כשגידי כרוך חזר מארצות הברית, הוא היה איש עסקים נמרץ עם תואר שני במנהל עסקים וקריירה מצליחה בהייטק ובלוגיסטיקה בארה"ב, שחיפש בישראל את האתגר הבא שלו. לאחר חיפוש ממושך הוא נתקל במודעת דרושים לתפקיד ניהולי בעמותת לקט ישראל. הוא חשב שזה יהיה זמני, אך הזמני הפך ל-18 שנה. "היום לא תזיזי אותי לשום מקום", הוא צוחק. "גיליתי עולם שלא הכרתי. את המרוץ אחר שורת הרווח מחליף מרוץ אחר, כזה של ערבות הדדית, סיוע לנזקקים. מצאתי את הייעוד שלי".
לקט ישראל הוא ארגון הצלת המזון הלאומי של ישראל. הוא הוקם כדי להתמודד עם בזבוז המזון העצום במדינה, ומתמקד בהצלת מזון מבושל מעודפי בתי מלון, בסיסי צה"ל, חברות קייטרינג ומפעלי ייצור, ובהצלת תוצרת חקלאית מעודפים של חקלאים ובתי אריזה, תורמי המזון הגדולים בישראל. המזון שנאסף ממוין, נארז ומחולק באמצעות כ-300 עמותות לקהל יעד מגוון ברחבי הארץ. מאז שבעה באוקטובר, הפך לקט ישראל לאחת מנקודות האור של החברה האזרחית המתגייסת, וזאת בעקבות מספר הנזקקים שהתרחב בשל המשבר החברתי והכלכלי שיצרה המלחמה, והיכה בשכבות נוספות בחברה הישראלית.
"המודל הכלכלי והלוגיסטי של הארגון דרש שינוי מידי, כיאה לשעת חירום", מסביר המנכ"ל כרוך. "בתי מלון נסגרו, שירותי קייטרינג הושבתו, והחקלאות בדרום נפגעה קשות. המצב החדש הוביל אותנו להפוך את המודל העסקי שלנו: במקום לקבל תרומות של עודפי מזון, התחלנו לרכוש מזון מבושל מיצרנים ותוצרת חקלאית ישירות מחקלאים. בכך, סייענו לשרשרת האספקה כולה".
אני מניחה שישנה עלייה במספר הפונים אליכם מאז שבעה באוקטובר.
"בוודאי, ובאופן דרמטי. לפני המלחמה בשנת 2022 טיפלנו בכ-250,000 אנשים, בשנת 2023 המספר הגיע ל-330,000 אנשים, ואת שנת 2024 סיימנו עם 415,000 אנשים המקבלים מאיתנו סיוע מידי שבוע. בשנה האחרונה הצלנו ורכשנו כ-32,000 טון של תוצרת חקלאית וכ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות. עם זאת, אנחנו נערכים לעלייה נוספת בביקוש בשל המשבר המתמשך. מה שהכי עצוב לי הוא שאנחנו רואים יותר ויותר פניות של הורים לילדים, ששניהם עובדים, ועדיין לא מצליחים לגמור את החודש".
הברומטר של ישראל
מאז הקמתו, התרחב הארגון וכיום פועלים בו למעלה מ-160 עובדים, חלקם בחו"ל. לא מדובר רק בארגון לוגיסטי, אלא גם בברומטר של החברה הישראלית. הדבר בא לידי ביטוי במספר המתנדבים: בעוד שבשגרה היה מגייס הארגון כ-54 אלף מתנדבים בשנה, מפרוץ המלחמה, בתוך חודש וחצי בלבד, גויסו 15 אלף מתנדבים חדשים. הם סייעו לחקלאים בקטיף בשדות, ומיינו תוצרת במרכז הלוגיסטי של הארגון בגן חיים הסמוך לרעננה. "אחד האתגרים הגדולים היה המחסור בכוח אדם בחקלאות כי העובדים התאילנדים והפלסטינים המקצועיים לא הגיעו לשדות", מסביר כרוך. "הפתרון היה בגיוס מהיר ויעיל של מתנדבים, ואת 2024 סגרנו עם 95 אלף מתנדבים שסייעו לחקלאים ולענף החקלאות. המלחמה גרמה לחקלאים, שבדרך כלל סירבו לקבל מתנדבים, להבין את הערך העצום שלהם. לשמחתי, הפילנתרופיה וההתנדבות הרימו ראש במקום בו המדינה כשלה כמדינת רווחה, והחברה האזרחית ממלאת את החלל".
מעבודתך בשטח, איזו מדינת ישראל נגלית לעיניך?
"נורא קשה לי לענות על השאלה הזו. יש קיטוב גדול בחברה הישראלית, המתח מורגש בשטח, אבל אם אני מסתכל דרך התרומות וההתנדבות, אני רואה ערבות הדדית חזקה, ואנחנו מצליחים לשמר את זה. אני רואה גם ערבות הדדית עצומה מצד יהודי התפוצות. עם כל הכעס שהם חשים לעתים, הם עדיין מרגישים מחויבות, והדלתות שלהם לא נסגרות בפנינו. ההתנדבות ניכרת בממדים גדולים אבל לא מספיקה. אני שומע מתנדבים שאומרים לי: ‘וואו, בלעדיכם לא הייתי יודע איך לעזור’. מצד שני, אני רואה גם הרבה כעס בין חלקים בחברה, וזה כואב".
החשדנות הפכה לאהבה
המסלול המקצועי של גידי כרוך רחוק מאוד מעיסוקו כיום. הוא למד הנדסת תעשייה וניהול ובעל תואר שני במנהל עסקים, עבד בחברות הייטק ובתחום הלוגיסטיקה באזור בוסטון במשך שבע שנים, וחייו התנהלו על מי מנוחות. "לא ראיתי עוני מעולם, הנושא לא היה בשיח שלי או של מישהו מבני משפחתי, שום דבר על תרומות או נזקקים. אני מתבייש לומר שזו הייתה נקודת עיוורון בחיים שלי". הוא אומר. "כשחזרתי לישראל השתלבתי בעבודה בארגון, והייתי חשדן. הכניסה למגזר השלישי היתה חדשה לי, לא הייתי בטוח שהתפקיד תואם לכישורים המקצועיים שלי אבל בלקט ישראל גיליתי עולם שלם וחדש".
מה גילית?
"גיליתי עולם שההתייחסות בו היא שונה, שהחשיבה שלו היא עסקית אבל תמיד מתוך המקום האנושי, מתוך הרצון לעזור. בלקט ישראל אנחנו מסתכלים על בני אדם. אנחנו ארגון חברתי עם טוויסט עסקי מאוד חזק, ומה שמדבר אליי הוא מספר האנשים שאנחנו מסייעים להם. זו ראייה שונה מהעולם העסקי, שבו מסתכלים על איך להרוויח יותר עבור הבעלים של החברה והמשקיעים שלה. כאן זה שונה, זה ממלא בתחושת משמעות להעניק לאחרים. אני אדם של אנשים, וזה מה שמניע אותי. בארגון שלנו אנחנו משקיעים בהון האנושי לא רק בכסף, אלא גם ביחס ובדברים הקטנים. למשל, בסיום מבצע "עם כלביא", ההנחיה של פיקוד העורף הייתה לחזור לשגרה מיד. התייעצתי עם סמנכ"לית משאבי אנוש והחלטנו לתת עוד יומיים במתכונת של עבודה מהבית. התגובות שקיבלתי היו מדהימות, אנשים אמרו לי, ‘ראית אותנו’. המשפט הזה נותן לי כוח ומחויבות. זה אומר לי שהם מרגישים שרואים אותם. את אותו היחס אנחנו נותנים למתנדבים שלנו. אנחנו פשוט אוהבי אדם".
כיצד ניתן לאפיין את המתנדבים שלכם?
"המתנדבים שלנו מגיעים מכל שכבות הגיל. החל ממשפחות עם ילדים, דרך בני נוער, סטודנטים ותלמידי מכינה, עובדים ועובדות שמגיעים מחברות וארגונים, חיילים ולוחמים שיוצאים ל-24 שעות מהבסיס ואפילו מהלחימה ומגיעים אלינו, וכמובן בני הגיל השלישי שרואים בהתנדבות שליחות אבל גם את התרופה הטובה ביותר להפגת בדידות והרחבת מעגל החברות. אני בקשר בלתי אמצעי עם כולם, מצטרף, מגיע, שומע. הם אומרים לי: ‘נתת לנו הזכות לעזור’. זה מה שמניע אותי".
למרות כל הקשיים והקיטוב שהוא רואה סביבו, גידי כרוך מסיים את הריאיון בנימה אופטימית של תקווה ועשייה. הוא מאמין שהפתרון למשברים אינו נמצא בהכרח בממשלה, אלא בכוח של החברה האזרחית, שהוכיחה את יכולתה להתגייס ולפעול בזמן אמת. "התמזל מזלנו, והחברה האזרחית התגייסה לסייע בצורה שלא ראינו כמותה עשרות שנים". הוא אומר. "אני מאמין שאם כל אחד יפעל בתחומו, מתוך ערכים של נתינה, התנדבות וערבות הדדית, ניתן יהיה לבנות חברה טובה יותר. כולנו אוהבים את ישראל, בואו נעשה אותה למקום טוב יותר. זה תלוי רק בנו, לא באף אחד אחר".
