1. הספקולציות בנוגע להמשך דרכו של ברק יצחקי בבית"ר יימשכו, ככל הנראה, עד לסיום העונה. יצחקי, ייאמר מיד, רוצה להישאר כאן. גם לברק אברמוב אין ספק שהוא האיש הנכון במקום הנכון. כמעט מיותר לציין, שאצל אלמוג כהן יצחקי הוא הבחירה האידאלית והטבעית. אז למה זה לא קורה? ראשית, כי בבית"ר קיבלו החלטה אסטרטגית שכל עיסוק במשא ומתן עם יצחקי, במידה שיצוצו מחלוקות בינו לבין אברמוב, יחריבו את העונה, את העיסוק בעיקר, את מאבק האליפות ואת חדר ההלבשה. שנית, יש ליצחקי חלום כמוס לאמן ביום מן הימים באירופה. יש עליו מעקב מבלגיה, שום דבר שהוא ברמת הצעה אופרטיבית כרגע. הסיכוי היחיד שבו יצחקי בוחר לעזוב את בית וגן זה אך ורק הצעה מעבר לים. יש בבית וגן מי שאומר, שכשיגיע המועד שבו אברמוב ויצחקי נכנסים לחדר סגור, אחד משניים: או שאברמוב מצליח לגרום ליצחקי לדחות את החלום שלו לאמן בחו"ל בעונה אחת לפחות ומשאיר אותו, או שיצחקי, בהנחה שתהיה לו הצעה ממשית, מבהיר שהוא אורז מזוודה. במקרה הזה דינו של המאמן כדינם של שועה ויונה. הם יודעים שאין בית יותר חם ומתאים להם מזה הצהוב-שחור של בית"ר, אבל רוצים לטעום גם מעולם הכדורגל בחו"ל. הכול בסוף עד כמה ירצו אותם ואת יצחקי. כך או כך, אם יש סוגיה שברק אברמוב שונא להתעסק איתה, זה מינוי מאמן. הוא זוכר מצוין נפילות, כמו ניר ברקוביץ' אלישע לוי ואריק בנאדו בעברו בבני יהודה, שכולם החזירו אותו לבסיס האם ששמו יוסי אבוקסיס, המאמן היחיד פרט ליצחקי שהצליח תחת אברמוב כבעלים. גם אברמוב יודע שיצחקי הוא נכס לא פחות גדול מכל אחד מהשחקנים המובילים שיש לו על כר הדשא. הוא יעשה הכול כדי שיצחקי לא ילך לשום מקום. הכול, עד הלימיט הכלכלי (לא תהיה כאן הצעה של יותר מ־65 אלף שקל לחודש שכר, בזמן שקוז'וך דורש מב"ש כמעט מאה אלף). בקיצור, קיץ ארוך כנראה לפנינו.
2. הפתעת העונה של בית"ר הוא המגן השמאלי ירדן כהן. במהלך הקיץ אלמוג כהן התחבט ארוכות האם להנחית את מספר 16 בבית"ר. מצד אחד, מגן שמאלי ישראלי מעולה. מצד שני, שחקן שלא נראה טוב בעונה שעברה וגם ירד ליגה עם מכבי פתח תקווה. ועדיין, כהן חיפש בנרות מגן בטייפ־קאסט של דוד אמסלם ודדי בן דיין. כזה שהיכולת ההתקפית שלו היא כמו של שחקן כנף לכל דבר ועניין. כהן היה היחיד שענה על הדרישות. כהן חקר ומצא שאין מגן ישראלי או זר בשנים האחרונות שהעביר כל כך הרבה כדורים לרחבה מהעמדה שלו. בנוסף היכולת של כהן ללחוץ את הכדור ולהיות תמיד באזורים המסוכנים, קרי רחבת היריב, גרמה לו לעשות הכול כדי להנחית אותו בבית"ר. הסייגים שהיו למנהל המקצועי בעקבות השנה הרעה של כהן בפ"ת, הנחיתו כאן את אריאל מנדי, בתקווה שאחד מהם יהיה שדרוג בעמדה הזו. כהן לקח את הצ'אנס בשתי ידיים ומנדי נשלח לאשדוד. עכשיו כהן לא רק המגן השמאלי הבכיר של בית"ר, שמציג יכולת נהדרת ומבשל ומבקיע, הוא גם קיבל מרן בן שמעון זימון בכורה לנבחרת ישראל.
3. הפגרה הכפויה של המלחמה שתחזיר את הליגה לפעילות רק ב־4 באפריל בלי נדר, היתה אמורה לפגוע בבית"ר יותר מאשר בכל קבוצה אחרת כי הרי אין מומנטום יותר גדול מאשר לנצח 8:2 ואז לצאת לפגרה מאונס. אלא שבבית"ר היו מספיק חכמים לכנס את כל השחקנים למחנה אימונים באילת, שבו כל האימונים נעשו בקצב של הכנה למשחק, כדי לטשטש ולצמצם את האפשרות שהשחקנים יסבלו מחלודה. נגד נתניה בית"ר רצה 114 קילומטר קבוצתי למשחק, הכי הרבה שרצה קבוצה ישראלית בליגת העל בשלוש השנים האחרונות. מעבר לזה יצחקי תרגל באילת שלוש שיטות משחק שונות- 3:5:2 שראינו בנתניה, ה־4:3:3 המסורתי עם שועה ואצילי בקווים וגונזלס כחלוץ 9 וגם 4:4:2, שבו שועה או אצילי משמשים כחלוצים (אחד מהם) לצידו של גונזלס. ועדיין חודש ומשהו בלי כדורגל אמור לבלום קבוצה שנמצאת בטירוף. מצד שני, בב"ש מתחילים להתגלות יותר מדי אתגרים, שאמורים אולי לסלול לבית"ר את הדרך לצמצום הפער מהמקום הראשון בדרך לכבוש אותו. הפציעה של דן ביטון (שכל הכדורגל הישראלי מתפלל לשלומו, כי השאר זה שטויות), החשש של ונטורה וקאנגווה מהמלחמה והרוחות הרעות סביב המשך דרכו של קוז'וך, הם דברים שקשה למועדון, גדול ככל שיהיה, להתמודד איתם. השאלה הגדולה היא האם בית"ר מספיק בשלה ובוגרת ולא רק איכותית, כדי להרים את צלחת האליפות מהרצפה. היסטורית, בעונת 1992-1993, בית"ר, עולה חדשה, שמעה במשך עונה שלמה עד כמה מכבי ת"א הרבה יותר ראויה ממנה להיות אלופה, אבל המשיכה לעשות את שלה, עד שמכבי מעדה בסיבוב השלישי מול בני יהודה (3:2 לזהובים), סיימה בתיקו מאופס עם ב"ש, והפסידה 2:1 למכבי פ"ת. בית"ר הייתה שם כדי לחצות את קו המטרה ראשונה.
4. קבוצות מצליחות נאלצות להתמודד בקיץ של סיום אותה עונה עם מה שניתן לכנות אותו "מסיבת סיום". במילים אחרות: מכל עבר ישנן הצעות על הנכסים של אותו מועדון, שנאלץ לראות את כוכביו נוטשים. מכבי ת"א איבדה בסיום העונה שעברה את דור תורג'מן ואת פטאצ'י, ושמרה בשיניים את רוי רביבו. בקיץ הקרוב בבית וגן יצטרכו להיפרד מירין לוי, שיעבור לאירופה או לליגת הכדורגל האמריקאית, לנהל משא ומתן קשוח על עדי יונה, שמחוזר גם הוא בארצות הברית, ולהתפלל שירדן שועה מסיבה כלשהי לא יצליח להגשים את חלומו לעבור לחו"ל.
אלה בשורות מדאיגות מצד אחד, אבל מן הצד השני תהיו בטוחים שאלמוג כהן מכין לכל שחקן שיעזוב אלטרנטיבה. זה רחוק ותלוי בהמון משתנים, כשלכולם ברור, שמה שחשוב עכשיו זה לחזור אחרי חג הפסח לליגה, ולהיות בשיא הפוקוס ועם הרגל על הגז, כדי שהעונה הנהדרת הזו תהפוך גם להיסטורית, שתירשם בדפי הזהב של מועדון הכדורגל של בית"ר.
המטרה: לסיים את העונה בליגת העל
עם שני זרים בלבד שנשארו בארץ מתוך חמישה, הפועל מנסה להסיר חלודה לקראת החזרה לליגה וקרבות ההישרדות שלה
פגרת המלחמה שנכפתה על כולנו, באה, כך נראה, להפועל בול בזמן. ההפסד לקריית שמונה בטדי, שהיה המשחק האחרון לפני שמבצע "שאגת הארי" יצא לדרך, העלה את מפלס הלחץ בקרב אנשי הפועל ואוהדיה למקסימום, בטח לא מצב אידיאלי שאיתו היא הייתה צריכה להגיע למשחק חוץ מול בני ריינה.
מאז עושים בהפועל את כל הפעולות הנדרשות כדי שכשהליגה תתחדש, היא תהיה מוכנה לקרב ההישרדות בליגת העל, כשהיא נזכיר מתחת לקו האדום, במקום ה־13 שמוביל לליגה הלאומית. הפועל הורידה חלודה במשחקי אימון מול מכבי ת"א, מכבי נתניה והפועל ר"ג כדי לחזור למסגרת קבוצתית. האימונים מאז המלחמה רגועים ובאווירה טובה, מתקיימים משחקונים, הנתונים שמציגים השחקנים טובים. וכאמור, המתח והלחץ לפני משחקי ליגה קריטיים ירדו עד לחזרת הליגה.
מתוך חמשת הזרים של האדומים שניים נמצאים בארץ: ג'ון אוטומאו ואנדרו אידוקו בעוד מרקו רקוניאץ' דויד דומג'וני ורואל סיטריו עדיין שוהים בחו"ל.
המועדון ממשיך בפעילות הקהילתית שלו, כשהקים קו חם לאוהדים משרתי מילואים ואחרים שחשים במצוקה וזקוקים לעזרה. כמו כן המועדון קיים מפגש זום בהשתתפות עשרות ילדים עם אווקה אשטה ועומר אגבדיש, שחקני הבית של המועדון, שבהם ענו השחקנים על שאלות במתכונת ''מסיבת עיתונאים''. המועדון יוצא בשיתוף פעולה יוצא דופן עם האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל. במסגרת המיזם, סטודנטים יעצבו את ה"פנים" של הפועל ירושלים לעונת 2026-27. הפרויקט כולל שלושה מסלולים: עיצוב המדיה והקריאייטיב הדיגיטלי, פיתוח קולקציית מרצ'נדייז רשמית (לייף־סטייל ואביזרים), ויצירת פרויקטים אומנותיים לציון שנת המאה של המועדון. זהו חיבור ראשון מסוגו, שמכניס שפה חזותית אלטרנטיבית וגבוהה לתוך עולם הכדורגל הישראלי.
בתאריכים 29-30 במרץ יתקיימו הבחירות השנתיות למוסדות העמותה של הפועל ירושלים. חברי העמותה יבחרו ארבעה חברי ועד מנהל, שלושה חברי ועדת הביקורת ויו"ר האסיפה הכללית. 14 חברי עמותה הגישו את מועמדותם לתפקידים אלה, עלייה במספר המועמדים מהעונה הקודמת.
