דין וצדק
הדברים האלה נכתבים לפני המשחק מול ב"ש בטדי, וזה לא רק משחק עונה כנראה, אלא המשחק החשוב ביותר של בית"ר בשני העשורים האחרונים. אין כאן רק הזדמנות כמעט חד פעמית לזכות באליפות, כי לכו תבנו על זה שגם בעונות הבאות מכבי חיפה שאיבדה את עצמה לדעת ומכבי ת"א שעברה עונה מלאת תהפוכות, ישאירו את הבמה לבית"ר ובאר שבע. הרבה מעבר לכך, יש כאן גם מאבק על הדרך שבה כל אוהד בית"ר ודפי ההיסטוריה של המועדון יזכרו את הקבוצה של 2025-2026. היו לבית"ר, בוודאות, קבוצות מוכשרות וגדולות הרבה יותר. ברוב המקרים הקבוצות ההן, מפעם זללו תארים וסיפקו קונצרטים של כדורגל. זה יהיה עוול ששמות כמו שועה, אצילי, גדראני, קראבלי, ירין לוי, יונה ואנטווי לא יטביעו חותם בדמות צלחת אליפות. זה יהיה גם כאב לב אדיר לדעת שריצת מרתון כל כך ארוכה וקשה כמו מה שאנחנו חווים לצידם כל שבוע, תיגמר רק עם פרס הניחומים של מדליית הכסף. ב"ש זה מכשול שבית"ר לא מצליחה לדלג מעליו. הגיע הזמן שזה יקרה.
זיכרונות מימק"א
מאי 1984. המחזור ה־29 בליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה). הפועל ת"א נטולת דאגות ובלי שום דבר אמיתי לשחק עליו, מגיעה לימק"א. מסביב, האצטדיון מפוצץ עד אפס מקום, אנשים עם שמפניות. ניצחון במשחק הזה ובית"ר תרשום את האליפות הראשונה בתולדותיה. בחוץ נמכרות קלטות עם השירה "אולה בית"ר ירושלים", של ג'קי מייקה שגם הוא לא האמין שהצהובים שחורים ייתנו להיסטוריה לחמוק להם מהידיים.
זה היה יום טראומתי, מלחמת יום הכיפורים עבור כל אוהדי בית"ר. משה סיני שכנראה לא רצה להבקיע במשחק הזה הזיז את החיבורים פעמיים, שבתאי לוי הוסיף אחד. הפועל ניצחה 3:1 אחרי שער מצמק של נחום תא שמע. אנשים מבוגרים וילדים בכו. דוביד שוויצר המאמן ז"ל, הוריד את המשקפיים הכהים כדי למחות גם הוא דמעה. האליפות הלכה. הפועל ת"א, הנמסיס הפכה מאז לזו שחתומה על הרגע הקשה והכואב ביותר בתולדות בית"ר ירושלים.
אותה הפועל ת"א תגיע במחזור האחרון לטדי. בהנחה שבית"ר תהיה עדיין ראש ראש עם ב"ש, לאוהדי בית"ר הוותיקים, אלה שהיו באותה שבת בימק"א, זה שידור חוזר של סיוט שהם לא ישכחו לעולם. אולי זו העת למחוק את טראומה ההיא, ואולי בכלל בית"ר תשלים (בעזרת השם) את העבודה לפני המשחק הזה. מה שבטוח, ההיסטוריה חוזרת. בואו נקווה שהיא גם יכולה להשתנות ולהתאזן.
ברקים ורעמים
כל מי שהיה מאמן בית"ר יגיד לכם שמדובר בג'וב הסקסי והנחשק ביותר שיש בכדורגל הישראלי. באותה נשימה, הם גם יעידו שכל שנה בבית"ר היא כמו חמש במועדון אחר. שכפי שאמר יוסי מזרחי, יש "הבדל דק מאד בין להיות בחלום ולפתע בחלום בלהות בתפקיד הזה.
אני לא מתיימר למפות את טבלת מאמנים בית"ר ב־90 שנות קיומה. ללא ספק דרור קשטן ז"ל הוא הגדול מכולם. גם אלי כהן השריף, דוד שוויצר ז"ל ללא ספק. לצידם יוסי מזרחי. השאר, גם ראובן עטר ויצחק שום, נהנו מתקציבי עתק, אלה שלפניהם ואחריהם, עשו טוב או רע, אבל לא ייזכרו כאגדות במסגרת תפקידם מאחורי הקווים.
ברק יצחקי, בטח אם יזכה באליפות אבל גם אם לא, הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לבית"ר בשנים האחרונות. מה שהוא ואלמוג כהן עושים כאן, זו ההוכחה כמה משמעות יש לאנשי מקצוע, כמה משקל יש למי שבונה סגל, מנהל חדר הלבשה, בוחר הרכב, מנהל משחק והחשוב ביותר, מסוגל לקחת כל הלחץ והאגו הזה ולנתב אותו למקומות הנכונים.
כל הסופרלטיבים על יצחקי שהורעפו עליו העונה נכונים, החל מהאומץ במשחק, היכולת להיות יצירתי, התבונה לבחור הרכבים ובעיקר חילופים שעושים את ההבדל. אבל בסוף, ההישג הגדול ביותר של מאמן בית"ר זו היכולת שלו לקחת את סיר הלחץ המבעבע הזה שקוראים לו בית"ר ירושלים ולאזן אותו בשפיות. אף אחד, באחריות, לא היה מצליח עם כל כך הרבה אינטילגנציה רגשית, להפוך את שועה ואצילי לתאומים סיאמים. את גדראני וקראבלי לסיר ומכסה. את אינו וירין לוי למאזניים של שיווי משקל שלא מופר, את יונה ובן שימול לשקע ותקע. יצחקי תמיד נע בין היכולת שלו לקחת את השחקנים שלו עד הקצה ולסחוט להם את הלימון תומו, לשמור על דיסטנס אבל לגונן ולגבות אותם מאה אחוז מהזמן. אמר לי גורם בבית וגן, שזה מזכיר לו התנהלות של מפקד בחי"ר. אפס ליטופים ביום יום אבל ידיעה ברורה שראש המחנה הוא יקפוץ עבורך ראשון על הרימון. השחקן הישראלי, אוהב וזקוק למאמנים מהסוג הזה. כל הרשימה שקראתם בתחילת הקטע, מקשטן ושוויצר ז"ל דרך אלי כהן השריף ויוסי מזרחי היו כאלה. זה זן של מאמנים שהולכים ונעלמים מהכדורגל הישראלי. גם מהעולם פרט אולי להנזי פליק וקרלו אנצ'לוטי.
חגיגות ה־90
כבר כמה פעמים השנה, שבטדי, לכבוד חגיגות ה־90 להיווסדו של מועדון הכדורגל של בית"ר עורכים טקס הוקרה לכבוד השחקנים שהביאו למועדון תואר אליפות. בזה אחר זה, מקבלים הכוכבים של 1987, 1993, 1997, 1998, 2007 ו־2008 הזמנות להגיע לכר הדשא במשחק של בית"ר ולסטיידינג אוביישן מהקהל כדי שכולם יזכירו יעריכו ויוקירו את התרומה שלהם למועדון.
אם באליפות עסקינן, מעניין אם בעוד כמה שנים טובות כששערם של רבים מכוכבי בית"ר הנוכחית יאפיר (פרט לזה של יצחקי שכבר עם שיבה כיאה למבוגר אחראי) ושל אחרים ינשור לגמרי, האם גם הם יוזמנו אחר כבוד לטקס לכבוד ציון כך וכך שנים לאליפות של 2025-2026. מידיעה ומעדות של לא מעט מאלה שזכו עם בית"ר באליפות בעבר, הטלפון עם ההזמנה לטדי כמו גם ההגעה לטקסים, מרטיטה את ליבם. אין תחליף למועדון שמכבד את עברו המפואר. כדי שזה יקרה, צריך שגם ההווה יהיה מספיק מרשים. לא תמיד זה קורה, וגם בשביל יצחקי והחניכים שלו יצטרכו אחרי עונה מלאה בדם יזע ודמעות לקטוף את צלחת האליפות.
סוף דבר
לפני שנגמרת העונה, ברק אברמוב יהיה חייב לבצע כאן כמה מהלכים שיבטיחו את עתידה של בית"ר לשנים הבאות. זה אומר לסגור חוזה ארוך טווח עם ברק יצחקי ואיתם גם את לוקה גדראני ובריאן קראבלי. בהנחה שירין לוי יעזוב לארצות הברית או לאירופה, יהיו חייבים למצוא לו תחליף אבל כזה שיוכל להתחבר לבוריס אינו. ירדן שועה יעשה כנראה שוב קולות של עזיבה לחו"ל אבל אם יש מישהו שבחדר סגור בארבע עיניים מסוגל למנוע ממנו לארוז מזוודה זה רק אברמוב. כדי לקפוץ באמת מדרגה, חייבים לעבות את הכלים ההתקפיים שיש כאן וזה אומר לפנות כבר עכשיו לאוגריסה מקרית שמונה. לא רק המעמד של בית"ר בטבלה השתנה אלא גם העובדה ששחקנים מכל הרמות להוטים להגיע אליה. אברמוב חייב לנצל את זה. במציאות בה מכבי חיפה ומכבי ת"א זקוקות למהפכה וב"ש יותר מדי תלויה בשאלה האם קינגס קנגווה ולוקאס ונטורה ימשיכו בשורותיה, בית"ר זקוקה רק לשיפוצים קלים לקראת העונה הבאה. זו בשורה נהדרת.
אחת משלנו
הג'ודוקא הירושלמית תמנע נלסון-לוי זכתה במדליית זהב בתחרות גרנד סלאם
הג’ודוקא הירושלמית תמנע נלסון־לוי ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הספורטאיות הבולטות של ישראל, לאחר שזכתה במדליית הזהב בתחרות הגראנד סלאם בטביליסי, גיאורגיה. נלסון־לוי גברה בגמר ישראלי בקטגוריית עד 57 ק״ג וזכתה בזהב, הישג נוסף בשרשרת הישגים מרשימה בזירה הבינלאומית. ראש עיריית ירושלים, משה ליאון: "הישגיה של נלסון־לוי מהווים השראה לדור הצעיר בעיר ומחזקים את מעמדה של ירושלים כבירת ספורט מובילה בישראל״.
"תמנע נלסון־לוי היא גאווה ירושלמית אמיתית. פעם אחר פעם היא מביאה הישגים גדולים ומשמעותיים שמציבים את ירושלים ואת מדינת ישראל בקדמת הבמה העולמית. דווקא בימים אלו, ההצלחה שלה מזכירה לכולנו את העוצמה, הנחישות והאמונה שמאפיינות את הרוח הישראלית. אשרינו שזכינו בספורטאית כמו תמנע, שאין מי שימנע ממנה להמשיך ולהצליח".
