יוסי וייס, המייסד, הבעלים ויושב הראש של קבוצת גליל, תמיד נוהג להרגיש את המציאות לפני קבלת החלטות. כמי שמאמין בדרוויניזם וניחן באינטואיציה טובה, הוא דוגל בכך ש"רק מי שמתאים את עצמו למציאות - שורד", ובהתאם לכך בונה את האסטרטגיה הניהולית שלו. כך עשה לאורך 40 שנות עשייה בגליל, כמו, למשל, פיתוח עסקי במדינות נוספות בעולם, פתיחת משרדים בעומר, כניסה לעולמות של ביצוע ו-EPC, הקמת מחלקת אדריכלות והיתרים, הקמת אגף למיקור חוץ והשמת עובדים מקצועיים, שינוי המבנה הארגוני של גליל לפני כשלוש שנים, השקעה רבה בניהול הידע, אוטומציות ושילוב כלי AI, מיסוד צוות חדשנות פנימי ועוד.
כך עשה גם כשפרצה המלחמה בשבעה באוקטובר. "הבנתי שישנו פתח לפרויקטים אסטרטגיים שונים, ופיתחתי קשרים לכיוונים הללו. כיום אנו עובדים רבות עם משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות של ישראל, ובנוסף פיתחנו גם כיווני עבודה לחו"ל ואנו מבצעים פרויקטים גדולים בדרום אמריקה ובאפריקה".
קבוצת גליל נוסדה ב-1984 כקבוצת הנדסה מולטי-דיסציפלינרית, המבצעת פרויקטים רחבי היקף. מאז הקמתה היא נמצאת בחזית התעשייה הישראלית ומספקת פרויקטים הנדסיים איכותיים לתעשיות השונות, תוך מציאת פתרונות הקמה חדשניים ומקיפים. צוות החברה מורכב מאנשי מקצוע מיומנים ובעלי ניסיון נרחב בהנדסה, הקמה וניהול פרויקטים. בין הפרויקטים הבולטים של החברה: הקמת מפעל חדש עבור קימברלי קלארק באזור תעשיה גלבוע בשטח של 60 דונם, העתקת מפעל "צינורות מזרח תיכון" לנאות חובב, תכנון והקמה של מוסך קרונות רכבת חשמליים של סימנס עבור רכבת ישראל, זרוע הנדסית וביצועית מקומית של קבלנים בינלאומיים לפרויקטי דגל, כגון הקמת מתקן אמוניה לחיפה נגב, תחנת כח אגירה שאובה בכוכב הירדן, מתקן שפכים ומתקן גזים חדשים במסגרת מגה פרויקט הרחבת כושר הייצור של מתחם הייטק בקרית גת. פרויקטים בחו"ל – משק חלב לווייטנאם, מתקן איזומרזציה בקרואטיה, מתקני הפקת גז טבעי ברואנדה, והנחת צנרת למתקן התפלה בצ’ילה.
הרגשתם את הירידה הכללית בשוק בעקבות המלחמה?
"הירידה אצלנו לא הייתה כה חדה. אמנם הייתה פחות עבודה והיו גופים שהקפיאו או ביטלו הזמנות לנוכח המצב, אך בזכות המוניטין שלנו המשכנו לקבל עבודות. היה ברור שכל עוד זה תלוי בנו נמשיך את העבודה בלי קשר למצב".
אגפים עם התמחות
כחלק מהתובנות נוכח המציאות המתפתחת, הובילה קבוצת גליל מספר שינויים ארגוניים ובאופן הטיפול בעובדים. "מבחינת המבנה הארגוני, הרחבנו את השליטה הניהולית והוספנו פונקציה של מנהלי אגפים. כיום כל אגף של קבוצת גליל מתמחה במגזר תעשייתי מסוים, ומנהלי הפרויקטים של האגף הופכים לגורם מקצועי ראשון במעלה בתחום האגף הן מבחינה מקצועית והן מבחינת קשרים אישיים עם צוותי הלקוח. כיום יש בגליל אגף אנרגיה, אגף תעשיה, אגף תעשיות ביטחוניות, אגף EPC, אגף הפטרוכימיה ואגף התעשייה הכימית. בנוסף, יש אגף שעוסק בהשמת עובדים ומתן שירותי מיקור חוץ, ואגף פרויקטים בינלאומיים. האספקט השני הוא הטיפול בעובדים. דאגנו להם במירב תשומת הלב. אין שבוע שעובר בלי ישיבה של המנהלים עם מחלקת משאבי אנוש וישיבת משאבי אנוש שבועית שאני מוביל, שבה מוצפות כל הבעיות והסוגיות העולות מהשטח ושאר דברים שאנחנו בהנהלה מרגישים. אם עובד נזקק לטיפול פרטני - נהיה שם בשבילו. כשנפגע ביתו של עובד מבאר שבע - מיד ארגנו עבורו פינוי למלון".
איך התמודדו העובדים עם המצב החדש?
"יש לנו משרד בעומר, ובתחילת מלחמת חרבות ברזל האזור חווה לא מעט אזעקות - אך המשרד המשיך לתפקד. בהמשך, המלחמה עברה צפונה וגם המשרד הצפוני שממוקם ברמת ישי המשיך לתפקד. ככלל עובדים מפונים, עובדים במילואים, עובדים עם בני זוג במילואים וכלל העובדים המשיכו לעבוד ככל הניתן מהבית. אנו כארגון נתנו מענה וגמישות לכל בעיה פרטנית בזמן אמת וקיבלנו הערכה ותפוקה מכל הצוות מותאם לעבודה מהבית. דווקא תקופות כאלה יוצרות אחדות וליכוד שורות בארגון. קל לגבש את העובדים, הם חדורי מוטיבציה ונכונים לבצע את עבודתם למרות הקשיים. הפרויקטים שלנו ברואנדה ובצ’ילה גם כן מספקים עבודה רבה, וטוב שכך".
איך מצליחים לשמר עובדים בימינו?
"גליל ידועה בשוק כחברה משפחתית עם תנאי העסקה מעולים. אנו משקיעים רבות בהקשבה לעובדים, טיפוח עובדים ומתן מענה לבעיות רכות ואישיות של העובדים. הדור הנוכחי, השואף להתקדם מהר ולא במסלול מתון, מציב אתגרי שימור. פיתחנו לפני שנה תוכנית טאלנטים בקבוצת גליל. אנו בוחרים מתוך מצבת כוח האדם שלנו אנשים המזוהים כראויים לטיפוח ולהשקעה מיוחדת כדי שיישארו במערכת, ומייצרים עבורם אופק ברור קדימה. ישנם עובדים לא מעטים בתוכנית הזאת. בנוסף, אנו גאים בכך שכל שכבת הניהול החדשה שיצרנו, של מנהלי אגפים, הוצמחה מתוך החברה כביטוי לאמון ולשותפות שיש לנו במנהלים בארגון".
הדור הבא
החידושים בחברת גליל לא נעצרים רק במישור המקצועי. כיום פועל בחברה גם הדור הבא של משפחת וייס: הבנים ניצן ונמרוד מכהנים כמנכ"לים משותפים של החברה, והבת אור מכהנת כסמנכ"לית מערכות מידע. "אני עוד לא רואה את הפייד אאוט שלי", אומר וייס. "אני נמצא בעשייה בסניפים השונים שלנו ובחלק מהפרויקטים ועוסק בהדרכה וחניכה בפרויקטים ולצוות. בניי המנכ"לים כבר אמונים על רוב העשייה, ואני נשאר לעשות את מה שמקל ועוזר להם".
איך אתה רואה את עתיד הארגון בניהולם הבלעדי של ילדיך?
"שלושת הילדים ימשיכו לפתח ולמנף אותו, ואני מאמין שהם ידעו מה לעשות מבחינה אסטרטגית. אני אישית ניהלתי את הארגון בעזרת כושר ניהולי אינטואיטיבי. אני יודע להפריד בין עיקר וטפל, יש לי ביטחון רב ואני מאוד אופטימי מטבעי. אנשים הולכים אחריי במישור העסקי, וגם בצבא הייתי מפקד, כך שהנהגה היא המקום הטבעי שלי. אני מאמין שהורשתי את התכונות הללו גם לילדיי".
איך אתה רואה את תפקידו של המנהל העתידני?
"בעל כושר ניהול, בעל כושר החלטה. מישהו שמסוגל להחליט תחת אי ודאות וכזה שמצליח להתפתח טכנולוגית ולא דורך במקום. לתחושתי, למנהלי גליל כיום יש את הכלים הללו".
מה הטיפ שלך למנהל בתחילת דרכו?
"הטיפ הכי חשוב למנהל הוא תמיד להקשיב, ולפעול בהתאם. לבדוק ולהצליב מידע ולהתכונן לכל פגישה שבה הוא אמור להשתמש בסמכות הניהולית שלו. על מנהל הפרויקט לבנות צוות ביחד עם הלקוח אשר מטרתו הצלחת הפרויקט (ONE TEAM ONE GOAL)".
