במטרופולין הירושלמי - המונה כיום יותר ממיליון תושבים וצפוי להגיע לכ־1.5 מיליון תושבים בתוך כשני עשורים - תחבורה, דיור ותעסוקה הופכים למערכות הקשורות זו בזו. התשתיות החדשות נבנות במקביל להגדלה בהיצע הדיור, לפיתוח של מוקדי תעסוקה ולחידוש השכונות הוותיקות.
מהרכבת הבודדת לרשת שלמה
כ־15 שנה לאחר שהחל לפעול הקו האדום (L1), המחבר בין נווה יעקב בצפון להדסה עין כרם בדרום וחולל שינוי משמעותי בהרגלי הנסיעה בעיר, ירושלים עוברת עתה לשלב הבא. קו L3, שנפתח לאחרונה, נמתח לאורך 7 קילומטרים וכולל 13 תחנות.
המשמעות לא מסתכמת בתוספת של תוואי חדש; מדובר בצעד שמסמן את המעבר ממערכת המבוססת על קו יחיד לרשת מסילתית, שבאמצעותה ניתן לעבור בין קווים בתחנות משותפות. עלות הפרויקט כולו נאמדת בכ־10 מיליארד שקל, והוא מקודם במאמץ משותף של משרדי התחבורה והאוצר, עיריית ירושלים, חברת תחבורה לירושלים, חברת מוריה והחברה הזכיינית כפיר.
אינג' יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים וראש מינהל תכנון ותשתיות בעירייה, מגדיר את התשתית המסילתית כחלק ממערכה רחבה יותר של מנועי צמיחה עירוניים: "כחלק מהמהפכה התחבורתית שמוביל ראש העיר משה ליאון, יחד עם משרד התחבורה, מקודמים חמשת מנועי הצמיחה של ירושלים, שהוגדרו בחזון ראש העיר: הדיור, התעסוקה, התחבורה, התשתיות הציבוריות והתרבותיות והזהות של העיר. אנחנו יודעים לטפח כל מנוע צמיחה בפני עצמו וליצור מכלול שלם וטוב, שיספק מענה מלא לצרכים קיימים ועתידיים של תושבות ותושבי העיר, כחלק ממערכת עירונית יעילה, קשובה ואיכותית. הבשורה הגדולה היום היא שלראשונה יש בעיר רשת מסילתית, המאפשרת באותה תחנה לרדת מרכבת אחת ולעלות על אחרת, ועליה נשענת למעשה התפתחות העיר כולה".
השינוי כבר ניכר במספרים
התרחבות התחבורה הציבורית מתרחשת במקביל לעלייה משמעותית בהיקפי הבנייה. בשנה החולפת הוענקו בירושלים היתרים לכ־8,445 יחידות דיור — שיא של כל הזמנים. יותר מ־4,000 מהן אושרו במסגרת התחדשות עירונית.
במקביל לכך כ־25 אלף יחידות דיור נמצאות כיום בבנייה פעילה ברחבי העיר. מדיניות העירייה מתמקדת בהגדלת היצע הדיור בכל חלקי הבירה, תוך מתן דגש מיוחד להתחדשות עירונית בשכונות שנבנו לאחר קום המדינה.
אחד הביטויים הבולטים למדיניות הזו הוא היקף התוכניות לפינוי־בינוי: כ־90 אלף יחידות דיור נמצאות כיום בשלבי תכנון וביצוע, כאשר בשכונת גוננים לבדה מתוכננות יותר מ־9,000 יחידות דיור חדשות. במקרה הירושלמי, הצירים המסילתיים אינם מגיעים אחרי שהשכונות החדשות כבר נבנו, אלא משתלבים בתכנון שלהן מלכתחילה.
"אני לא מכיר הרבה פרויקטים במדינה שהתשתית מגיעה בהם עוד לפני הפיתוח הנדל"ני", מסביר אבן. "כאן הרכבת הקדימה את ההתחדשות העירונית".
מרכז תעסוקה ענק ברובע הכניסה לעיר
אחת הדוגמאות המרכזיות לקשר בין התחבורה לצמיחה העירונית נמצאת בלב רובע הכניסה לעיר. המקום, שהיה במשך שנים בעיקר אזור מעבר, משנה את פניו והופך למרכז תעסוקה ומסחר רחב היקף. התוכנית לרובע כוללת כ־20 מבנים בגובה של 18 עד 40 קומות, ובהם כ־1.2 מיליון מ"ר של בנייה מעורבת שימושים. היעד הוא הקמת מוקד תעסוקה, שבו יפעלו בסופו של התהליך כ־60 אלף עובדים חדשים.
בין הפרויקטים שכבר מתקדמים ברובע הכניסה לעיר נמצא מתחם K, שבו אישרה העירייה בעת האחרונה היתר בנייה למבנה בן 40 קומות ובשטח של 102 אלף מ"ר. במבנה צפויים להיות שטחי מסחר הפונים לרחוב ומשרדים עבור חברות הייטק, לצד מעבר תת־קרקעי ישיר לתחנת יצחק נבון.
גם המגזר הציבורי הופך לחלק משמעותי מהתפתחות האזור. באפריל האחרון העניקה העירייה טופס אכלוס לקריית הממשלה המחוזית החדשה, הכוללת שני מבנים בני 30 קומות. ריכוז שלוחות הממשלה במתחם אחד נועד לשפר את הנגישות לציבור ולייצר מרכז ממשלתי, המקושר למערכת התחבורה העירונית.
לכך מצטרף ההסכם האסטרטגי שנחתם עם משרד הביטחון, שבמסגרתו יועתקו לעיר תשתיות ביטחוניות משמעותיות, ובהן שלוחת מפא"ת המתוכננת אף היא ברובע הכניסה לעיר.
מפגש קווי הרכבת הקלה L1 ו־ L3 ברובע הכניסה לעיר ירושלים
(צילום: עוז שכטר)
המסילה פוגשת את האקדמיה וההייטק
ההשפעה של הרשת החדשה אינה מוגבלת למרכז העסקים. אחד מצירי ההתפתחות המשמעותיים של L3 עובר בסמוך לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. כאן מתפתח חיבור בין מחקר, אקדמיה ותעשיית ההייטק. פארק ההייטק "גב ים-העברית" ממשיך להתרחב, ולאחרונה ניתן היתר חפירה לבניין חדש במתחם.
לצד סביבת המחקר והתעסוקה, מתרחב גם המענה למגורי הסטודנטים. העירייה העניקה באחרונה אישור אכלוס למתחם מעונות חדש בקמפוס אדמונד י' ספרא, הכולל 577 דירות לסטודנטים ו־90 דירות לסגל האקדמי. כך נוצר רצף עירוני, שבו מוסדות האקדמיה, מרכזי המחקר, אזורי המגורים ורשת התחבורה הציבורית נמצאים במרחק נסיעה קצר זה מזה.
מדרום לעיר: מגורים, מסחר, ספורט ותחבורה
משם ממשיך קו L3 דרומה, דרך גבעת מרדכי, פת וגוננים, ומשרת אזורים שבהם צפויים להתרחש בשנים הקרובות מהלכי התחדשות משמעותיים. העירייה מקדמת לאורך צירי התחבורה התחדשות עירונית לגובה, במטרה לעשות שימוש יעיל יותר בקרקע ולשמור במקביל על שטחים פתוחים.
לצד יחידות הדיור, התוואי החדש מחבר גם בין מוקדי הספורט המרכזיים של ירושלים. איצטדיון טדי, היכל הפיס ארנה ומרכז הטניס החדש נמצאים לאורך הציר. מרכז הטניס, שנחנך לאחרונה, נבנה בהשקעה של כ־70 מיליון שקל, והוא נמנה עם המתקדמים בישראל.
החיבור לרשת הרכבת הקלה נועד לאפשר לאלפי אוהדים, ספורטאים ומבקרים להגיע לאירועים ולתחרויות בלי להסתמך על רכב פרטי ובלי להתמודד עם עומסי תנועה ומצוקת חניה.
גם הנהגים המגיעים מחוץ לעיר צפויים לזכות לפתרון משלים. בהמשך מתוכנן חיבור לחניון "חנה וסע בייט", שיוקם בסמוך לכביש 16 החדש ויכלול יותר מ־2,000 מקומות חניה. בסמוך לחניון זה נמצאת תחנת רכבת קלה של קו 3L.
הרכבת הקלה בתחנת קריית הספורט במלחה
(צילום: ארנון בוסאני)
יצירת מרחב עירוני חדש
אחד המהלכים השאפתניים ביותר שמתוכננים בירושלים הוא קירוי כביש בגין. התוכנית משתרעת על פני כ־215 דונם בסמוך לציר L3, ובמסגרתה צפוי הכביש להפוך מתשתית תחבורתית המפרידה בין אזורים, למרחב עירוני חדש.
מעל הכביש מתוכנן פארק רחב ידיים, שיחבר בין בית הכרם לקמפוס גבעת רם. לצד הפארק צפויות לקום כ־2,000 יחידות דיור, מתחם דיור מוגן, מאות חדרי מלון וקריית חינוך. במילים אחרות, לצד התחדשות של רקמה קיימת, ירושלים יוצרת גם מרחבים עירוניים חדשים, באמצעות מהלכים הנדסיים ותכנוניים רחבי היקף.
פיתוח לצד שימור
לצד הבנייה לגובה, התשתיות המתקדמות והתרחבות אזורי התעסוקה, ירושלים ממשיכה לשמור על המאפיין שמבדיל אותה מערים אחרות בישראל: המורשת הבנויה והזהות ההיסטורית שלה.
העירייה מקדמת מדיניות של שימור מבנים ואתרי מורשת, במקביל לפיתוח של מתחמי תעסוקה, מגורים ותחבורה מתקדמים. כך הולך ונוצר מרקם עירוני, המשלב בין מבנים חדשים, תשתיות עתידיות ואתרי מורשת בסביבה ההיסטורית של הבירה.
קו L3 של הרכבת הקלה בסמוך לקריית הממשלה בגבעת רם
(צילום: ארנון בוסאני)
ההכנסות גדלות, וההשקעה חוזרת לעיר
לתנופת הבנייה יש גם משמעות תקציבית. הכנסות העירייה מהיטלי סלילה והשבחה הגיעו בשנת 2025 לשיא של 1.123 מיליארד שקל. ההכנסות הללו מאפשרות להפנות משאבים נוספים להמשך פיתוח המרחב הציבורי, פארקים ותשתיות — ולמעשה, ליצור מעגל שבו הגידול בבנייה ובפעילות הכלכלית מייצר מקורות להשקעה נוספת בעיר.
ומה הלאה?
פתיחת L3 היא רק חלק מרשת שנמצאת עדיין בתהליך התרחבות. בחודשים הקרובים צפוי להיפתח מקטע L4, שיחבר את גילה, שבה מתגוררים כ־40 אלף תושבים, אל רשת הרכבת הקלה. בהמשך מתוכננים חיבורים לקמפוס הר הצופים, להר נוף, לגבעת שאול ולציר בר־אילן.
במקביל נמשכות ביתר שאת העבודות לקידום הקו הכחול, שיחבר בין גילה בדרום לרמות בצפון. כך, השינוי שעוברת ירושלים אינו מתבטא רק במסילות חדשות. מדובר במודל רחב יותר, שבו תחבורה ציבורית, תכנון למגורים, התחדשות עירונית, מוסדות ציבור, תעסוקה, מסחר, ספורט ושטחים ציבוריים מתוכננים כחלק ממערכת אחת.
עם התרחבות הרשת, צפויה ירושלים להמשיך ולבסס את מעמדה כמרכז מטרופוליני, כאשר התשתית המסילתית משמשת אחד המרכיבים המרכזיים בעיצוב פני העיר בעשורים הקרובים.
