שנתיים אחרי שבעה באוקטובר, יהודה סטון מוצא את עצמו מוביל את הסוכנות היהודית בתוך אחת התקופות הסוערות בתולדותינו. גוף מפואר בן 100 שנה, שבמשך עשורים התמקד בעלייה ובחיבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, נדרש לפתע להתאים את האסטרטגיה למציאות חדשה, רוויית טלטלות ומשברים.
"המלחמה סימנה נקודת מפנה", הוא אומר. "הבנו שאי אפשר להמשיך לפעול רק על פי התוכניות הקיימות. החזון שלנו הוא לא רק לשקם את מה שנהרס, אלא גם לבנות מחדש את העתיד. לכן החלטנו להיות בקו הראשון של החוסן האזרחי. לצאת לשטח, להיות עם האזרחים, לסייע לכל מי שנפגע, להושיט יד למדינה ולהיות בכל מקום שבו היא צריכה אותנו".
מאז, ובשיתוף פעולה הדוק עם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד, ההסתדרות הציונית העולמית והממשלה, הורחבה הפעילות בקנה מידה יוצא דופן: תמיכה ביותר מ־22 אלף משפחות נפגעי מלחמה, סיוע ל־15 אלף עסקים קטנים, יצירת 30 שותפויות חדשות בין יישובי העוטף והצפון לקהילות יהודיות ברחבי העולם, שיגור אלפי בני נוער מאזורים אלה למחנות קיץ בצפון אמריקה ותוכנית להקמת כ־1,000 יחידות דיור בנגב המערבי. יותר מ-46 אלף עולים חדשים הגיעו ארצה מתחילת המלחמה, בסיוע משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית. "ההישג הגדול שלנו הוא שהצלחנו להפוך משבר היסטורי לרגע של פעולה קולקטיבית ועשינו זאת מיידית באמצעות פתיחת מרכז שליטה, בניית תרחישים, איסוף דאטה, וכל זאת תוך דאגה לאלפי העובדים שלנו בארץ ובעולם".
נשמע מאתגר, ודאי לאור הפעילות השגרתית שלכם במהלך השנים.
"מצבי חירום אינם זרים לסוכנות היהודית, והיא תמיד נוכחת בהם. בכל אירוע כזה אנחנו מפעילים את מרכז השליטה שלנו, עם מערכות טכנולוגיות מסודרות ויכולת מעקב. היינו שם עבור אזרחי ישראל, עבור העם היהודי בתפוצות, וכמובן גם עבור העובדים שלנו, אך שנה לתוך המלחמה, הבנו שהחירום כבר לא יכול לנהל אותנו. היינו חייבים לשלב בין חירום לשגרה. מיפינו את המצב וצרכיו, חיפשנו דרך לתת מענה הוליסטי וגמיש, כזה שמסוגל לעבור מאפס למאה בשנייה. יש לנו 20 אלף אנשים שנסמכים עלינו: עולים, בני נוער, מתנדבים ואחרים. איך מגיבים לצרכים המשתנים שלהם? כאן טמונה גדולתה של הסוכנות היהודית: היכולת לזוז עם המציאות, ממוקדי מטרה, מתמיכה ועד הסברה, ולתת מענה מידי לצד בנייה לטווח הארוך".
מאז פרוץ המלחמה, הובילה הסוכנות היהודית תוכניות רחבות היקף לשיקום הדרום והצפון, תמכה באוכלוסיות שנפגעו מהטרור ומהמלחמה ואף הקימה את קרן "עם כלביא" לסיוע למשפחות שנפגעו מירי הטילים מאיראן. בימים מורטי עצבים, הצליח סטון להביא את מנכ"לי הפדרציות הגדולות של צפון אמריקה לצרפת, כדי לשמוע מקרוב על אתגרי הקהילות היהודיות באירופה. משם הזמין אותם להגיע לישראל - וכולם הגיעו. ימים ספורים לאחר סיום המבצע, הוא כבר עמד איתם על החורבות בבת ים, עיר ילדותו, לאחר שטיל איראני פגע בשכונה. המנהיגים הבכירים ביותר בעולם היהודי מצאו את עצמם עומדים לצדו מול ההרס, וחזרו לבתיהם עם מחויבות ברורה להמשיך ולתמוך בישראל.
הדור הדיגיטלי
לאחר 16 שנות כהונה במגוון תפקידים בסוכנות היהודית, מונה יהודה סטון למנכ"ל כשהוא בן 42 בלבד - המנכ"ל הצעיר ביותר בתולדות הארגון. "אני מבין את כובד האחריות, ומודע לכך שיש לא מעט עיניים שבוחנות אותי", הוא אומר. "להיות מנכ"ל צעיר פירושו לבוא בצניעות, להקשיב הרבה, אבל גם להביא זווית חדשה.
אני מגיע מתודעה של הדור הצעיר - דור שחי בקצב אחר, שחושב דיגיטלית, שמדבר בשפה ישירה ולא חושש משינוי. זה מאפשר לי לחבר את הסוכנות לשפת הצעירים, להכניס דינמיקה חדשה ולהיות פתוח לניסוי וללמידה. כמובן שכל זה לא בא במקום המשקל האדיר של ההיסטוריה, אלא לצד החובה לחבר את המורשת לעתיד".
כשהוא אומר זאת, סטון מזכיר גם את סבתו, שהובאה לארץ במבצע "ילדי טהרן" של הסוכנות היהודית: "עבורי, זו סגירת מעגל. הגוף שהציל את סבתי מוביל היום את עתיד ילדיי. זו שליחות של ממש".
כיצד הסוכנות היהודית מצליחה לשמור על רלוונטיות לאורך ההיסטוריה?
"הסוכנות היהודית אינה רשות ממשלתית. אין לנו תקציב קבוע, ובכל שנה אנחנו מתחילים מאפס", מחדד סטון. "המשמעות היא שהאחריות שלנו כפולה: לא רק לעשות את מה שאנחנו מאמינים שנכון, אלא גם להוכיח לעם היהודי שאנחנו רלוונטיים ושהוא צריך להמשיך לתמוך בנו. העולם מתחלק לשני סוגי ארגונים: כאלה שמטרתם רווח וכאלה שמטרתם השפעה. אם לא נייצר השפעה משמעותית - אין לנו זכות קיום. ואם לא הייתה הסוכנות היהודית – היה צריך להמציא אותה".
לדבריו, הרלוונטיות של הסוכנות נובעת מהשפעה ממשית על חיי אנשים. "כשזכיתי להוביל את מבצע החילוץ מאוקראינה, הבנתי שוב עד כמה הארגון הזה חיוני. שינינו חיים של אנשים, ועשינו זאת יחד עם העם היהודי ומדינת ישראל. יום אחד עוד ייכתב ספר על העובדים שלנו - גיבורים אמיתיים בחיי היום-יום".
בכל רגע נתון, יש מישהו שפועל בשם הסוכנות היהודית למען העם היהודי. בחזית הזו עומדים 3,000 שליחים ב־65 מדינות – רבים מהם בני דור הטיק־טוק – שמביאים את ישראל לשיח בקמפוסים, בקבוצות הוואטסאפ וברשתות החברתיות. "אנחנו משקיעים בתוכן, בנוכחות מקוונת ובכלים דיגיטליים, אבל יודעים שהרלוונטיות האמיתית נוצרת כשאנחנו משנים חיים: במיגון קהילות בצרפת, בצעיר אמריקאי שפוגש שליח שמצית בו גאווה בזהותו, או במשפחה שעולה לישראל דווקא בעיצומה של מלחמה. אלה רגעים שמוכיחים מחדש למה אנחנו כאן".
"איך אתה רואה את ניהול הארגון בשנים הבאות?
"על הסוכנות להפוך לגוף שהוא הצ’מפיון של הפעולה המשותפת של העם היהודי בישראל ובקהילות היהודיות. המשימה שלנו נוגעת בפיתוח, בשיקום ובבנייה של המדינה, בטיפול באוכלוסיות שנפגעו ובחיזוק תחושת הזהות והערבות ההדדית של יהודים כאן ובעולם. אנחנו צריכים להיות הגוף הטכנולוגי המוביל בעולם הארגונים למטרות השפעה. מהפכה טכנולוגית היא הדרך להיות יעילים יותר ולהגדיל את השפעתנו - ואנחנו משקיעים בכך משאבים רבים".
"בסופו של דבר, יש לנו מנהיגות מעוררת השראה, ובראשה יו"ר חבר הנאמנים מארק וילף ויו"ר הסוכנות היהודית אלוף במיל’ דורון אלמוג, ואת האנשים המוכשרים ביותר שהלב שלהם במקום הנכון. הם אלה המאפשרים לנו לפעול בסטנדרטים עסקיים שאינם נופלים מאף גוף אחר. נעמוד במטרותינו רק אם נצליח להביא עלייה גדולה לישראל, לעבות את רשת השליחים ולסייע בבניית חוסן. החזון הוא דור ישראלי ויהודי בעל תחושת שותפות - דור שמבין שהעם היהודי הוא נכס משותף. ואם נצליח בזה, ישראל תהיה מדינה יציבה יותר, והעם היהודי יתקדם לעתיד מחובר, מאוחד וחדשני".
