פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון, מאמין שמנהיגות אמיתית נבחנת דווקא כשהמציאות מתערערת. תחת הנהגתו, המכון הפך למוסד שלא רק מגיב למשברים, אלא מצליח להפוך אותם למנועי צמיחה. "המשימה שלי היא לדאוג שכל סטודנט, בכל מצב, יקבל את ההזדמנות להצליח", הוא אומר.
כאשר המלחמה הביאה לגיוס של כמעט 40% מהסטודנטים למילואים, המכון פעל לבנות מחדש את לוח השנה האקדמי ואת תוכניות הלימוד, ושנת הלימודים נפתחה שלוש פעמים ברצף, כדי לאפשר לסטודנטים במילואים להתמיד בלימודיהם בהתאם למועד שחרורם. כבר ביום שלאחר פרוץ האירועים הוקם חמ"ל נשיאותי בהשתתפות דיקני הפקולטות, נציגי הסטודנטים והנהלת המכון. המסקנה הייתה ברורה: יש לייצר מסלול מותאם אישית שיאפשר לסטודנטים המשרתים בחזית וגם לאלו שבעורף להמשיך בלימודים מבלי לפגוע באיכות האקדמית. בתוך ימים גובשה תוכנית עבודה בשיתוף ובתמיכת המועצה להשכלה גבוהה, כולל תקציב ייעודי שסיפק "חמצן" שאיפשר סיוע פרטני לכל מי שנזקק לו.
"הצלחת התוכנית נבעה בראש ובראשונה מהתגייסות מוחלטת של המרצים, המתרגלים ואנשי המנהל", מדגיש פרופ’ יעקובוב. "כולם, ללא יוצא מן הכלל, נרתמו, וגילו גמישות מרבית, החל משיעורי עזר אישיים לסטודנטים שחזרו מהחזית, דרך הקלטת הרצאות, ועד התאמות בתכני הקורסים וצמצום מושכל של חומר הלימוד", הוא אומר. "לא שמעתי תלונה אחת, רק רצון אמיתי לעזור ולוודא שאף אחד לא נשאר מאחור". במקביל, הוקם מרכז חוסן שהעניק תמיכה פסיכולוגית וליווי רגשי לסטודנטים, מתוך הבנה שהאתגר אינו רק לימודי אלא גם אישי ומשפחתי.
התקופה הזו נשאה עמה גם רגעים קשים וכואבים - נפילתם בקרב של חמישה סטודנטים ובוגרים של המכון. "הם היו חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו כאן", אומר פרופ’ יעקובוב בקול נרגש. "ההישגים שלנו נמדדים לא רק במספרי בוגרים, הישגים ותעודות, אלא גם במידת האחריות, הערבות ההדדית והחיבור האנושי שאנו מצליחים לייצר בקהילה האקדמית. זכרם מלווה אותנו בכל החלטה שאנו מקבלים".
עבור פרופ’ יעקובוב, ניהול משבר אינו עוצר את הצמיחה. בזמן שכל המשאבים הופנו לשימור רצף הלימודים, המכון המשיך להרחיב תוכניות פורצות דרך, ובראשן תואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, המהווה גשר ייחודי בין עולם הרפואה לעולם ההיי־טק. "התוכנית, שנחשבת חלוצה בתחומה בישראל ו’היהלום שבכתר’ של HIT, נולדה מתוך תובנה פשוטה אך קריטית: רופאים רבים אינם שולטים דיים בטכנולוגיה, ועולם הרפואה המודרני דורש מודל של רופא־טכנולוג. ד"ר רפאל ברכאן, מהוגי התוכנית, הביא את הרעיון לחבר בין שני העולמות מתוך צורך אמיתי לגשר בין ידע קליני ליכולות טכנולוגיות מתקדמות, ולהכין את הבוגרים להוביל את מהפכת הבריאות הדיגיטלית בארץ ובעולם".
הרעיון הפך למציאות עם הקמת אקו־סיסטם מרשים הכולל שיתופי פעולה עם בתי החולים, קופות החולים ותעשיות טכנולוגיות גדולות שחיזקו את מעמד המכון כאחד הגורמים המובילים בישראל בתחום החדשנות האקדמית. הבוגרים משני המחזורים הראשונים כבר משולבים בעולם המחקר והמידע הרפואי, וחלקם אף התקבלו לבתי ספר לרפואה במסגרת התוכנית הארבע־שנתית.
ידע רב־תחומי
במכון הטכנולוגי חולון לומדים כיום כ־6,000 סטודנטיות וסטודנטים בפקולטות השונות בתחומי מדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תעשייה וניהול, טכנולוגיות למידה, עיצוב, טכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, ומדעי הנתונים. הסטודנטים בפקולטות השונות משתפים פעולה, לומדים ובונים פרויקטים משותפים, וכך מתקבל שלם הגדול מסך חלקיו. בימים אלו המכון מקים את המבנה החדש שיהיה בית לפקולטה לטכנולוגיות רפואיות, שתייצר את הדור הבא של המומחים בחיבור בין עולמות הרפואה והטכנולוגיה. "במשך 55 שנה אנו מכשירים את הדורות הבאים של המהנדסים, המדענים, אנשי העיצוב ואנשי הטכנולוגיה, ומוודאים שהם ידעו לא רק לעבוד בתוך הקופסה או מחוצה לה, אלא להעז ולחשוב ללא קופסה כלל", אומר פרופ’ יעקובוב. "כל התעשיות כיום הופכות לרב־תחומיות וזה מצריך היערכות מתאימה. בעולם מורכב כל כך כמו זה של היום נדרשים ידע, ניסיון ומיומנויות מתחומים שונים. בנוסף, מהפיכת הבינה המלאכותית מחייבת התייחסות מעמיקה וכיוונון מחדש, ומחובתנו לתת על כל זאת מענה. חשוב לנו להיות בחזית המדעית־טכנולוגית, בדגש על מדע יישומי. אנו מחפשים פתרונות הרבה יותר יעילים, מהירים, מדויקים וזולים. כל זה דורש מהמכון, מהסגל האקדמי ומהסטודנטים עצמם להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק ולדעת מה קורה".
איך עושים זאת?
"באמצעות שיתופי פעולה עם מוסדות תעשייתיים מובילים. כ־2,500 בוגרים שלנו מועסקים בתפקידים בכירים בחברות היי־טק, מובילות ואנו רואים את עצמנו כאקדמיה וכמוסד שהכרחי שתוכניות הלימוד שלו תהיינה רלוונטיות לתעשייה, ושבוגריו יוכלו לעבוד בה במקביל ללימודיהם ובוודאי מהיום הראשון לאחר תום לימודיהם. ואכן, רבים מהסטודנטים שלנו מתחילים לעבוד בתחום לימודיהם כבר בשנה הראשונה לאחר סיום התואר. תמיד חשבנו שהדרך הטובה ביותר להגיע לכך היא בניית גשר בין האקדמיה לתעשייה; אך יש פתרון טוב יותר, שהוא החזון שלי: שהאקדמיה והתעשייה יעבדו בכפיפה אחת, באותו קמפוס. אני מקווה לבנות בקמפוס המכון הטכנולוגי חולון בניין תעשייה, עם סטארט־אפים, חממות ומחלקות של החברות המובילות במשק. כך לתעשייה יתאפשר להשתמש במעבדות, במרכזי המחקר שלנו ובציוד החדיש, ובמקביל, בכירי התעשייה ישמשו כמנחי פרויקטים וכמרצים לסטודנטים שלנו. כך כולם ירוויחו ותיווצר סינרגיה שתתן לנו יתרון יחסי. כשסטודנט יצא מכאן, כבר יהיה לו תיק עבודות של פרויקטים תעשייתיים שביצע עוד בזמן לימודיו".
אילו אתגרים עומדים בפניכם?
"פעמים רבות קיבלתי פידבק מהתעשייה שתכניות לימוד מתיישנות די מהר, הטכנולוגיה רצה קדימה והקורסים הופכים ללא רלוונטיים. סטודנט ממוצע לומד כאן 4-3 שנים, אז איך אפשר בתחילתן לדעת מה יצטרך בסופן, ודאי במציאות כזאת? בשל כך החלטנו שחלק מהקורסים יהיו מבוססי פרויקטים, וסטודנטים יתנסו בעבודה ממשית על פרויקטים של התעשיות הקונקרטיות שבהן יעבדו עם סיום לימודיהם. עבודה כזאת מחברת את הסטודנט לדופק העכשווי ביותר של התעשייה, וחושפת אותו לדברים החדשים בהם היא עוסקת. כך קל יותר להגשים את מה שבעיניי הוא המשימה הלאומית של ההשכלה הגבוהה: שירות לתעשייה הישראלית וחיזוק ההיי־טק. זה החזון שלי: אקדמיה ותעשייה הפועלים יחד יד ביד".
