בנייה של פרויקט מגורים ממוצע בישראל אורכת בערך 37 חודשים. מדובר בלמעלה משלוש שנים - המון זמן. גם בהשוואה בינלאומית ישראל ממוקמת במקום לא טוב ביחס לעולם המערבי, אירופה וארצות הברית למשל. לא מדובר בגזרת גורל, כי אם בשילוב בין תרבות ונוהלי עבודה ישנים ובין היעדר רצון או תמרוץ כלכלי לאימוץ טכנולוגיות חדשות. וטכנולוגיה חדשה או רלוונטית לא חסרה. בעשורים האחרונים פותחו שיטות חדשות וכלים משמעותיים שיכולים לקצר את מהלך הבנייה ולייעל אותה, אבל לדברים לוקח יותר מדי זמן להיקלט בשוק המקומי.
חיים פייגלין, משנה לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מתייחס לשילוב של בנייה מתועשת והתרומה שלה לשיפור הפריון בענף: "אין עוררין על כך שעליית רמת התיעוש בענף היא המפתח המרכזי להגברת פריון העבודה, מגמה שאנחנו עדים להצטברותה המשמעותית ב־20 השנים האחרונות. עם זאת, כדי לממש את הפוטנציאל הטכנולוגי הגלום בתיעוש, נדרשת התאמה תכנונית – בדגש על בנייה רוויה המבוססת על אלמנטים חזרתיים.
חיים פייגליןצילום: ינאי אלפסיבפועל, האתגר המרכזי טמון בפיצול התכנוני: כרבע עד שליש מהבנייה בישראל היא בנייה נמוכה ופרוורית, שבה ההשקעה הנדרשת בתשתיות תיעוש מורכבות, כגון עגורני צריח מודרניים ותבניות מתועשות, הופכת לבלתי כלכלית בעליל. כל עוד התכנון נותר מפוזר, דליל ולא חזרתי, היכולת להטמיע טכנולוגיות מתקדמות ולהזניק את הפריון נותרת חסומה, בעוד בבנייה עירונית רוויה וגבוהה תהליכי התיעוש הולכים ומשתפרים ורמת התיעוש בהם תלך ותעלה בעתיד". עוד הוסיף פייגלין, כי "בכל הנוגע לבנייה הנמוכה של עד חמש קומות, העתיד הוא מבנים ״מודפסים״ על ידי מדפסות בטון".
להדפיס בתים
בהמשך לדבריו של פייגלין, כבר היום ניתן למצוא חברות שעוסקות בתחום ההדפסה, ואם פעם זה היה נשמע כמו מדע בדיוני או משהו רחוק, זה הולך ומתקרב במהירות. "הדפסת בטון תלת־ממדית נשמעת עתידנית, אבל הרעיון פשוט", מסביר יוחנן קפלניקוב, מייסד ומנכ"ל קבוצת קפלניקוב. "מדפסת רובוטית בונה את קירות הבית שכבה אחר שכבה, מתערובת בטון ייעודית על בסיס חומרי גלם מקומיים. צוות מצומצם מפעיל אותה, והשלד, שנמשך היום חודשים, מודפס בתוך ימים. בפועל מדובר בקיצור של עד 80% בזמן הקמת השלד ובחיסכון של יותר משליש מעלות הבנייה. כל חודש שנחסך הוא פחות מימון, פחות שכירות ופחות עלויות עיכוב. בעולם זו כבר לא טכנולוגיה ניסיונית: עשרות ואף מאות פרויקטים בוצעו במדינות שונות, ומשפחות גרות היום בבתים מודפסים. מה שחסר בישראל הוא לא הטכנולוגיה, אלא מסלול האישור".
עוד לדברי קפלניקוב, "אבל הסיפור האמיתי הוא הפריון. לענף הבנייה חסרות ידיים עובדות באופן כרוני, והשאלה הנכונה היא לא מאיפה מביאים עוד עובדים, אלא כמה בונה כל עובד. כשהמדפסת מרימה את השלד, עובד אחד שמפעיל אותה מבצע עבודה שדרשה עד היום צוות שלם. וזו לא תחרות על מקומות עבודה, זו תשובה למחסור: הפועל משודרג מעבודת כפיים למפעיל מערכת רובוטית, מקצוע שלא היה קיים כאן לפני עשור, מהסוג שמחזיר לענף את הצעירים שעזבו אותו. המעבר הזה לא קורה לבד: אנחנו מלווים אותו בהדרכות ובהכשרות, שמכינות אנשי מקצוע מהבנייה הקונבנציונלית לעבודה עם המדפסת, כי לא כל אחד יכול להדפיס בית. וההכשרה הזאת מתחברת ישר לשינוי השני, הבטיחות. הגורם המרכזי לתאונות הקשות בבנייה הוא עבודה בגובה, ובאתר הדפסה היא מצטמצמת מאוד: פחות פיגומים, פחות טפסנות, פחות אנשים באזורי הסיכון, וכל שכבה מתוכננת ומתועדת דיגיטלית מראש. אתר כזה הוא לא רק מהיר יותר, הוא קודם כול בטוח יותר".
"העלאת הפריון – תנאי הכרחי"
"אם מדינת ישראל באמת רוצה להגדיל את היצע הדירות, היא חייבת להתחיל לדבר גם על האופן שבו בונים, ולא רק על כמה בונים", כך מסביר אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת Ecowall. "העלאת הפריון היא לא יעד תיאורטי, אלא תנאי הכרחי ליכולת של הענף לעמוד בביקושים. שיטות בנייה מתקדמות מאפשרות לבצע יותר עבודה בפחות זמן, לצמצם את התלות בכוח אדם באתר, להפחית טעויות ולשפר את איכות הביצוע". לדבריו, מערכת Ecowall ממחישה היטב את השינוי הזה. בניגוד לשיטות שבהן מעטפת המבנה מותקנת רק לאחר השלמת השלד, המערכת משולבת כבר בשלב יציקת הבטון והופכת לחלק אינטגרלי מהמבנה. כך נחסך שלב עבודה משמעותי, מתקצרים לוחות הזמנים ומתקבלת מעטפת איכותית, מדויקת ועמידה יותר. "בסופו של דבר חדשנות בענף הבנייה אינה מטרה בפני עצמה", מסכם פוקוטינסקי. "היא הדרך לייצר ענף יעיל יותר, בטוח יותר ופרודוקטיבי יותר, כזה שיוכל לספק את היקפי הבנייה שישראל זקוקה להם בעשורים הקרובים".
גם רועי מלכה, מנכ"ל קבוצת קוסטיקה, המתמחה בתכנון, ייצור והתקנה של מערכות מעטפת מתקדמות מאלומיניום וזכוכיות למבני מגורים, משרדים ומתחמי עירוב שימושים, מתייחס לנושא. "איכותה של מעטפת הבניין אינה נקבעת באתר הבנייה בלבד. היא מתחילה בתכנון הנדסי קפדני ויצירתי, תוך חשיבה על כל פרט, ממשיכה בתהליכי ייצור מתקדמים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות, אוטומציה ובקרת איכות קפדנית במפעל, ורק לאחר מכן מגיעה לשיאה בהתקנה מדויקת בשטח", כך מלכה. "ענף הבנייה עובר בשנים האחרונות שינוי מהותי, שבמרכזו מעבר מתהליכי ביצוע המבוססים על עבודות הרכבה באתר, לתהליכי תיעוש מתקדמים שבהם חלק ניכר מהעבודה מתבצע מראש בסביבת ייצור מבוקרת. המגמה הזו מאפשרת בראש ובראשונה להבטיח רמת איכות, דיוק ואחידות גבוהה יותר לאורך כל שלבי הפרויקט. אחד הביטויים המובהקים למגמה זו הוא השימוש הגובר במערכות מעטפת בשיטת Unitized, שיטה שבה יחידות מעטפת שלמות מיוצרות במפעל, עוברות בקרת איכות מלאה ומגיעות לאתר כשהן מוכנות להתקנה. סביבת הייצור המבוקרת מאפשרת הקפדה על דיוק, איכות גימור ואחידות בייצור, תוך ביצוע בקרת איכות ובדיקות שיטתיות לכל יחידה עוד בטרם יציאתה מהמפעל. לצד יתרונות האיכות, שיטת ה־Unitized מפחיתה באופן משמעותי את היקף עבודות ההרכבה באתר - יותר רכיבים המגיעים מוכנים להתקנה, מביאים לבטיחות גבוהה יותר, דיוק בביצוע, ייעול תהליכי העבודה וקיצור משמעותי של משך ההרכבה".
"מנוע להתייעלות כלכלית"
עוד מוסיף מלכה, כי "השיטה הזו אינה רק כלי לשיפור איכות הבנייה, אלא גם מנוע להתייעלות כלכלית: הרכבה מהירה ומדויקת יותר בשטח מתורגמת עבור יזמים וקבלנים לעמידה טובה יותר בלוחות הזמנים והפחתת התלות בתנאי האתר המשתנים. בפרויקטים רחבי היקף, שבהם כל עיכוב נושא עימו עלויות מימון, ניהול וכוח אדם, קיצור בשלב המעטפת עשוי להוביל לחיסכון כספי, להקדמת המסירה של המבנה והפחתת הסיכון לחריגות תקציביות".
“עמידה בלוחות זמנים וחיסכון כספי”. בנייה מתועשת
(צילום: יח"צ)
מלכה מסכם ומסביר: "איכות אינה תוצאה של פעולה אחת או שלב בודד בפרויקט, אלא של תפיסה מערכתית המלווה את הפרויקט מתחילתו ועד סופו. ככל שחלק גדול יותר מהתהליך מתוכנן, מיוצר ונבדק בסביבה מבוקרת, כך ניתן להשיג רמת דיוק גבוהה יותר, עקביות בביצוע ואיכות מעטפת שתשרת את המבנה לאורך שנים. ככל שהפרויקטים הופכים מורכבים, גבוהים ומדויקים יותר, כך גדלה חשיבות המעבר משיטות ביצוע מסורתיות לתהליכי תיעוש מתקדמים, המבוססים על תכנון מדויק, ייצור מבוקר ובקרת איכות קפדנית. שינוי זה מאפשר להתמודד טוב יותר עם המורכבות ההנדסית והאדריכלית של הפרויקטים המודרניים, לשפר את איכות הביצוע, לצמצם סיכונים ולייעל את לוחות הזמנים באתרי הבנייה".
"מהלך אסטרטגי לחיזוק ענפי הבנייה"
לאחר שנים ארוכות שבהן נושא הגדלת הפריון, תיעוש הבנייה והטמעת טכנולוגיה בענף הבנייה לא היה בראש סדר העדיפויות, נראה שכעת יש התחלה של קידום ויישום של יוזמות חדשות. כך למשל, תוכנית משותפת של רשות החדשנות, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה ליצירת "מהלך אסטרטגי משותף לחיזוק ענפי הבנייה והתשתיות בישראל". במסגרת התוכנית, הושקעו כ־60 מיליון שקל בטכנולוגיות מתקדמות שנועדו "להאיץ הקמת תשתיות, לשפר את עמידותן, להפחית עלויות ולתמוך בביטחון הלאומי, באמצעות יכולות מיגון מתקדמות", כך לפי התוכנית.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר, כי "במסגרת המהלך, הוקצו כ־28 מיליון שקל לפיתוח מערכות בטון מזוין חדשניות, שיתרמו לצמצום הנזק הסביבתי הכרוך בייצור צמנט ולהארכת חיי שירות התשתיות בישראל. ענף הבינוי נדרש כיום להגדיל משמעותית את קצב הבנייה ולהתמודד עם מורכבויות הנדסיות הולכות וגדלות, מבניית מגדלי מגורים ועד גשרים, מנהרות ומתקני תשתית לאומיים. שילוב טכנולוגיות מתקדמות נחשב תנאי הכרחי לעמידה ביעדים הלאומיים. במקביל לכך המהלך יתמוך בקידום טכנולוגיות מהתעשיות המתקדמות שבהן ישראל מובילה, כגון התעופה, ובהטמעת פתרונות מבוססי סיבי פחמן וחדשנות חומרים".
במקביל הושקה גם תוכנית אסטרטגית לאומית שמטרתה ל"הטמיע חדשנות בענף הבנייה בישראל". על־פי הגורמים המעורבים במהלך, התוכנית מתמקדת בנושא החדשנות ונותנת מענה לאתגרים המרכזיים בענף, כגון: פריון עבודה נמוך, תלות בכוח אדם, התארכות משכי ביצוע, סוגיות בטיחות באתרי הבנייה והשלכות סביבתיות – באמצעות פיתוח והטמעה של שיטות עבודה, חומרים וטכנולוגיות חדשניות. התוכנית מתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: "פיתוח ההון האנושי והידע - קידום הכשרות ומיומנויות מותאמות לענף מתקדם טכנולוגית; קידום תשתיות תומכות לחדשנות - הקמת מפעלי ייצור מתועשים, מרכזי הדגמה, אתרי פיילוט ותשתיות דיגיטליות; מערך מימון ותמריצים - יצירת מנגנונים פיננסיים שיתמרצו השקעה במחקר, פיתוח והטמעת חדשנות; רגולציה מאפשרת – עיצוב מסגרת רגולטורית שתסיר חסמים ותעודד בנייה מתקדמת".
ולבסוף ממש לאחרונה הושקה גם תוכנית ליווי מסובסדת לרשויות המקומיות לקידום חדשנות בבנייה ובתשתיות. מדובר במהלך שהוא חלק מהתוכנית האסטרטגית לחדשנות. במסגרת התוכנית, יקבלו הרשויות המקומיות שעות ייעוץ וליווי מקצועי מסובסדות, שיכללו זיהוי אתגרים וחסמים בתהליכי התכנון והביצוע, חשיפה לפתרונות טכנולוגיים חדשניים וגיבוש מפת דרכים מותאמת לצורכי הרשות. הליווי יתבצע על ידי מרכז החדשנות CivicLabs, אחד מ־16 מרכזי החדשנות הפועלים בשיתוף רשות החדשנות ומשרדי הממשלה.
