שנתיים מתחילת המלחמה, ובמשרד התחבורה ממשיכים לנוע על שני צירים: שגרה וחירום. מצד אחד, מלחמה הנמשכת מאז שבעה באוקטובר, ומצד שני רפורמות כמו "צדק חברתי” בתחבורה הציבורית, שנועדו לשפר את השירות ואת יכולתו של האזרח להתנייד, אך מנכ”ל המשרד, משה בן זקן, שומר על אופטימיות וגם מציג תוכניות נרחבות לעתיד. "המבחן שלי הוא אמון הציבור ואני רואה שהוא מצביע ברגליים", אומר בן זקן, "בשנת 2024, תוך כדי אתגרי המלחמה, שברנו את שיא כל הזמנים בנסיעות תחבורה ציבורית: 904 מיליון. זהו פער עצום מהשנים הקודמות, עלייה של עשרות אחוזים”.
מאז נכנס בן זקן לתפקידו כמנכ”ל משרד התחבורה, הוא מתמודד עם אתגרים לא פשוטים מתוקף היותו המנהל של אחד ממשרדי הממשלה הגדולים ביותר, שיש לו השלכות על כל מה שקורה באוויר, בים וביבשה. בזמן המלחמה, אחריותו התחדדה עוד יותר. "לפעילות שלנו יש חלק בלתי נפרד במאמץ המלחמתי”, אומר בן זקן. "בתחום התשתיות, בנושא הצירים הפתוחים, בהעדפת תנועה, בהיערכות לנפילות במקומות שבהם יכולים חלילה להתמוטט גשרים או להיפגע חומרים מסוכנים, ובכל נושא הפעלת תנועה על ידי רמזורים והכוונת תנועה. במהלך השנתיים האחרונות, נדרשנו לנהל את כל הדברים הללו במקביל ובצורה הטובה ביותר, תוך הפעלת שיקול דעת וניהול סיכונים. תחום התעופה, למשל, הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר למדינה בתקופת המלחמה הזאת. מהשבעה באוקטובר שמרנו על שמים פתוחים, למעט במספר ימים ספציפיים וכשהיו מתקפות”.
למשל, בנפילת הטיל מתימן סמוך לנתב”ג.
"כן, זה היה מבחן אמיתי. במצב כזה שדה תעופה אמור להיסגר מיידית ל-72 שעות, אך זה לא קרה הודות לכך שהגופים הבינלאומיים ראו את מערכות ההגנה של ישראל ואת רמת האחריות שלנו, והבינו שאין טעם להורות לחברות התעופה להפסיק לטוס לכאן”.
גם במבצע "עם כלביא” פעלתם מידית.
"אכן, משרד התחבורה היה חלק בלתי נפרד מהמבצע. לאורך כל הדרך שרת התחבורה, מירי רגב, ניהלה את ההיערכות. כשהמתקפה יצאה לדרך בשלוש לפנות בוקר, הצלחנו להוציא בזריזות מנתב”ג 10,000 אזרחים בהסעות סמויות שהקצנו מראש ו-60 מטוסים. שמרנו על נתיבי האוויר פתוחים, וכך התאפשרה יכולת תמרון רחבה יותר. האויב רצה תמונת ניצחון של מטוס עולה בלהבות, אך במקום זה נתנו תמונה של מטוסים שמחזירים 150,000 ישראלים לארץ תוך ימים ספורים. בכלל, בנוגע למבצע הזה יש עוד הרבה פרטים שעדיין אי אפשר לחשוף”.
ומה בים?
"כולנו רואים מה קורה בנמל אילת כשהחות’ים צרים עליו. משרד התחבורה יודע לייצר פתרונות מהירים, וביצע הסדרה מלאה בנמלים תוך כדי המלחמה. השרה רגב ביקשה להגיע במהרה להבנות עם הבעלים הפרטיים ועם הנמל הממשלתי. פתחנו עוד רציפים, הוספנו עוד כלי נמל וסיפקנו עוד אפשרויות להבאת כלים לשחרור חסמים - פעולה קריטית במדינת אי שבה 96% מהסחורות מגיעות דרך הים. כל זאת בצל אתגרי תקציב לא פשוטים. ידענו לעגן תקציבים שמשרד האוצר פתח מול משרד התחבורה - מעל 60 מיליארד שקל בשנה”.
כל זה קורה, כשבמקביל יש עבודה שוטפת עצומה, עם פרויקטים ארוכים ומורכבים כרכבת קלה ומטרו. איך משלבים?
"לא שוכחים לרגע שיש שליחות בתפקיד הזה ואחריות גדולה. כמעט כל דבר שנוגעים בו קשור לא רק לשירות לאזרח אלא להצלת חיים. במהלך כהונתי כמנכ”ל הבנתי שמנהל טוב הוא כזה שיודע לנהל היברידית, לנווט בין שני הצירים - שגרה וחירום, וכך אני פועל”.
חייבים לקבל החלטות
משה בן זקן (נשוי ואב לשלושה, מתגורר באשדוד), מונה למנכ”ל משרד התחבורה בגיל 38. הוא בעל תואר ראשון בתחום חינוך וחברה, ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מטעם הקריה האקדמית אונו. בין תפקידו הקודמים: ראש המטה של השרה רגב בקדנציה הקודמת שלה כשרת התחבורה, מנכ”ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל. עם שובה של רגב למשרד התחבורה, מונה למשנה למנכ”ל ולאחר כחצי שנה למנכ”ל.
"נכנסתי למשרד שבו לא מיהרו להאציל סמכויות”, הוא נזכר בתחילת כהונתו. "יש הרבה החלטות שצריך לקבל, אבל אנשים פחדו לאבד מהכוח שלהם. משרד התחבורה בהנהגת השרה רגב ובהנהלתי מבין שאין מי שמכיר טוב יותר את העיר ואת צרכיה מאשר הרשות המקומית שלה, ולכן יש לאפשר לה לקחת חלק בניהול התחבורה הציבורית ולספק את התקציב הדרוש לכך. העברנו חוק כזה בכנסת בקריאה ראשונה, אחרי עשרים שנה שלא הצליחו לעשות זאת. זו החלטה מנהיגותית. אתה אמנם מאבד משהו מהכוח שלך - אבל פותח את האפשרות לעוד שיפור תחבורתי” הוא מסביר על חוק הרשויות המטרופוליניות שמקודם בימים אלו.
אין ספק שהמהלך המרכזי שביצע משרד התחבורה עד כה, היא רפורמת "צדק תחבורתי” - תוכנית הדגל של רגב לעידוד מעבר לתחבורה הציבורית. הרפורמה העניקה בשלב ראשון הנחה של 50% בעלות הנסיעה באוטובוסים וברכבות לתושבי הפריפריה ו-33% הנחה לסטודנטים, לצעירים עד גיל 26 ולאנשים עם מוגבלויות, ונסיעה בחינם לבני 67 ומעלה. "כשהרפורמה יצאה לדרך, רבים הרימו גבה וחשבו שלא נדע לממש אותה, אך היא הונגשה לציבור באופן מלא תוך שנתיים. הסתובבנו בתחנות וראינו את הציבור שמח ומוקיר תודה. "הרפורמה מבחינתנו היא חלק ממשולש הנגישות-זמינות-הוזלה. אם נביא הוזלה במחיר אך השירות לא יהיה טוב - לא עשינו הרבה. אנו רואים את התפוסה המלאה בתחנות, בין אם אוטובוס ובין אם רכבת, ולכן רכשנו קרונות רכבת מהגדולים באירופה. כך יתאפשר לחבר 14 קרונות במקום 8 כיום. לאוטובוסים הבאנו תוספות שירות של 250 מיליון שקל - שמשמעותן הגברת התדירות. אנו נמצאים בעיצומו של תכנון מפורט להגדלת תדירויות הקווים ברחבי המדינה. אוטובוס שמגיע כל חצי שעה יגיע כל 5-10 דקות וייסע בנת”צים ייעודיים. האוטובוסים גם יעברו לכלי רכב חשמליים, שאינם מזהמים. לאט לאט יבוטל המושג ‘פריפריה’, הכל יתחבר מהר יותר מהמרכז החוצה ומהחוץ פנימה ונראה אזרחים עולים יותר על תחבורה ציבורית. רכבות במהירות של 250 קמ”ש יאפשרו להגיע מתל אביב לחיפה ולבאר שבע בתוך חצי שעה. משם, מסילות ברזל יחברו את המדינה למסופים גדולים ויתחברו לרשת רכבות קלות”.
מה למדת בכהונתך עד כה?
"שמשרד התחבורה הוא משרד גדול ומאתגר שמצריך מנהל היברידי, שיודע לנווט בין שני צירים: שגרה וחירום. אנחנו לא מחכים שיקרה משהו, אלא פועלים באופן יזום כדי שדברים ינועו בצורה מהירה יותר. בתחילת המלחמה היינו הראשונים לפתוח חמ”ל והתאמנו את כל מהלך התחבורה לחירום, תוך שמירה על שגרה. לא חיכינו למנהלות שקמו בצפון ובדרום, אלא יצאנו לשטח וטיפלנו בכל המפגעים שהיו. תוך כדי, כבר הבנו והפנמנו שאנחנו חייבים לחשוב על היום שאחרי. כיום אנחנו עדיין במלחמה - אבל גם מוכנים לבאות”
