ירושלים, עיר הקדושים, ההיסטוריה והקונפליקטים, מחזיקה גם בסוד קטן, לפעמים אפילו קרוב לממ"ד. במציאות שבה המתח מחלחל לכל פינה ו"שאגת הארי" מורטת את עצבינו, צעד קטן החוצה יכול להיות הצעד הראשון לרגיעה.
פרט לאבנים ולהיסטוריה, ירושלים גם עיר של ירוק, טבע ושקט – כל עוד יודעים איפה לחפש. מהפארקים הקהילתיים ועד לחורשות הנסתרות בין השכונות, אפילו 15 דקות בטבע העירוני הקסום והקרוב, יכולות להיות התרופה הכי טובה למתח הלאומי ולחוסר השקט העירוני.
ירושלים אומנם נטלה תשעה קבין של יופי, אבל לא כולם יודעים איפה מסתתרות הפנינים הירוקות האלו. גם בעיר של כ־40 שכונות וכמיליון תושבים, כמעט לכל אחד יש אתר טבע קרוב – שגם קרוב למרחב מוגן. רבים מאתרי הטבע העירוני הללו שרדו רק הודות לפעילות של תושבים מקומיים – ממש מקום להשראה.
אז צאו החוצה, נשמו עמוק – ואולי במקרה תיתקלו בצב, שפן סלע או ציפור נדירה.
פסגת זאב: פארק נחל זמרי
בשנת 2015, ביוזמה של מורן בביאן בן עמרם ופעילים נוספים מהשכונה, נפתח פארק טבע עירוני קהילתי בנחל זמרי - הפארק העירוני החמישי בירושלים.
הפארק הפך למקום ייחודי, שמדגיש את יופיו של הטבע בלב העיר, וחיזק אצל רבים מתושבי השכונה את תחושת הגאווה המקומית, הקהילתיות וההבנה שכולם יכולים לפעול לשינוי המרחב הציבורי.
לצד ממצאים ארכיאולוגיים, ניתן לפגוש כאן בעלי חיים רבים: צבאים, דורבנים, צבים, שפני סלע, שועלים, עטלפים ומגוון ציפורים. עונות השנה מביאות עימן פריחה מרהיבה של סחלבים, צבעוני ההרים, עיריות, סתוונית־היורה ורבים נוספים.
השבילים מסומנים, אפשר לבחור מסלול מעגלי או לחצות את הנחל לסיום בנקודות שונות. ההצלחה במאבק על נחל זמרי הובילה את מורן להמשיך בפעילות קהילתית: כיום היא מנהלת את מרכז הקיימות העירוני בבירה, ומקדמת את מיזם "תיירושלמי", שמנגיש את הטבע העירוני וסיפורי יזמות סביבתית בשכונות שונות.
הכניסה ללא תשלום ואין צורך לתאם הגעה. לפרטים נוספים: נחל זמרי בפייסבוק
מלחה, בית הכרם והסביבה: עמק הצבאים
עמק הצבאים הוא אתר הטבע העירוני הגדול בארץ – חוויית ספארי בלי הכרטיסים והטיסה לאפריקה. בעמק חיים כ־110 צבאים בתנאים הדומים לטבע, לצד בריכות מים, אגמון מלאכותי, מסתורי תצפית ושבילים מונגשים לכיסאות גלגלים ועגלות.
בעמק יש ביתנים חמודים שאפשר לשבת בהם בצל, אגמון מלאכותי מלא ברווזים, בריכות מים המחוברות ביניהם ומשחזרות את החקלאות העתיקה, מסתורי תצפית ושבילי הליכה.
סיפור המקום טומן בחובו דרמה ירושלמית קלאסית: עדר קטן של צבאים נאלץ להתמודד עם כבישים, תשתיות וכלבי רחוב. תוכניות בנייה איימו על עתידו של העמק, עד שמאבק קהילתי הצליח להציל את השטח ולהקים בו פארק טבע עירוני ב־2015.
פתוח ללא תשלום בכל שעות היום, אין צורך לתאם הגעה מראש. לפרטים נוספים: www.gazelle-valley.com
ארמון הנציב: מצפתל
אתר טבע עירוני, שאפילו רוב הירושלמים לא מכירים.
אתר הטבע העירוני מצפתל (הלחם של מצפה ו־תל) נמצא בין שכונת תלפיות מזרח לארמון הנציב. רוב המבקרים מגיעים לכאן באביב, להתענג על פריחת התורמוסים המרהיבה שעליו ממש עכשיו, ומהנוף המיוחד הנשקף ממנו.
בשאר ימות השנה הנוף מהמם, אבל לא ממש אפשר להבין איך דווקא הגבעה הזאת זוכה לכזה חיבוק חם מהשכנים – תושבי השכונה.
למרות מאבק ציבורי ארוך הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה במרץ 2023 תוכניות בנייה נרחבות על התל. אז מהר לפני שייגמר – רוצו למצפתל.
המקום הוא שטח ציבורי פתוח 24/7
ניות, טשרניחובסקי, רחביה, טלביה: עמק המצלבה
עמק המצלבה הוא ריאה ירוקה בלב העיר, בין רחביה, קריית הממשלה ומוזיאון ישראל. העמק הרחב מהווה מפגש נדיר בין טבע, היסטוריה ונוף עירוני וכולל עצי זית, טרסות חקלאיות וצמחייה טבעית, ומשמש גם בית לציפורים, זוחלים ויונקים קטנים.
בחורף ובאביב הקרקע מתכסה בפריחה של רקפות, כלניות וחרציות, ובלב העמק פועלת התחנה לחקר ציפורי ירושלים, שמביאה לתושבים חינוך סביבתי קרוב ומרתק, וגם מאפשרת למטיילים להתבונן בציפורים נדירות.
מעבר לערכו הסביבתי, עמק המצלבה הוא גם מרחב פנאי אהוב על תושבי הבירה. שבילי ההליכה, הריצה והרכיבה והשטחים הפתוחים מושכים מטיילים, רצים ומשפחות המחפשות טבע ושקט בתוך העיר.
העמק הוא דוגמה בולטת לאופן שבו שמירה על טבע עירוני יכולה לשלב בין ערכי סביבה, נוף והיסטוריה – ובו בזמן להעניק לתושבים מרחב נשימה בלב המטרופולין.
העמק פתוח 24/7 ללא תשלום. כולל תצפית הציפורים
תלפיות, עמק רפאים, אבו תור והסביבה: גבעת התנ"ך
גבעת התנ"ך - הממוקמת בין דרך חברון לרחוב דוד רמז, סמוך לתיאטרון החאן, מתחם התחנה הראשונה, מרכז בגין ולכנסייה הסקוטית סנט אנדרוז - היא אחת מפיסות הטבע העירוני האחרונות במרכז ירושלים. למרות מיקומה בלב אזור צפוף, היא שומרת על מראה טבעי כמעט לחלוטין – גבעה פתוחה של סלעים, מדרונות עשבוניים וצמחיית בר ים־תיכונית. בחורף ובאביב מתכסה הגבעה בפריחה מרהיבה, ובסתיו בולטים במיוחד החצבים והסתווניות.
השטח הפתוח יוצר נקודת תצפית ייחודית אל נופי דרום־מערב ירושלים, העיר העתיקה וגיא בן הינום הסמוך. עבור מטיילים ותושבים מדובר בפנינת טבע נדירה בלב העיר – מקום שקט להליכה קצרה או לתצפית על קו הרקיע של ירושלים.
לצד טבע וחיות בר קטנות, הגבעה מהווה גם זירת מאבק ציבורי: תוכניות להקמת מלון ומרכז מסחרי עוררו התנגדות מצד תושבים, ארגוני סביבה וגופי שימור, הרואים בגבעה ריאה ירוקה בעלת ערך נופי, היסטורי וקהילתי.
המאבק הציבורי מדגיש את מקומה של גבעת התנ"ך בדיון הרחב על עתידם של שטחי הטבע העירוניים בירושלים – בין פיתוח עירוני לשמירה על נופי הגבעות הפתוחות המאפיינים את העיר.
למרגלות הגבעה התגלו גם שרידים ארכאולוגיים חשובים מתקופת בית ראשון, ובהם מערכות קבורה חצובות בסלע המתוארכות למאות ה־7–8 לפנה״ס. הקברים, שנחצבו במדרונות הפונים אל גיא בן הינום, משתייכים למסורת הקבורה של האליטה הירושלמית בתקופת ממלכת יהודה – מערות קבורה משפחתיות עם חדרים חצובים וספסלי קבורה. גילויים מחזק את ההבנה, כי המדרונות שמדרום־מערב לעיר דוד שימשו אזור קבורה מרכזי של ירושלים המקראית, ומוסיף רובד היסטורי עמוק לנוף הפתוח של הגבעה גם כיום.
שם הגבעה נולד בתחילת שנות ה־60 כאשר החברה לחקר המקרא בישראל ו"החברה היהודית העולמית לתנ"ך" רצו להקים על הגבעה מרכז בינלאומי לתנ"ך, ובאוקטובר 1970 נערך בה טקס הנחת אבן הפינה לבית התנ"ך העולמי, אך המבנה מעולם לא הוקם.
פתוח 24/7 ללא תשלום
רחביה, קטמון והסביבה: חורשת הירח
אחת מפינות הטבע העירוני הוותיקות והייחודיות במרכז ירושלים שוכנת במדרון שבין שכונות טלביה וקטמון הישנה, מתחת לתיאטרון ירושלים. בתוך מרקם עירוני צפוף יחסית נשמר כאן שטח ירוק של חורשת אורנים, המשלב מדרונות סלעיים, צמחיית בר ים־תיכונית ושבילים המשמשים את תושבי הסביבה לטיול קצר ולפעילות פנאי.
החורשה ניטעה בסוף המאה ה־19 כחלק מהגן שסבב את בית המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים הנסן הסמוך. מ־1966 עמדה החורשה שוב ושוב במוקד תוכניות פיתוח. חלקה הוסב בשנות ה־80 לחניון זמני עבור באי התיאטרון, ובהמשך קודמו תוכניות לבניית חניון תת־קרקעי, מגורים ומלון, שעוררו מאבק ציבורי ממושך מצד תושבי השכונות הסמוכות וארגוני סביבה. בעקבות הלחץ הציבורי, הוכרז בשנת 2017 החלק שנותר מהחורשה כאתר טבע עירוני.
כיום משמשת החורשה מוקד קהילתי וסביבתי. לצד עצי האורן הוותיקים, גדלים בה פרחי בר וצמחייה אופיינית לאזור, והיא משמשת בית גידול לציפורים ולבעלי חיים קטנים. בתי ספר, חוגי טבע ותנועות נוער מקיימים בה פעילות חינוכית. השילוב בין טבע, היסטוריה עירונית ומאבק אזרחי לשימור שטחים פתוחים הפך את האתר לסמל לחשיבות הטבע העירוני בלב הבירה.
האתר פתוח 24/7
קריית הלאום: גן הוורדים
גן וואהל לוורדים, המוכר כגן הוורדים, הוא אחד הגנים הציבוריים הבולטים בעיר ואחד מאתרי הטבע העירוני המרכזיים בלב קריית הלאום. הגן משתרע על שטח של כ־80 דונם בין הכנסת לבין בית המשפט העליון, באזור גבעת רם. למרות מיקומו, לצד מוסדות השלטון המרכזיים של המדינה, הוא משמש מרחב ירוק פתוח ונגיש לציבור – מקום לטיול קצר, למנוחה במדשאות או להתבוננות בנוף.
הגן הוקם במתכונתו הנוכחית בשנת 1981, לאחר פיתוח מחודש של “גן הנשיא”, שפעל במקום משנות ה־50. לקראת כינוס בינלאומי של אגודות ורדים, עוצב האתר מחדש ונשתלו בו אלפי ורדים מזנים שונים. כיום גדלים בגן כ־15,000 שיחי ורדים מכ־400 זנים שהובאו מרחבי העולם, רבים מהם כתרומות. לצד ערוגות הוורדים הרחבות, יש מדשאות, גבעות, אגם נוי עם צמחי מים ודגים, מפל קטן, גינות סלע ופסלים.
מעבר להיותו גן בוטני ייחודי במזרח התיכון – אזור שבו כמעט אין גשמים בקיץ – משמש הגן גם כמרחב תרבותי וציבורי, כשלאורך השנים הפך לאתר מפגש עירוני: מטיילים ותיירים מגיעים אליו בעונות הפריחה, בעוד מיקומו מול מוסדות השלטון הופך אותו לעיתים גם לזירה של מחאה ציבורית ואירועים אזרחיים. כך מתקיים בגן שילוב יוצא דופן בין טבע מטופח, מרחב ציבורי ונוף המוסדות הלאומיים של ישראל.
לפני כשנה נחנך הגן מחדש לאחר שיפוץ נרחב, שבמסגרתו חודשו מערכי התנועה והצמחייה, הוחלף הריהוט ובקרוב מתוכנן גם בית קפה ומרכז הדרכה.
פתוח 24/7, ללא תשלום, ומונגש בחלקו לעגלות וכיסאות גלגלים.
למה טבע דווקא עכשיו?
כבר מאז ימי הקורונה ידוע שהיציאה לסביבה ירוקה מסייעת להפחתת מתח ועומס קוגניטיבי. המוח, שנדחף כל הזמן למצב דריכות מתמדת, יכול ליהנות מהסביבה הטבעית ולעבור למצב של רגיעה.
לפי מחקרים, אפילו 15–20 דקות בסביבה ירוקה מספיקות כדי להפחית סטרס ולשפר מצב רוח. ואם מוסיפים לזה מרחב פתוח ותנועה, התוצאה היא תחושת חופש, פרספקטיבה והתחדשות נפשית.
גני העדן של הבירה
חברת GoBeeTravel וצוות גינות קהילתיות בתחום קיימות חברתית מציעים סיור עצמאי עם הטלפון הנייד וללא תשלום בגני העדן הקסומים שמסתתרים בירושלים: הגינות הקהילתיות שהקימו התושבים עצמם.
בסיור הפסטורלי, שאורכו בין שעה לשלוש, תלוי בקצב האישי, ניתן ללמוד על פרויקטים שמחוברים לטבע, חינוך סביבתי, קיימות, יזמות קהילתית והחשיבות של שמירה על שטחים פתוחים בעיר. הסיור עובר בחמש מתוך 70 הגינות הקהילתיות בבירה, ומספר את סיפורי הקמתן והקהילות שמתחזקות אותן, שבהן פעילים מתנדבים שהגינה היא ביתם השני.
בסיור שני חלקים, ומומלץ לעבור ביניהם ברכב. החלק הראשון מתחיל בגינת הדגל, הגינה הקהילתית במוזיאון הטבע, שהיא המרכז של הגינות הקהילתיות ומרכז הקיימות העירוני, וכולל ביקור בבוסתן ברודי הוותיק שנמצא במרחק הליכה. החלק השני כולל ביקור בשלוש גינות נוספות, הממוקמות בשכונת ארנונה ותלפיות מזרח, שניתן לטייל ביניהן ברגל: מזמור לדוד, גינת ארנונה הצעירה והגינה ברחוב אדם. הגינות פתוחות ומזמינות, רק כבדו בבקשה את עמלם של הפעילים והישמעו להנחיות. זו הזדמנות לראות את ירושלים בדרך חדשה ומלאת השראה.
הסיור מתאים לכל הגילאים, לכל ימות השנה. אין חובה להשלים את כולו, ואפשר להסתפק בגינה הקרובה אליכם.
לפרטים נוספים והזמנה באתר: GOBEETRAVEL
הסיור מוגש בחינם, ולצורך קבלת השירות, עליכם לבצע תהליך רכישה (ללא תשלום). לאחר הרכישה תיפתח עבורכם הרשאה לשימוש ללא הגבלה ל־14 יום.
מדובר בסיור עצמאי, שכולל את כל המידע בסמארטפון האישי, ומתאים לכל ימות השנה או השבוע.
