותו בכל שלב בעשייה: “יש מדרש שאומר ‘והנצח – זו ירושלים’. הבנייה שאנחנו שותפים לה היא לא עוד פרויקט – היא מגע ממשי עם הנצח. וכשאתה מוצא חרס עתיק באתר חפירה ומניח לידו תשתית חדשה – אתה מבין את המשמעות של מה שאנחנו עושים".
והמסר שלו לתושבי העיר? “תעצרו רגע ותחשבו איפה הייתה ירושלים לפני חמש או עשר שנים. תראו את הפארקים, השכונות, הכבישים, הפחים הטמונים, מוסדות החינוך – זה לא מובן מאליו. וגם אם נדרש לעמוד עוד כמה דקות בפקק – הסבלנות משתלמת. אנחנו כבר רואים את זה בעיניים".
לסיום, הוא משתף בפסוק שמלווה אותו יום-יום: “'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' - זו לא רק שורה מתהילים – זו מהות שליחותנו כאן. הבנייה שאנחנו מבצעים מחברת בין שכונות, בין מגזרים, בין קהילות וזה אולי התפקיד הכי חשוב שלנו כיום".
"ליצור חוויה אחרת לגמרי, שמכבדת את הילדים"
העשייה של חברת מוריה אינה ניכרת רק בגשרים, מנהרות או קווי רכבת קלה – אלא גם באבן הבניין הבסיסית ביותר של חברה בריאה: מוסדות החינוך. מי שמוביל את התחום הוא איתי ירושלמי, סמנכ”ל חטיבת מבנים, שחי את העשייה החינוכית כאידיאולוגיה.
“מוריה עבורי היא קודם כל משפחה – מקום שמאפשר להתפתח ולפתח רעיונות ויוזמות. זו גאווה להיות חלק מהחברה הזו ושותף בעשייה, שהיא גם פרקטית וגם ערכית", הוא אומר.
חטיבת המבנים, שהוקמה מתוך צורך עירוני דחוף, שמה לה למטרה לתת מענה למחסור ארוך השנים בכיתות לימוד בירושלים. “זו ליבת העשייה שלנו – לדעת שאנחנו שותפים במפעל הלאומי הזה של בינוי מוסדות חינוך בעיר הקודש, זו תחושת שליחות שגורמת לנו לקום כל בוקר עם מטרה".
אבל זו אינה רק עשייה הנדסית – יש כאן גם חזון חינוכי: “אנחנו שואפים לבנות מוסדות לימוד חדשניים, נעימים, כאלה שכיף ללמוד בהם. בשונה מבתי הספר שאנחנו למדנו בהם – אנחנו רוצים ליצור חוויה אחרת לגמרי, שמכבדת את הילדים. זה כמעט תיקון עולם מבחינתי".
העבודה בירושלים, עיר צפופה ודחוסת קרקע, מייצרת אתגרים ייחודיים. “אנחנו מתכננים מבני חינוך לגובה – תכנון מורכב בפני עצמו – תוך שמירה על איכות החללים וחוויית משתמש. כל מטר מתוכנן מתוך מחשבה על הילד שיישב שם".
איתי ירושלמיצילום: באדיבות מוריהמאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אתגרי הביצוע הפכו מורכבים במיוחד: “אין כניסת פועלים פלסטינים והקבלנים בירושלים הסתמכו עליהם כמעט לחלוטין. הכנסה של פועלים זרים מייקרת מאוד את העבודה ומחירי חומרי הבנייה עלו גם הם. ועדיין – אנחנו פועלים יחד עם העירייה כדי לחלץ פרויקטים לביצוע, כדי שילדים יקבלו בשנים הקרובות מבני חינוך ראויים – למרות הכול".
ולתושבי ירושלים יש לו מסר ברור, שמחבר בין ההווה לעתיד, בין מציאות לנבואה: “אני מאחל לעיר הזו שתמשיך להתפתח ולהיבנות – ושתקוים בה נבואת זכריה: ‘עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים… ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה’”.
ולמה הוא קם כל בוקר לעבודה? “אנחנו בונים בשביל ילדים – שהם העתיד של חיינו".
הרגע שבו המציאות פוגשת את העשייה
מאחורי המנהרות, מיזמי הבינוי וקווי הרכבת הקלה עומדת גם עשייה ניהולית מורכבת, עמוסה ורוויית אחריות – יעל ביטון, ראש מטה ופרויקטים במוריה, היא אחת הדמויות שמובילות את המהלכים הללו בשטח ומאחורי הקלעים.
"מוריה בשבילי היא לא רק מקום עבודה, אלא זירה של השפעה מהותית על המציאות העירונית. יש לי זכות לקחת חלק בפרויקטים שמעצבים את חיי התושבים בירושלים ובמיוחד בפרויקט שהצלחתו לא תמיד מובנת מאליה - פתיחת חמש מנהרות חדשות בתוך שנה אחת בלבד", היא מספרת. יעל הייתה חלק מהצוות שניהל את שלבי הסיום האינטנסיביים של חמש מנהרות, שלוש מהן נפתחו תוך כדי תקופת מלחמת 'חרבות ברזל', תחת אתגרי כוח אדם, לוחות זמנים צפופים, לילות ללא שינה ותיאומים מורכבים עם גורמים בארץ ובחו”ל: "יש רגעים שנחרטים בזיכרון – כמו הרגע שבו השלט בכניסה למנהרה מתחלף ל'מנהרה פתוחה' והרכב הראשון נוסע פנימה, מצפצף מהתרגשות, חיוך על פניו של הנהג. זה הרגע שבו המציאות פוגשת את העשייה והשטח מקבל משמעות חדשה. תחושת הסיפוק גדולה ובעיקר – ההבנה שהמאמץ, ההשקעה וההתמדה לאורך הדרך הובילו לתוצאה ממשית, שנמסרת ברגע אחד לשימוש הציבור".
חמש המנהרות החדשות, שכבר משמשות את הנהגים בעיר הן – מנהרת שז"ר בכניסה לעיר, מנהרת אשר וינר בצומת דרך חברון, מנהרת כביש 60 הדרומית, מנהרת נרקיס לפסגת זאב ומנהרות ידין למעלה אדומים בצומת הגבעה הצרפתית. כל אחת מהן תרמה את חלקה לשיפור התחבורה בבירה: פחות עומסים, זרימה טובה יותר ובטיחות מוגברת לנוסעים. "ביום ירושלים, כשכולנו עוצרים להתבונן בצמיחתה של הבירה – אני גאה במיוחד לדעת שגם לנו הייתה יד מהותית בבניית התשתיות – אלו שמשנות את פני התנועה בעיר ומשדרגות את איכות החיים של תושביה וציבור הנוסעים בה".
יעל ביטוןצילום: באדיבות מוריההעבודה בירושלים דורשת ראייה מערכתית ויכולת לנהל במקביל תהליכים מורכבים – כשכל פרויקט מלווה בצרכים משתנים, שותפים רבים ודינמיקה ייחודית משלו: ״האתגר הוא לעמוד בכל היעדים, בנחישות והתמדה, מבלי להתפשר על איכות או על לוחות הזמנים", מציינת יעל ביטון. "הסיפוק האמיתי מגיע מהמציאות בשטח: לראות תוכניות מתקדמות, קורמות עור וגידים והופכות לחלק בלתי נפרד מהעיר. כירושלמית, אני חווה את ההשפעה לא רק מהזווית המקצועית – אלא גם בחיי היום יום שלי".
לדבריה, בתקופה של מלחמה ואיומים על קיומנו הסיפוק מהותי אף יותר: "כל פרויקט שאנחנו מקימים, הוא אמירה ברורה: ירושלים לא רק שורדת – היא מתחדשת, צומחת וממשיכה להוביל; כל יוזמה היא סמל לחוסן, לתקווה ולהמשכיות שלנו ושל עיר הבירה״.
למרות התקופה המורכבת והקשיים שנלווים אליה, העבודה בחברת מוריה לא מפסיקה לרגע. בימים אלו, יעל מרכזת מאמצים בפרויקט "בר־אילן" – המקטע האחרון של שלב ההפעלה החמישי של הקו הירוק שטרם הסתיים, ומצוי בלב לבו של המע"ר (מרכז עירוני ראשי) החרדי בעיר: ״זהו אחד הקטעים המורכבים ביותר בכל הקו כולו, שמתמודד גם עם אתגרים תכנוניים וביצועיים וגם עם התנגדויות ציבוריות בשטח, הפגנות ואף מקרי ונדליזם באתר. במהלך העבודות נתקלנו גם בממצאים ארכיאולוגיים מתחת לקרקע - מה שהוסיף שכבות של מורכבות לתהליך. ולמרות הכול – אנחנו שם, יום־יום, במאמץ מתמשך מול הקבלנים לוודא שהעבודות לא נעצרות, ושההתקדמות נמשכת. לשמחתנו, העבודות מתקרבות לסיומן – ואפשר כבר לראות את האור בקצה המנהרה".
עוד מוסיפה יעל ביטון: ״אני מובילה יחד עם סמנכ"ל הרכבות גם את המגה־פרויקט הלאומי, הקו הכחול – קו רכבת קלה חדש, הנמצא בשלבי הקמה, הכולל שתי שלוחות נוספות: הקו התכלת והקו הסגול. שלושת הקווים יחד מהווים תוספת של 31 ק"מ לרשת, ומשלימים מערכת מסילות באורך כולל של 72 ק"מ של תחבורה מתקדמת".
ולצד התחבורה, ביטון מלווה באופן אישי גם עשרות פרויקטים נוספים בחברה שנמצאים במיקוד מנכ"ל מוריה. כולם, לדבריה, נועדו להניח יסודות חזקים לעתידה של עיר הבירה: "נפל בחלקנו הכבוד לקחת חלק בבנייה של עיר הנצח, ואנו עושים זאת בחרדת קודש, במסירות ומתוך אהבה אמיתית לעיר". לסיכום היא מציינת: “כשאנחנו מקדמים תשתיות – אנחנו לא רק בונים, אנחנו משדרים יציבות, שורשיות ושייכות. כי מי שנוטל חלק בבניית ירושלים - מעיד באופן מובהק במעשיו: אנחנו כאן - כדי להישאר".
