ירושלים, העיר הגדולה בישראל ועיר הבירה, מצויה בעיצומו של שינוי מבני ותכנוני רחב היקף. בהובלת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ועיריית ירושלים, הופכת העיר למוקד של פיתוח אינטנסיבי, המבוסס על השקעה בתשתיות, קידום מערכת רכבות, התחדשות עירונית והגדלת היקפי התעסוקה בעיר.
בבסיס המדיניות התכנונית הנוכחית ניצבת מגמת ההתחדשות העירונית, לאור עתודות הקרקע המוגבלות לפיתוח ירושלים ובשל הרצון לשמור על השטחים הפתוחים המקיפים את העיר. להתחדשות ולהגדלת הציפוף העירוני יתרונות משמעותיים נוספים ביצירת עיר תוססת, מגוונת, שוויונית ונגישה יותר. מאות מבני שיכון בשכונות, כדוגמת קריית יובל, קטמונים, ארמון הנציב וגילה, מוחלפים במתחמי מגורים חדשים, המשלבים בנייה גבוהה ומרקמית, דופן רחוב פעילה, חזיתות מסחריות וכיכרות. הגדלת היצע המגורים תאפשר גם למשפחות צעירות לבסס את חייהן בירושלים.
1 צפייה בגלריה
"מהפכת התכנון של העשור האחרון מאפשרת לעיר להמשיך ולצמוח"
(צילום: shutterstock, SerFF79)
לצד חידוש השכונות, מקודמים מיזמי ענק להגדלת היצע התעסוקה בעיר. פרויקט "הכניסה לעיר" הוא חוד החנית של מגמה זו; רובע עסקים אינטנסיבי, הכולל גורדי שחקים ומרחב ציבורי הנשען על מרכז תחבורתי. לצידו מיליוני מ"ר של תעסוקה ומסחר במרכז העיר, רובע תלפיות המתחדש, גבעת שאול, הר חוצבים ומלחה.
נוסף על אלה מועצמים מוקדי הממשל, אקדמיה, רפואה, תרבות וספורט, שהם עוגנים היסטוריים של העיר. קמפוס הר הצופים וגבעת רם, מתחמי בתי החולים הדסה ושערי צדק וקריות הממשלה השונות, קריית הספורט במלחה - כל אלה הופכים למוקדים מועצמים ומעורבי שימושים. פיתוח זה נשען על 75 ק"מ של קווי רכבת קלה, ומהווה את התשתית הפיזית והכלכלית של העיר העתידית, שתשרת מיליוני נוסעים בשנה, והמדיניות התכנונית קובעת קשר ישיר בין נגישות תחבורתית לבין זכויות בנייה. לאורך צירי הרכבת הקלה מקודמות תוכניות לעירוב שימושים ולבינוי מסיבי, במטרה לחבר את השכונות המרוחקות ליחידה רציפה ומתפקדת. מהפכת התכנון של העשור האחרון מאפשרת לעיר להמשיך ולצמוח ללא פגיעה בשטחים פתוחים, ותאפשר למשפחות ולזוגות צעירים לקבוע את חייהם בירושלים, ולהפוך אותה בשנת 2050 לבירה מודרנית ולמטרופולין משמעותי.
