בשנים האחרונות עבר שולחן האוכל שינוי מעניין. מצד אחד החיים נהיו פחות פורמליים, והאי במטבח תפס חלק גדול מהתפקידים שבעבר היו שמורים לפינת האוכל. מצד שני דווקא משום שאנחנו משתמשים בשולחן אחרת, הוא הפך מפריט פונקציונלי גדול שנמצא בבית "כי צריך", לאלמנט עיצובי משמעותי שנבחר בקפידה.
לדברי המעצב אריק בן שמחון, השינוי קשור גם לאופן שבו אנחנו תופסים היום רהיטים בחלל. "שולחן אוכל טוב הוא לא רק משטח שמניחים עליו צלחות. הוא אובייקט שנמצא בדרך כלל במקום מרכזי מאוד בבית, ולכן יש לו כוח להגדיר את החלל כולו. היום אנשים מחפשים שולחנות שיש בהם אמירה: בפרופורציות, בחומר, ברגליים, באופן שבו הפלטה פוגשת את הבסיס. גם כשהשולחן אינו בשימוש, הוא צריך לעמוד בפני עצמו כאובייקט יפה".
פיטרו הכט
(צילום: יח"צ חו"ל)
ואכן השולחנות של השנים האחרונות הופכים לפיסוליים יותר. פלטות בעלות נוכחות, בסיסים מסיביים או גיאומטריים, עץ בגימורים שמדגישים את הטקסטורה הטבעית, אבן וחיבורים בין חומרים שונים מחליפים בהדרגה את שולחן האוכל הגנרי. במקום לבחור שולחן שנועד "להיעלם" בחלל, יותר בתים מעניקים לו תפקיד של מוקד עיצובי.
Deezen (Sand Studio Interiors)
(צילום: מיטל חדד)
"גם הצורה משתנה. לצד השולחן המלבני הקלאסי נכנסים יותר ויותר שולחנות עגולים, אליפטיים ובעלי קצוות מעוגלים. פרט למגמה העיצובית של מעבר מקווים חדים לצורות רכות, יש לכך גם משמעות חברתית: סביב שולחן שאין בו פינות והיררכיה ברורה, השיחה זורמת אחרת והתחושה אינטימית יותר", מסבירה מעצבת הפנים צביה קזיוף.
"אין ראש שולחן מובהק, כולם רואים את כולם, והרהיט עצמו מייצר תנועה רכה יותר בחלל. בסופו של דבר שולחן אוכל נועד לחבר בין אנשים, ולכן מבחינתי, הצורה שלו צריכה להתייחס לא רק לאסתטיקה, אלא גם לחוויה שנוצרת סביבו". מסבירה קזיוף.
עיצוב: צביה קזיוף
(צילום: איתי בנית)
משתלבת בחלל
אלא שהישראלים מציבים בפני שולחן האוכל אתגר לא קטן. ביום רגיל הוא צריך להתאים למשפחה הגרעינית ולא להשתלט על החלל, ובערבי חג הוא נדרש לפתע לארח משפחה מורחבת. מכאן גם הפופולריות של שולחנות נפתחים ופתרונות מודולריים, שמאפשרים לשמור על פרופורציות נכונות במשך רוב ימות השנה ולהתרחב כשמגיעים האורחים.
רשת מקס סטוק
(צילום: יח"צ)
הגישה הזו משקפת שינוי רחב יותר בתכנון הבית. במקום להקדיש שטחים גדולים לפונקציות שמשמשות אותנו פעמים ספורות בשנה, התכנון העכשווי מבקש שכל מטר יעבוד ביומיום. פינת האוכל לא נעלמת, אבל היא הופכת לגמישה ומשתלבת יותר בחלל הציבורי.
ובכל זאת האי במטבח לא הצליח להחליף אותה לחלוטין. הוא מושלם לקפה של הבוקר, לארוחה מהירה או לילדים שחוזרים מבית הספר, אבל הישיבה סביבו שונה. סביב שולחן אוכל יושבים זה מול זה, מניחים את הטלפונים, מאריכים את הארוחה ומנהלים שיחה. בחגים ההבדל הזה נעשה בולט במיוחד.
עיצוב: מעצבת הפנים יולי דורף
(צילום: ליאור טייטלר)
מכלול של עיצוב
לצד השולחן עצמו, אחד האלמנטים המשמעותיים ביותר ביצירת פינת אוכל הוא התאורה. גוף תאורה תלוי יכול להגדיר את האזור גם בחללים פתוחים שבהם המטבח, הסלון ופינת האוכל חולקים חלל אחד, ולייצר מעין מסגרת בלתי נראית סביב השולחן.
לדברי קרן סלינקוב, מנהלת השיווק של לייט אין: "התאורה מעל שולחן האוכל עושה שתי עבודות במקביל: היא צריכה לספק אור נכון ונעים לארוחה, אבל היא גם אחד האלמנטים הדקורטיביים הבולטים בחלל. בחלל ציבורי פתוח גוף התאורה הוא פעמים רבות זה שמסמן את פינת האוכל ומעניק לה זהות משלה, בלי צורך בקירות או במחיצות".
KARE
(צילום: יח"צ)
גם כאן הפרופורציות חשובות. גוף קטן מדי מעל שולחן גדול עלול להיראות אבוד, בעוד גוף מסיבי מדי עשוי להכביד. בשולחנות ארוכים ניתן לבחור גוף ליניארי או קומפוזיציה של מספר גופים, ואילו מעל שולחן עגול אפשר לבחור גוף מרכזי שממשיך את הגיאומטריה שלו.
"הטעות הנפוצה היא לבחור גוף תאורה בפני עצמו, בלי להתייחס לשולחן שמתחתיו", מסבירה סלינקוב. "צריך לחשוב על השניים כקומפוזיציה אחת, על הצורה, האורך, הגובה והחומריות. גוף התאורה לא צריך להתחרות בשולחן, אלא להשלים אותו. כשיש שולחן דומיננטי ופיסולי מאוד, לעיתים דווקא תאורה נקייה ומדויקת תהיה הבחירה הנכונה, ולהפך".
טולמנ'ס דוט
(צילום: יח"צ)
