משבר בריאות הנפש בישראל קיבל תאוצה מטרידה בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר אירועי שבעה באוקטובר. הפוסט-טראומה, החרדה והדיכאון, הפכו למציאות יומיומית עבור רבבות, שנזקקו לטיפול בבריאות הנפש.. דווקא מתוך המשבר העמוק הזה, צומחת יוזמה מפתיעה: ד”ר דב קלמן, יזם בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתחום מדעי החיים והכימיה האנליטית, הקים את הסטארט-אפ MilgoSense , המציע כלי לא פולשני ופורץ דרך לאבחון מחלות פסיכיאטריות, אשר מבוסס על הרכב הריח של בני האדם.
ד”ר קלמן מסביר כי המדע כבר זיהה שחולים במחלות שונות כמו סרטן, כולל מחלות פסיכיאטריות, מפרישים חומרים כימיים, שאותם ניתן לזהות באמצעות מכשירים אנליטיים מתקדמים וכלי בינה מלאכותית. בעוד שלבני אדם קשה להבחין בריחות הללו, יש עדויות רבות לכך שכלבים מצליחים להריח שינויים כימיים המעידים על התקפי חרדה במצבים של פוסט טראומה.
ד”ר קלמן, מדוע אתה מגדיר את הסטארט-אפ שלכם כמהפכה?
"בישראל מאות אלפי בני אדם, ובעולם כולו מיליונים סובלים ממחלות פסיכיאטריות, והטיפול בהם עולה מיליארדי דולרים למערכות הבריאות. בישראל, רק מאז שבעה באוקטובר, אחוז החרדה הקלינית באוכלוסייה עלה מ-25% ל-43%. היום אין בדיקות דם או MRI למחלות פסיכיאטריות, ואם היו, הם מצריכים גישה פולשנית בעייתית במיוחד במקרים של התקף פסיכוטי, כך שהחולה לא תמיד יכול לעבור בדיקות כאלו. האבחון כיום מתבסס בעיקר על ראיון נוירו-פסיכיאטרי. אנחנו רוצים לספק כלי לא פולשני, אובייקטיבי, מדעי, שיכול לשמש ככלי תומך החלטה עבור פסיכיאטרים. אנחנו לא מחליפים חלילה את הרופאים, אבל מקצרים תהליכים ומאפשרים בדיקה מהימנה לחולים פסיכיאטרים. בדיוק כמו שאיש לא יעבור ניתוח לב בלי בדיקות מקדימות, גם בעולם בריאות הנפש חייבים כלים שיספקו תמונה אובייקטיבית”.
כיום, MilgoSense נמצאת בשלבים של גיוס עובדים ומשקיעים, במקביל להכנות לקראת ניסוי היתכנות קליני. הניסוי, שקיבל את כל האישורים הנדרשים מוועדת הלסינקי ומשרד הבריאות, יתחיל בקרוב במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מעלה הכרמל” בשיתוף עם תאגיד הבריאות איכילוב ובמימון רשות החדשנות. מטרת הניסוי היא לנתח את הרכב הריח של נוזלי גוף של חולי סכיזופרניה ודיכאון מג’ורי בהשוואה לבריאים, במטרה לבדוק האם הטכנולוגיה אכן מצליחה לזהות את המחלות הללו בצורה מהימנה. "אנחנו רוצים שהבדיקה שלנו תאושר על ידי משרד הבריאות וה-FDA, כדי שתהיה זמינה לכל מי שזקוק לה בקופת החולים”, אומר ד”ר קלמן.
מה החזון שלכם?
"לספק אבחון מוקדם. במצב היום, מטפלים רק במקרים קשים, במיוחד במערכת הציבורית. אבל טיפול מוקדם יכול להוריד פלאים את כמות ההתקפים והאשפוזים החוזרים. סכיזופרניה, למשל, עולה למשלם המיסים האמריקאי כ-152 מיליארד דולר בשנה. אם נזהה את המחלה מוקדם בגיל צעיר, נוכל לאפשר למטופלים חיים נורמליים ומאוזנים ולחסוך המון כסף למערכת”.
ד”ר קלמן אינו לבד במסע זה. הוא זוכה לייעוץ רפואי מפרופ’ איל פרוכטר, פסיכיאטר מומחה שכיהן כמנהל מרכז הרפואי לבריאות הנפש "מעלה הכרמל”, וכמנהל מערך בריאות הנפש בצה”ל. כיום פרופ’ פרוכטר משמש כמנהל רפואי ומדעי של הקולקטיב ICAR. "אנחנו נמצאים בעידן בו חיונית אובייקטיביזציה של אבחנת תחלואה נפשית בדגש על פוסט טראומה, כדי שנוכל להשקיע את המאמץ הטיפולי באנשים הנכונים. הכלי המדובר יכול לשמש ככלי ראשון לאובייקטיביזציית האבחון”, אומר פרופ’ פרוכטר.
שמו של הסטארט-אפ,”MilgoSense”, מבוסס על השפה הארמית. ‘מילגו’ פירושו ‘מבפנים’, ו-’סנס’ פירושו ‘חישה’. "חישה מבפנים” הוא רעיון שמתאר בצורה מדויקת את מה שאנחנו מנסים לעשות. ההשראה לשם ולמיזם הגיעה מגדעון אונה, איש יקר, מתמודד נפש, שאמר לנו שראוי להכניס לשם החברה משהו מהשפה הארמית על מנת שתהיה בה ברכה. עשינו זאת, ואני מקווה שבקרוב נוכל לסייע לחולים רבים בעולם”.
