בשנים האחרונות שוק הנדל״ן בירושלים חווה שינוי מעניין בדפוסי הביקוש מצד תושבי חוץ ועולים חדשים. אם בעבר רבים מהם רכשו בעיר בעיקר דירות נופש לשהות בתקופות החגים והקיץ, כיום יותר ויותר משפחות מהתפוצות מתייחסות לנכס בירושלים גם כאפשרות למגורי קבע בעתיד. אדריכלים ומעצבים שנפגשים עם הקהל הרלוונטי מספרים, כי על רקע העלייה באנטישמיות בעולם והתגברות גל העלייה לישראל, ירושלים ממשיכה למשוך רוכשים יהודים מארצות הברית, אירופה ומדינות נוספות, המחפשים לא רק נכס נדל״ני אלא גם חיבור קהילתי, תרבותי ורוחני לעיר. על־פי אנשי המקצוע, המגמה הזו משפיעה גם על אופי הדירות והבתים המתוכננים עבורם.
אדריכלית שירה מוסקל מ"הלל אדריכלות" מסבירה: ״ירושלים היא שוק נדל״ן ייחודי בכל הקשור לרוכשים תושבי חוץ. לאורך שנים רבות רבים מהם חיפשו בעיר בעיקר ‘דירת חגים’ – מקום שמאפשר להגיע לכאן בתקופות מסוימות בשנה, בעיקר סביב חגים ואירועים משפחתיים. אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים שינוי משמעותי בתפיסה הזו. יותר ויותר רוכשים מהתפוצות מתייחסים לנכס בירושלים גם כאפשרות ממשית למגורים בעתיד, בין היתר על רקע העלייה באנטישמיות בעולם והתחזקות גל העלייה לישראל. במובן הזה הדירה כבר לא נתפסת רק כנכס שני, אלא כבית פוטנציאלי".
ואיך השינוי הזה בא לידי ביטוי בשטח? מוסקל מסבירה - ״השינוי הזה משפיע גם על האופן שבו מתכננים דירות עבור הקהל הזה. מצד אחד צריך לתת מענה לתקופות שבהן הבית מאכלס משפחות גדולות ואירוח אינטנסיבי, ומצד שני לתכנן חללים שיכולים לתפקד בצורה נוחה ואינטימית גם עבור חיי היומיום של משפחה, שמתגוררת בעיר באופן קבוע. בירושלים יש לכך גם ממד נוסף – עבור רבים מהרוכשים הקשר לעיר הוא לא רק נדל״ני או השקעה, אלא קשר תרבותי, קהילתי וזהותי עמוק. לכן הביקוש לנכסים בעיר מצד קהילות יהודיות בעולם ממשיך להיות יציב ומשמעותי, גם בתקופות שבהן שוק הנדל״ן משתנה״.
"לא רק דירה, אלא גם סביבה קהילתית"
נירית פרנקל, בעלת משרד לאדריכלות, תכנון ועיצוב מתייחסת אף היא לנושא: ״בירושלים רואים בצורה מאוד ברורה כיצד גל העולים החדשים משפיע גם על דפוסי הביקוש בשוק הנדל״ן. משפחות רבות שמגיעות מחו״ל מחפשות לא רק דירה, אלא גם סביבה קהילתית שתאפשר להן להשתלב במהירות – קרבה לבתי כנסת, מוסדות חינוך וקהילה דוברת שפה משותפת. לכן לא פעם אנחנו רואים שכונות, בניינים ואפילו פרויקטים שלמים, שבהם מתגבשת קבוצה של עולים חדשים או תושבי חוץ, שמעדיפים לגור בסמיכות זה לזה מתוך רצון ליצור תחושת קהילה ותמיכה הדדית כבר מהרגע הראשון״.
פרנקל מסבירה, כי "המאפיין הזה משפיע גם על אופי הבתים עצמם. רבות מהמשפחות הן שומרות מסורת, ולכן התכנון שם דגש על מטבחים כשרים מתוכננים היטב, חללי אירוח גדולים שמתאימים לאירוח בשבתות ובחגים, ותכנון מוקפד שמאפשר למשפחה גדולה לחיות ולארח בנוחות. במקביל אנחנו רואים רמת השקעה גבוהה מאוד בעיצוב – שימוש בחומרים איכותיים, נגרות מותאמת אישית וירידה לפרטים. עבור רבים מהרוכשים הבית בירושלים הוא לא רק נכס, אלא חלק מהזהות ומהחיים הקהילתיים שהם בונים כאן״.
אדריכלית עפרה גולדברג ממשרד "בן דוד גולדברג אדריכלים" מספרת, שמשפחות מעבר לים פונות לאנשי המקצוע לא רק לצורך תכנון או עיצוב, אלא גם כדי לאתר נכס מתאים. ״ירושלים מושכת אליה כבר שנים רבות משפחות יהודיות מהתפוצות, ובמיוחד מארצות הברית. בהרבה מקרים התהליך מתחיל עוד לפני שלב התכנון עצמו – משפחות פונות אלינו כבר בשלב חיפוש הנכס, ומבקשות שנעזור להן לאתר בית או דירה שיש להם פוטנציאל אדריכלי נכון להתאמה לצרכים שלהן. מדובר לרוב במשפחות גדולות, שמגיעות לכאן כמה פעמים בשנה, אבל בד בבד רוצות לדעת שהבית יוכל לתפקד גם כמקום מגורים קבוע בעתיד". עוד לדברי גולדברג, ״בירושלים זה מקבל משמעות מיוחדת, כי מעבר לשיקולים של נדל״ן ומיקום, יש כאן גם קשר רגשי ותרבותי עמוק לעיר.
הרבה מהמשפחות האמריקאיות שמגיעות אלינו מחפשות בית שישלב בין האופי הירושלמי – החומרים המקומיים, תחושת המסה של הבנייה והקשר לאור ולנוף – ובין נוחות המגורים והארגון המרחבי שהן מכירות מהבית בארצות הברית. האתגר האדריכלי הוא ליצור תרגום בין שני העולמות האלה: בית שמכבד את ההקשר הירושלמי והאדריכלות המקומית, אבל גם מאפשר למשפחה שמגיעה מחו״ל להרגיש בו מיד טבעי ונוח״.
