"המלחמה עם איראן הייתה מבחן אש אמיתי לקצא”א כנכס אסטרטגי, ובחנה אותנו בצורה הקשה ביותר. התמודדנו עם איומים על המתקנים, ניסיונות הפרעה בשרשרת האספקה וסיכון ממשי לחיי אדם. לשמחתי, עמדנו איתן מול כל האתגרים ולא נוצר מחסור במשק האנרגיה, הוכחנו מעבר לכל ספק שקצא”א היא עמוד השדרה של הביטחון האנרגטי של ישראל”.
מאז 1968 אמונה קצא”א על אספקת אנרגיה רציפה לישראל ולתושביה, והיא אחראית ל-75% מאנרגיית המדינה. לפיכך, עבור עמית שקד, מנכ”ל קצצ”א, מבצע עם כלביא לא היה רק 12 ימים שבהם הייתה החברה על הכוונת של האיראנים, אלא מאבק על מקורות האנרגיה של ישראל - שפגיעה בהם עלולה הייתה להוביל לקטסטרופה ברמה הלאומית. למודת מלחמות קודמות (וגם סבבים בלתי נגמרים מול רצועת עזה), ביססה קצא”א את האסטרטגיה שלה על היערכות מוקדמת נכונה ומערכות חירום, בטיחות וכיבוי אש מתקדמות.
שקד מספר שאסטרטגיית הניהול שלו בתקופה זו התבססה על שמירת רציפות מוחלטת של אספקת דלקים בשוטף ובחירום, לחזית ולעורף. "במהלך מבצע ‘עם כלביא’ הגנו בצורה המקסימלית על המתקנים והתמקדנו בשמירה על רציפות אספקת הדלקים למשק. זה קיבל משנה תוקף כשבית זיקוק חיפה נפגע והפסיק לעבוד ובית הזיקוק באשדוד היה בשיפוץ. הפעלנו חדר פיקוד מבצעי 24/7 עם דיווחים שוטפים למערכת הביטחון ולמשק האנרגיה ושמרנו על תפקוד מלא של כלל מתקני החברה”.
אילו כלי ניהול נדרשו ממך כמנהל בתקופה זו?
"כשמנהלים נכס אסטרטגי שכזה, ראשית צריך להשתמש בניסיון שנצבר ולהבין את חשיבות הארגון ואת משמעותו האדירה לביטחון האנרגטי ולרציפות התפקודית של ישראל. אבל מעל הכל - אלה העובדים, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור הזה. הנהלה חזקה ועובדים שמבינים את חשיבותם ומשמעותם. הם באו לעבודה כל יום, גם תחת אש ותוך סיכון חיים ממשי. הם מבינים שקצא”א היא שער האנרגיה של המדינה, ואת משמעותם בהקשר הזה”.
מה הדברים החיוביים, אם יש כאלה, שלקחת מהמלחמה עם איראן?
"כשמסתכלים אחורה על האירוע, מבינים עד כמה ההשלכות קדימה עצומות. הניצחון של ישראל מחזק את מעמדה של המדינה וממצב הן אותה והן את קצא”א כגשר בין יבשתי, מסדרון תשתיות בין מזרח למערב. אנו נמצאים בפתחו של מזרח תיכון חדש, עם הזדמנויות חדשות להרחבת הסכמי אברהם. לקצא”א יש תפקיד מרכזי בכך והיא אחד הגורמים שיניעו את התהליך הזה”.
האם נכון היה לעבוד בתקופה דוגמת זו בצורה נקודתית או כחלק מתוכנית ארוכת טווח?
"אין ספק שלפעמים צריך לפעול נקודתית, אבל כמנכ”ל של נכס אסטרטגי לאומי אסור לך להתפתות לחשיבה קצרת טווח, גם כשהמצב מחייב החלטות מהירות. דווקא בזמנים הקשים החשיבה האסטרטגית ארוכת הטווח הופכת לקריטית. כל החלטה שקיבלתי במהלך המלחמה הייתה מבוססת על החזון ארוך הטווח של קצא”א המבוסס על ראייתה כחלק בלתי נפרד מהתכנון האסטרטגי של ישראל. פיתוח תוכנית הקמת נמל התזקיקים באילת, למשל, לא נועדה רק להתמודדות עם האתגר הנוכחי - היא נועדה גם לבניית יכולות אסטרטגיות לגיוון מקורות האספקה במשק. לכן, גם חשובה לנו היכולת לחזור לפעילות מלאה בנמל אילת, שכיום מוגבלת, ולקבל משם דלקים”.
תחושת משמעות לעובדים
חברת קו צינור אילת - אשקלון הוקמה כדי להבטיח אספקה סדירה של דלק לישראל. בשל מיקומה הגיאוגרפי הייחודי של המדינה במרחב והיותה גשר יבשתי צר בין ים סוף לים התיכון, הוחלט באמצע המאה הקודמת על הנחת צינור העובר דרך דרום המדינה, כשבקצותיו הקמת מסופי אחסון. מטרתו של הקו הייתה הובלת נפט גולמי ממקורות הפקה במפרץ הערבי ללקוחות באירופה. ב-2019 נוסדה חברת קו צינור אירופה - אסיה בעקבות סיום הזיכיון שניתן לקודמתה, וכיום היא משמשת כאחת מחברות התשתיות הלאומיות הנמצאת בבעלות מלאה של המדינה.
עמית שקד נכנס לתפקידו כמנכ”ל החברה ב-2024, לאחר 15 שנות מילוי תפקידים שונים בה, שהאחרון בהם הוא סמנכ”ל הכספים והכלכלה. כמי שנכנס לתפקיד המנהיג בעיצומה של מלחמה וטלטלה גדולה, לא היה לו זמן רב לנוח על זרי דפנה. "אני תמיד שואב השראה ממנהיגים שהצליחו להפוך משברים להזדמנויות אסטרטגיות”, הוא אומר. "המלחמה עם עזה ועם איראן לא רק בחנה את החוסן שלנו אלא פתחה הזדמנויות להפוך את קצא”א לשחקן אזורי מרכזי. להתמודדות של קצא”א עם המצב סייעה הרוח הגבית שקיבלנו מהממשלה - מראש הממשלה ועד לשר האנרגיה אלי כהן, שבזכות ניהולו הנכון והאחראי לא היה מחסור במשק האנרגיה. הם והשר דודי אמסלם, השר לשיתוף פעולה אזורי והממונה על החברות הממשלתיות היו זמינים לי כמנכ”ל בכל שעה, ונתנו לנו רוח גבית להמשיך במשימה תחת אש. ביקורי השרים בזמן המלחמה וביקורו של ראש הממשלה בקצא”א חיזקו מאוד את המורל של עובדי החברה”.
מה עוד סייע להניע את העובדים בתקופה כזאת?
"להבהיר להם מי הם באמת, מהי חשיבות משימתם. איך אני, כמנהל, מבקש מעובד לעלות לאוניית דלק בנמל ים פתוח על כל המשמעויות שבכך, לשהות בה עד 36 שעות בזמן מלחמת טילים עוצמתית מול איראן, כשאין לו ממ”ד ומקום לברוח אליו בעת הצורך? לפעמים בבקרים, כשהעובדים היו יוצאים, הרגשתי כמו מח”ט ששולח את חייליו לחזית. לאורך כל התקופה היה ברור להם שהם חלק משמעותי ממשהו גדול, שהם החוסן של העורף הישראלי והחזית המלחמתית. כל עובד קצא”א ידע בדיוק מדוע הוא בא לעבודה בכל בוקר, למה הוא מסכן את החיים שלו. הייתה לעובדים תחושה של משמעות אמיתית. כשראש הממשלה הגיע לבקר אותנו לאחר מלחמת איראן הוא אמר שבלי העובדים שלנו - המלחמה הייתה נראית אחרת. זה נתן להם תחושה שהקרבתם הוערכה ברמות הגבוהות ביותר. אמצעי נוסף להנעת עובדים הוא שקיפות. אני מקפיד על שקיפות מלאה בתקשורת הפנימית ומאמין שהעובדים זכאים לדעת מה קורה, מהם הסיכונים, מהן התוכניות. שקיפות כזאת תורמת רבות למחויבות עובדים ויוצרת אמון שמשמעותו קריטית לתפקוד הארגון”.
איך אתה רואה את עתידה של קצא”א?
"כיום אנו ממשיכים לגבות את בתי הזיקוק ולייבא כמויות גדולות של דלקים. המערכות שלנו מוכנות בטיחותית וביטחונית לכל תרחיש. המשימה שלנו ממשיכה להיות אספקת אנרגיה רציפה לישראל ולתושביה ומחויבות לשמירה על הביטחון האנרגטי של המדינה. המצב הגיאו-פוליטי המשתנה פתח למדינת ישראל ולקצא”א הזדמנויות חסרות תקדים, והתשתית שלנו יכולה לספק גשר יבשתי לנתיבי אנרגיה במזרח התיכון החדש. זהו חלון הזדמנויות גדול, ובעיניי קיימת דחיפות לפעול ולנצל אותו, כי גם גורמים אחרים במזרח התיכון - בעיקר טורקיה - מובילים מהלכים משמעותיים לפריסת נתיבי אנרגיה עוקפי ישראל. צריך להכות בברזל בעודו חם. תמיד אני אומר: אומה שאינה שולטת באנרגיה שלה - תישלט דרך האנרגיה שלה”.
