לפני שנתיים הגישה נטלי פורטמן את פרס גלובוס הזהב בקטגוריית הבימוי וניצלה את המעמד כדי לציין בעוקצנות שכל המועמדים הם גברים. ובכן, שום דבר לא השתנה גם השנה. המועמדים לגלובוס הזהב הוכרזו אתמול (ב') ושוב בלטו בהיעדרן יוצרות נשיות. אף אישה לא זכתה במועמדת בקטגוריית הבימוי וגם לא בקטגוריית התסריט - למרות שהשנה ישנן כמה סרטים של במאיות בפרופיל גבוה. בנוסף, אף סרט שמועמד לאחד מהפרסים הגדולים - סרט הדרמה הטוב ביותר או המיוזיקל/קומדיה הטובים ביותר - לא בוים על ידי אישה.
בין היוצרות שנעדרו אפשר למנות את גרטה גרוויג והעיבוד המצופה שלה ל"נשים קטנות" שזכה לשתי מועמדויות (פרס השחקנית לסירשה רונאן ופרס הפסקול המקורי), מריאל הלר וסרטה "יום יפה בשכונה" על כוכב הילדים פרד רוג'רס שמועמד לפרס אחד (טום הנקס על תפקיד המשנה), "נוכלות בלי חשבון" של לורין סקפריה שזכה למועמדות אחת (ג'ניפר לופז על תפקיד המשנה), ואווה דוברני שהמיני סדרה שלה "כשהם רואים אותנו" לא זכתה לאף מועמדות, למרות הצלחתה בקרב הקהל ובקרב המבקרים.
2 צפייה בגלריה
גרטה גרוויג
גרטה גרוויג
גרטה גרוויג
(צילום: AP)
העניין לא עבר בשתיקה ומאז ההכרזה יוצרות ויוצרים מביעים את מורת רוחם. סירשה רונאן, שכאמור מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר על "נשים קטנות" הודתה לתא הכתבים על בחירתה אבל הוסיפה בהצהרה לתקשורת התייחסות לבמאית הסרט: "אני מודה לגרטה גרוויג על ההדרכה שלה ועל שיתוף הפעולה בינינו. ההופעה שלי בסרט שייכת לה כפי שהיא שייכת לי ואני חולקת את ההכרה הזאת יחד איתה".
השחקנית שרליז ת'רון שמועמדת גם היא לפרס השחקנית בסרט דרמה על תפקידה כמייגן קלי בסרט "פצצה", הייתה הרבה יותר נחרצת מרונאן, ואמרה ל"לוס אנג'לס טיימס" כי המצב מסתכל אותה מאוד. "נשים מייצגות 10% מהבמאים בתעשייה וכשיש שנה טובה לנשים כמו השנה, זה מאוד מתסכל". עם זאת, היא הבהירה כי אף אחת לא רוצה להיות מועמדת רק כי היא אישה. "אף אישה לא רוצה להיות מועמדת כי זה הדבר הנכון לעשות. זה מגוחך". עוד הוסיפה ת'רון: "אנחנו לא יכולים להפסיק את המאבק. אנחנו צריכים להמשיך לעשות רעש עד שיישמעו אותנו והסיפורים האלה יקבלו הכרה".
הבמאי הקוריאני בונג ג'ון-הו שמועמד לפרס הבימוי ולפרס הסרט הזר הטוב ביותר על "פרזיטים" אמר ל"וראייטי": "כל כך הרבה במאיות נשיות עשו עבודה נהדרת השנה. לולו וואנג, מאוד נהניתי מ'הפרידה' אפילו שהוא זכה למועמדות בקטגוריה הזרה. חשבתי שזה נחשב לסרט אמריקאי כי זה סרט של A24. גם 'דיוקן של נערה עולה באש' היה מדהים וגם הוא מועמד בקטגוריה הזרה, אני מקווה שזה סוג של נחמה".
אולי המתנגדת הכי ווקלית השנה היא הבמאית הישראלית עלמה הראל שביימה את הסרט "ילד דבש", ביוגרפיה קולנועית על חייו של השחקן שיה לה באף, בה הוא גם מככב. הראל זכתה למועמדות בקטגוריית הבימוי בפרסי הספיריט לקולנוע עצמאי. בסדרת ציוצים עצבנית ובריאיון ל"וראייטי" היא אמרה כי "נשים ומיעוטים לא מעניינים את תא הכתבים הזרים של הוליווד". בנוסף הציעה הצעה רדיקלית - להפריד את קטגוריית הבימוי לנשים וגברים כפי שעושים בפרס המשחק. "אחרת לא נראה שינוי".
2 צפייה בגלריה
עלמה הראל בפסטיבל סאנדנס
עלמה הראל בפסטיבל סאנדנס
עלמה הראל בפסטיבל סאנדנס
(צילום: GettyImages)
"הם טוענים שהם לא מסתכלים על המגדר אבל הם כן. היו כל כך הרבה סרטים שדיברו לקהל ולמבקרים וגם הצליחו בקופות, והקבוצה הזאת (תא הכתבים הזרים) לא מחוברת ולא רואה אף אחת מאיתנו. אפס נשים בקטגורית התסריט, אפס סרטים שביימו נשים בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, אפס במאיות בקטגוריית הבימוי. אני לא אחיה את חיי כיוצרת קולנוע שעובדת תחת קבוצת בוחרים שלא רואה אותנו", אמרה למגזין הקולנוע הנחשב.
ההיסטוריה של גלובוס הזהב מעולם לא הייתה חיובית כלפי נשים. רק חמש נשים היו מועמדות בקטגוריית הבימוי לאורך שבעה עשורים, ברברה סטרייסנד, ג'יין קמפיון, סופיה קופולה, קתרין ביגלו ואווה דוברניי, ורק סטרייסנד לקחה את הפרס על "ינטל".