אורית קליימן כלל לא חשבה לעבוד בתחום בקרת האיכות, אך נדמה שהמקצוע הוא שבחר בה. הכל החל במהלך שירותה הצבאי, במעבדת חומרים בחיל החימוש. שם, ככימאית צבאית, עסקה בחומרים מגוונים כמו בדיקת ציוד, עד שהועברה באופן זמני ליחידת אבטחת איכות. הזמני הפך קבוע, ואת עשר שנות שירותה היא בילתה בתחום. בגיל 30, עם צאתה לאזרחות, המשך עבודה בתחום
היה נראה טבעי, ודאי עם כל הניסיון שצברה. היא התמקצעה בעולם האיכות בתחומים של עיבוד שבבי הידראוליקה, חומרים, גומי ופלסטיקה, ואז הגיעה הצעה להיכנס לעולם שונה וחדש - בקרת והבטחת איכות בתחום הבנייה. "כשפנה אליי חבר ואמר לי שיש חברת בנייה שזקוקה ליועצת הבטחת איכות - היססתי, לא חשבתי שזה מתאים לי, אבל הוא התעקש ואמר ‘אם את יודעת איכות, אני אלמד אותך בנייה’. זה שינה לי את כל התפיסה, והתאהבתי בתחום הבנייה. יש משהו מאוד מספק בבנייה, בין היתר, כי רואים את התהליך המתרקם מול העיניים”, אומרת קליימן, המשמשת כיום כדירקטורית תחום האיכות בחברת MLEAD בקו מטרו M3 בגוש דן.
במהלך השנים, ניווטה קליימן בהצלחה בין שלל תפקידיה, ובהם יו”ר לשכת המסחר ישראל-מולדובה, מנטורית לסטארטאפים בתוכנית "מומנטום - "אקסלרטור” באוניברסיטת רייכמן, יועצת אסטרטגית בתחומים טכנולוגיים ועוד. "אחת החברות שצמחו מ’מומנטום’ היא איגל דיפנדרס, שנולדה מתוך חזון להפוך את העולם למקום בטוח יותר באמצעות טכנולוגיות חדשניות”, אומרת אורית, שכיום ממשיכה להיות יועצת אסטרטגית לחברה שממשיכה לצמוח ולהצליח.
אורית צברה קילומטראז’ מרשים בעולמות ההנדסה, התשתיות והבטחת איכות, וב-2013 הקימה חברה משלה שעוסקת בתקנים, שיפור תהליכים, הבטחה ובקרת איכות. תוך זמן קצר, הפכה קליימן לשחקנית דומיננטית בתחום, ובין לקוחותיה אפשר למצוא את MLEAD, קבוצת לסיכו, המרכז הישראלי לבנייה, בנדא מגנטיק, עדן פרויקטים, AEGISIUM, רמט – טרום, בית חולים משפחה קדושה ו-Eagle Defenders.
צריך אומץ לפתוח חברה משלך בעולם שנחשב גברי.
"היו לי חבר טוב שפתח לי את הראש ואמר לי ‘לא נמאס לך שאת עושה את כל העבודה ולא מקבלת מספיק?’ זו הייתה הדחיפה הראשונית. לא פחדתי, הייתי בטוחה בידע שלי וביכולת שלי לתרום. בהתחלה נתקלתי בהרמת גבה, אבל מהר מאוד הבינו שאני אשת מקצוע. כשאני רואה אישה מתקדמת בתחום, אני מרגישה שגם אני הצלחתי. אני רוצה שעוד נשים תעזנה להיכנס לתחומים האלה. אני חושבת שאולי בהתחלה מסתכלים על אישה בתחום בצורה עקומה, אבל ברגע שמבינים שאת מקצועית ומומחית בתחומך, המגדר לא מהווה פקטור. הדלתות לא תמיד נפתחות מעצמן, אבל מי שדוחפת אותן מספיק חזק מגלה שהן לא באמת נעולות”.
בתוקף תפקידה כדירקטורית תחום האיכות בקו המטרו 3M, היא מוודאה שכל היבטי הפרויקט, החל מהתכנון המוקדם ועד הביצוע בשטח, עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר. קליימן אחראית על בניית אסטרטגיית ניהול איכות שמבטיחה שהתהליכים נכונים מהיסוד, ושכל החלטה תורמת לבטיחות וליעילות של התוצר הסופי. בעולם שבו כל טעות יכולה לעלות ביוקר, עבודתה הופכת לקריטית, והיא מקפידה על דרישות שיש בהן יש ערך מוסף אמיתי, שמייעל את העבודה ומחבר בין כל הגורמים בפרויקטים מורכבים.
"הבטחת איכות ובקרת איכות מהווים את עמוד השדרה של כל ארגון מצליח, שכן הם מבטיחים עמידה בסטנדרטים הנדרשים ושיפור מתמיד של התהליכים והמוצרים”, היא מסבירה. "בקרת איכות מונעת שגיאות יקרות, מקטינה פגמים ומבטיחה את שביעות רצון הלקוחות, מה שמוביל לחיזוק המוניטין והאמינות של הארגון בשוק. יתרה מכך, תהליכי בקרת איכות יעילים חוסכים זמן ומשאבים בטווח הארוך, מאחר שהם מזהים בעיות בשלבים מוקדמים לפני שהן הופכות לכשלים יקרים. לפיכך, השקעה בהבטחת איכות היא השקעה באמינות, ביעילות ובהצלחה ארוכת טווח של הארגון”.
יש לכך גם השלכות כלכליות לא פשוטות, ודאי אם לא מזהים טעויות בזמן.
"חשוב להבין שהבטחת איכות אינה רק לוודא שהכול עובד, אלא לבנות אסטרטגיה שתמנע מטעויות לקרות מלכתחילה. כ-5%-10% מתוך עלויות הפרויקט הן של עבודה חוזרת, בעוד שעלויות אי-איכות מגיעות בדרך כלל ל-15%-25% מסך עלויות הפרויקט. צעדי ניהול איכות עשויים לחסוך עד 50% מעלויות אלו. במגה-פרויקט כמו המטרו, למשל, פעמים רבות יש לחצים של לוחות זמנים או תקציבים, אבל התפקיד שלי הוא למנוע כשלים קריטיים שעלולים לעלות ביוקר בטווח הארוך לא רק בכסף, אלא גם בחיי אדם”.
גם בתחום הסטרטאפים את שמה דגש על הבטחת האיכות. היכן זה בא לידי ביטוי?
"סטארט-אפים אפים בתחילת דרכם מתמקדים בפיתוח המוצר, אולם מזניחים את תהליכי האיכות - אף על פי שדווקא בשלבים הראשונים חשוב לבנות תשתית נכונה. האתגר שלי הוא לעזור להם להטמיע מערכות שיאפשרו להם לצמוח, במיוחד כשמדובר בטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית או מערכות אבטחה, ששם אין מקום לטעויות”.
חזון חוצה מדינות
מעבר לעבודתה על המטרו, קליימן מוצאת זמן לעיסוקים נוספים שמבטאים את חזונה הרחב. היא יו”ר ומנכ”ל של לשכת המסחר ישראל–מולדובה, שם היא משתמשת בכישורי הניהול שלה כדי לבנות קשרים ושיתופי פעולה עסקיים בין שתי המדינות. כמי שעלתה ממולדובה לישראל בגיל 14, היא רואה בכך סגירת מעגל. "הלשכה הוקמה מתוך צורך ברור. יזמים ישראלים חיפשו להתרחב לשווקים חדשים וחסרו להם הקשרים הנכונים. מולדובה היא מדינה בצמיחה עם רגולציה נוחה וכוח עבודה מיומן ועלויות נמוכות. אני רואה פוטנציאל עצום בחיבור הזה. אלו יחסים דיפלומטיים שמסייעים בשטח לשתי המדינות. גם היזמים ממולדובה מחפשים הזדמנויות בישראל, ואנחנו מקדמים שיתופי פעולה בתחומים כמו חקלאות מתקדמת, טכנולוגיות פיננסיות, אנרגיה מתחדשת ותעשייה”.
מתוך שלל תפקידיה ועיסוקיה, חזונה של אורית קליימן מתגבש סביב יצירה של שינוי והשפעה. היא שואפת להמשיך להרחיב את השפעתה, לקדם עוד סטארט אפים ולהעמיק שיתופי פעולה בינלאומיים. מעל הכול, היא רואה חשיבות בקידום שינוי מחשבתי שיאפשר לנשים נוספות להיכנס לתחומים טכנולוגיים והנדסיים, מתוך אמונה שבעוד עשור המצב ייראה שונה לא בגלל ש”ויתרו לנשים”, אלא "כי הן ייקחו את המקום שלהן בזכות היכולות והמקצועיות שלהן. חשוב לי שנשים ישברו תקרות זכוכית, גם אם מדובר בתחומים שלעתים נחשבים ‘גבריים’ כמו בניין”.
מכל הדברים שעשית ועושה, במה את הכי גאה?
"הבנות שלי, הן גאוותי הגדולה. אני תמיד עומדת על כך שהן יכולות להשיג כל מה שהן רוצות, ואני תמיד אומרת להן לעשות ולפעול למען מה שהן אוהבות. אני מקווה שאני משמשת להן כמודל".
