הרקדן והכוריאוגרף משה אפרתי, חתן פרס ישראל למחול, הלך לעולמו בביתו שבתל אביב והוא בן 86.
אפרתי נולד ב-1934 בירושלים, למשפחה שחיה בארץ שישה דורות, והחל לעסוק במחול בצעירותו. לאחר שהשתחרר משירותו הצבאי, העמיק את ידיעותיו בריקוד בסטודיו בהנהלת חסיה לוי אגרון. "באותה תקופה כמעט שלא היה מחול בארץ, שלא לדבר על בחור שהולך לרקוד - זה לא היה נראה טוב‭,"‬ סיפר בעבר בריאיון ל"ידיעות אחרונות". "למעשה, אני התכוונתי לעבוד מעט על הגוף ואיכשהו בחרתי במחול. כל האחים שלי היו לוחמי מחתרות ומצ'ואיסטים ורק אני הלכתי לרקוד‭ .
משה אפרתימשה אפרתי
משה אפרתי
(צילום מסך)
בראשית שנות ה-60, כשהיה בן 28, נסע לניו יורק כדי ללמוד בבית הספר לריקוד של מרתה גרהאם, אותה כינה "הכוהנת הגדולה של המחול המודרני". באותן שנים למד אצל כמה מגדולי הרקדנים בעולם, וינק השראה מתרבויות שונות, בהן זו של השחורים בהארלם, שם התגרר במהלך לימודיו.
בשנת 1964, אפרתי שב לישראל והצטרף כרקדן ראשי ללהקת המחול "בת שבע", שהייתה אז בראשית דרכה. לאחר שביסס את מעמדו בלהקה, החל לתפקד גם ככוריאוגרף שלה. בראשית שנות ה-70 הקים את להקת המחול "דממה", שבגלגולה הראשון הורכבה מרקדנים חירשים בלבד. בהמשך הצטרפו רקדנים נוספים, ושמה הוסב ל"קול ודממה". להקה נוספת שהקים הייתה "להקת מחול אפרתי", שהכשירה רקדנים רבים.
על פועלו בתחום הריקוד, זכה אפרתי בפרסים ובתארים רבים, בהם פרס כינור דוד, פרס ישראל למחול, אות יקיר האקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין ופרס מפעל חיים מטעם אמי, בשנת 2018.
בשני העשורים האחרונים, אפרתי מיעט לעסוק ביצירה. בשנת 2001 הוא לקה בשבץ שגרם לשיתוק בחלק גופו הימני. מאז, מיעט לעסוק ביצירה. "שואלים אותי למה אני לא יוצר, למה הזנחתי את היצירה במחול. חשבתי על זה, והגעתי למסקנה שאני פשוט לא יכול. אין לי את תעצומות הנפש לעשות את זה. כשהנפש כלואה אי אפשר לעשות כלום", סיפר ל"ידיעות אחרונות" בשנת 2006. באותו ריאיון סיפר כי הוא מוצא מפלט באמנות: "כל צליל או מוזיקה שאני שומע לוקחים אותי למחוזות אחרים ושונים. לעולם יותר טוב ויותר יפה. זה מחבר בין האונות במוח. גורם לי להמריא".
אפרתי היה נשוי פעמיים, והותיר אחריו בן אחד. הלווייתו תיערך היום.