עובדי התרבות מפגינים מול משרד האוצר
(צילום: נדב אבס)
זאזא, גיבור הסרט "חתונה מאוחרת", הפציע לחיינו לראשונה ב-2001 – וסחף את המדינה. המבקרים התאהבו בסרטו הראשון באורך מלא של דובר קוסאשווילי, וכך גם הקהל: כ-300 אלף איש הגיעו לצפות בו בבתי הקולנוע, והוא גרף את הפרסים המרכזיים בטקס פרסי אופיר ובפסטיבל הקולנוע ירושלים. בעיני רבים, זה היה שובר הקופות האיכותי ששבר את הבצורת הגדולה של הקולנוע הישראלי – ופתח את אחת התקופות היפות שידעה התעשייה המקומית.
20 שנה אחרי, קוסאשווילי אמור היה להחזיר את זאזא לחיינו – הפעם כילד בן 12, בסרט "עם חוקים", שעלילתו קודמת לזו של אותה יצירה מצליחה. אלא שבעוד סרטו הראשון של הבמאי שיקף בהצלחתו את התנופה היצירתית האדירה שפקדה את תעשיית הסרטים המקומית בתחילת שנות ה-2000, כעת סרטו החדש משמש דוגמה כואבת לקיפאון שאוחז בה מאז תחילת משבר הקורונה. הצילומים, שאמורים היו לצאת לדרכם במהלך החופש הגדול – שכן גיבורי הסרט הם ילדים ברובם – הוקפאו עד הודעה חדשה.
"היינו אמורים לצאת לצילומים, אבל בגלל העלייה בתחלואה בקורונה חששנו שיעצרו אותנו", מספר המפיק מרק רוזנבאום. "אם היה לי ביטוח כמו שהבטיחו לי הייתי לוקח את הסיכון, אבל בלי ביטוח כל הצילומים היו הולכים לפח - כי הילדים ייראו אחרת לגמרי בשנה הבאה".
רוזנבאום מספר שבימים אלה הוא מתקשה לגייס כספים לסרט מבחוץ, עניין כמעט הכרחי כאשר מדובר בקולנוע הישראלי. לרוב, תקציב של סרט ישראלי מורכב מתמיכה של קרנות הקולנוע המקומיות, שיתופי פעולה עם גופי הפקה אירופיים, משקיעים פרטיים וגופי השידור שמחויבים לתמוך ביצירה המקומית. "מאוד קשה לגייס עכשיו, לסרט של דובר בדרך כלל הייתי משיג כספים מגרמניה או מצרפת או משתיהן – אבל פה התקשינו מאוד. חשבתי שאני אגייס 200 אלף אירו, אבל לא הצלחתי בגלל המצב".
המשבר הוא לא בעיה פרטית של רוזנבאום וקוסאשווילי. התעשייה כולה מושבתת. זה נובע גם מבתי הקולנוע שעומדים שוממים כבר חודשים ארוכים, אבל גם מהפקות רבות שאמורות היו לצאת לדרך ובינתיים הוקפאו, בהן זו של "עם חוקים" וגם סרטו החדש של שמי זרחין ("אביבה אהובתי", "הכוכבים של שלומי") והפקות עתידיות שכרגע מרחף מעליהן סימן שאלה גדול.
אלפי עובדים שמסתמכים על הפעילות הזו יושבים בבית ללא פרנסה, ואם בשנה כסדרה מופקים בארץ כ-30 סרטים, נראה שב-2020 המספר הזה ייחתך דרמטית - וכל זאת כשאין כל מתווה או פתרון מצד המדינה שיאפשרו המשך פעילות תוך שמירה על ביטחון יחסי.
תעשיית הקולנוע נשארה מחוץ למתווה התרבות
הסיבה העיקרית להקפאת המצב היא כסף: כדי לצאת לצילומים תחת ההגבלות שהוגדרו בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, העלויות תפחו. לצד זאת, הואיל וענף הקולנוע ספג מכה אנושה בכל העולם ולא מדובר רק במשבר מקומי, היוצרים מתקשים גם לגייס כסף מחברות הפקה, מקרנות ומגופי שידור בחו"ל. משקיעים כמו משה אדרי לא יכולים לעזור בזמן שבתי הקולנוע שלהם סגורים.
כעת מחפשים בעולם הקולנוע פתרונות בבית, אצל שר התרבות חילי טרופר ושר האוצר ישראל כץ. בינתיים, ללא הועיל: המתווים השונים שעסקו בעולם התרבות השאירו את תעשיית הקולנוע בחוץ. "אנחנו בהקפאה עמוקה", אומר אסף אמיר, יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ומפיק סרטים בעצמו. "כל התחומים בארץ קיבלו עזרה כזאת או אחרת. בתחום התרבות יש מתווה של 200 מיליון שקלים, ומשום מה הקולנוע לא קיבל שום דבר מזה".
לדבריו, סכום הכסף שנדרש כדי להתניע את התעשייה מחדש מסתכם בכ-30 עד 50 מיליון שקל, כסף שיחזור בסופו של דבר לקופת המדינה כי הוא משיב אנשים למעגל העבודה. "אם נותנים לנו כסף אנחנו מיד מוציאים את האנשים לעבודה - במאים, טכנאים, צלמים, כולם ייצאו לעבוד. עכשיו אנשים יושבים בבית ומקבלים דמי אבטלה".
בכמה עובדים מדובר להערכתך?
"לדעתי אלפים בודדים, אבל אם משקללים את כל האנשים שמושפעים מכך שההפקות לא יוצאות לדרך, מדובר בפי חמישה עד פי עשרה. אלה אנשים שעובדים כדי שהסרטים יתקיימו. כשאני יוצא להפיק סרט אז יש לי המון ספקים שהם לא מהתחום - חברות השכרה, מלונות, שוטרים שאנחנו לוקחים בשכר, תפאורות שצריך לבנות. המון אנשים עובדים על כל סרט".
הקיפאון הכלכלי שאליו נקלעו ההפקות נובע בין השאר מעלויות ההפקה, שעלו כאמור בימי הקורונה - בין היתר בגלל דמי הביטוח שנדרשים כדי לכסות מקרים שבהם אחד העובדים על הסט יחלה, מה שיעצור את ההפקה, או הנהלים החדשים שהמפיקים צריכים להתמודד איתם כדי לשמור על בריאות העובדים והשחקנים. "צריך יותר מוניות, אי אפשר לאפר ארבעה אנשים בחדר אחד או להחזיק את כל הניצבים באוהל אחד. גם צריך לשמור מרחק, אז הכול איטי יותר. זה לא מדעי, אבל עלות ההפקה עלתה ב-12%-10%".
הפלונטר שתעשיית הקולנוע נמצאת בו נובע בין השאר מחוק הקולנוע עצמו, שעליו אמון משרד האוצר ולא משרד התרבות. "אנחנו קצת כמו הבן החורג של משרד התרבות והבן המאומץ של האוצר, אבל אין ויכוח על כך שאנחנו הבן המוצלח. האוצר אומר לנו ללכת למשרד התרבות, בעוד שמשרד התרבות מפנה אותנו לאוצר כי במתווה דובר רק על מוסדות התרבות", אומר אמיר.
לדבריו, לפחות בחלק מן האשמה במצב נושאת שרת התרבות הקודמת, מירי רגב. "יש תחושה שהיחס שהקולנוע הישראלי קיבל בשנים האחרונות, כשרגב הייתה השרה, עדיין לא נעלם. היא התחילה את המתווה, ומכיוון שאנחנו מוקצים בעיניה היא לא כללה אותנו. אנחנו כן מרגישים שהאוצר והתרבות בעדנו, ואנחנו אופטימיים שבימים הקרובים יהיה פתרון, אבל כרגע עדיין לא הציעו לנו שקל אחד. שמעתי שאולי גם מפעל הפיס חושב לעזור, אני מאוד מקווה שזה יקרה".
גם סגירתם של בתי הקולנוע פגעה בהפקות הסרטים. "זו פגיעה אנושה בכולנו ובמשקיעים, כי אם בתי קולנוע סגורים - למה שאני אשקיע בסרט? איך אני אראה החזר ממנו? סרט כמו 'מאמי' למשל, יום אחרי שהוא יצא סגרו את בתי הקולנוע. ההפצה עלתה מעל מיליון שקל, כל הכסף הזה הלך. אנחנו הראשונים שנפגענו, יחד עם מוסדות התרבות, אולמות האירועים ועובדי הבמה, אבל אנחנו האחרונים שהמדינה עדיין לא הגיעה למסקנה איך ואם בכלל היא חושבת שאפשר לעזור לנו".
גם רוזנבאום מודאג מההשלכות ארוכות הטווח של המשבר על תעשיית הקולנוע המקומית. "בסך הכול בקרנות הקולנוע יש כ-50 פרויקטים עלילתיים שמאושרים - והם תקועים כי מאוד קשה לגייס כסף. אדרי לא יכול לפזר כסף, בתי הקולנוע שלו סגורים, ולצד הירידה בהשקעות הישראליות ישנה גם ירידה בהשקעות האירופיות - וזה משאיר את המפיקים חסרי אונים. אני לא יכול לגייס כסף בארץ, לא יכול לגייס כסף בחו"ל, אז אני נשאר עם הקרן - שמהווה כ-40% מתקציב הסרט. זו הטרגדיה הגדולה, לא רק אלה שצריכים לצאת לעבודה עכשיו, אלא גם בעתיד. כי אף אחד לא יעשה סרטים".
גם אמיר מודע לבעיית המימון החדשה שמשפיעה על כל התחום, והוא חווה זאת בעצמו, לא רק בתור יו"ר האקדמיה אלא גם כמפיק. "המשקיעים הזרים נעלמו כי כל המדינות משקיעות בהפקות של עצמן, וזה גם לא זמן לבקש כסף ממשקיעים פרטיים. אני למשל עושה עכשיו סרט עם ישראל ברייט: קיבלנו אישור והשקענו באופן עצמאי, אבל המשקיע שהיה לנו לא מוכן לתת את הכסף. מדובר על משהו כמו 25% מתקציב הסרט שנעלם, לא קיים יותר. לולא הקורונה הייתי מצלם עוד חודש וחצי. יש הרבה מאוד סרטים שהיו על מסלול ההמראה ופשוט נעצרו".
מנקודת המבט שלך כיו"ר האקדמיה, איך זה ישפיע על הקולנוע המקומי בשנה הקרובה?
"לא יהיו סרטים. סרט הוא תהליך שיכול לקחת לפעמים יותר משנה. כבר עכשיו יש חמישה חודשים שבהם אין שום דבר. זה לא כמו תיאטרון שאפשר לעשות חזרות. כן, אפשר לכתוב תסריטים, אבל אי אפשר באמת לקדם סרט".
"שר התרבות בעד הקולנוע, שר האוצר לא"
משה אדרי, מבעלי סינמה סיטי ואחד המשקיעים הכי גדולים בקולנוע המקומי, מאשים את שר האוצר: "שר התרבות בעדנו, אבל שר האוצר לא. הוא נתן 200 מיליון שקל לתרבות, אבל הקולנוע לא קיבל שקל אחד. אפילו התיירות כבר רואה אור בקצה המנהרה, בעוד שאצלנו הכול מת. בכל העולם הקולנוע נעצר לחצי שנה, אבל עכשיו הוא חוזר והמדינות עוזרות. בצרפת השקיעו 100 מיליון אירו, בספרד 50 מיליון ובגרמניה 60 מיליון".
אדרי, לצד מפיקים ויוצרי קולנוע נוספים בישראל, נפגש עם שר התרבות כדי להסביר לו את המצב - וכעת הוא שומר על אופטימיות זהירה. "אני מקווה שתוך כמה ימים הוא יפתור לנו את הבעיה. מפיקים פה 30 סרטים בשנה, וכבר חצי שנה לא עשו פה כלום. אם נביא 30-20 מיליון, זה יעזור למפיקים. הכול התייקר עכשיו בגלל ההגבלות".
לדבריו, אם יהיה אור ירוק ייצאו לדרך 15-10 הפקות עוד לפני סוף השנה, שיחזירו אלפים למעגל העבודה. "זה כסף שחוזר למדינה", הוא אומר. "מספיק שנוציא אלפיים עובדים מחל"ת, ושר האוצר יקבל בחזרה 20-15 מיליון שקל. זה מה שאני לא מבין. אנחנו רוצים להחזיר אלפיים איש לשוק, אם כל אחד מהם מקבל עכשיו 8,000-7,500 שקל מהמדינה בחודש זה יוצא 16 מיליון. אני מקווה ששר התרבות ישכנע אותו - כץ הוא איש חכם, הוא יודע לעשות חשבון, אבל עד עכשיו זה לא קרה לצערי".
בתור משקיע, יש סרטים שתוותר עליהם בגלל המצב?
"לא, אני לא שם. אני מאמין שזה יסתדר. בכל זאת, יש לנו רשת גדולה של בתי קולנוע, וחשוב שהקולנוע הישראלי יהיה על המסכים. יש לנו עתיד. אין לי ספק שאנחנו נחזור בגדול. לקראת הפתיחה נעשה מבצעים, נקיים את יום הקולנוע הישראלי כמו בכל שנה. אני אופטימי".
הסיכון הגדול של אבי נשר
מי שכן החליט לקחת סיכון הוא הבמאי אבי נשר, שבימים אלה בונה את אחד הסטים הכי גדולים שנראו בקולנוע הישראלי לטובת סרטו העלילתי "תמונת ניצחון". בשלב זה הקמת הסט מתאפשרת בזכות המפיק אהוד בלייברג, שלמרות החריגה העצומה בתקציב (קרוב ל-20%) מתעקש להמשיך בהכנות. הצילומים מתוכננים לצאת לדרך באמצע ספטמבר, אבל אם לא יושג מתווה להפקות הקולנוע בהקדם האפשרי, הם ייאלצו לעצור את ההפקה.
"אנחנו יכולים להיעצר כל יום", אומר נשר. "אני מכנה את אהוד בלייברג גיבור ישראל, כי הוא מתעקש על הסרט הזה מתוך אהבה לסרט ואהבת הקולנוע, ותוך סיכון עצמי קיצוני. החריגות בקורונה מעלות את התקציב בסכומי עתק, ולא ברור מאיפה הכסף הזה יגיע. בלייברג בעצמו אומר שבאיזושהי נקודה הוא לא יוכל לעמוד בזה, וזה יכול לקרות גם מחר בבוקר".
כמו יתר המרואיינים בכתבה, נשר דואג להחמיא לשר התרבות הנכנס, וגם הוא מקווה שבימים הקרובים יימצא פתרון למצב. "אני יודע שהוא עושה כל מה שהוא יכול לעשות, והדיאלוג איתו מצוין. מאוד אכפת לו, והוא מצר על כך שהייתה הזנחה פושעת בכך שהקולנוע לא נכלל במענק של ה-200 מיליון שקלים שהלכו לתרבות. זה מזעזע שבשנת 2020 קולנוע לא נחשב כמו אופרה, קשה להבין את זה וזה כמעט מעליב. שמעתי שגם מפעל הפיס רוצה לעזור וזה מאוד מבורך, אבל אנחנו כמו בסרט מתח - אולי ההצלה תגיע, אבל השאלה היא אם היא תגיע בזמן".
מה יקרה אם לא יתקבל מענק?
"לא נצא לצילומים. בלי הסדר זה יהיה בלתי אפשרי, אנחנו לא קשת או רשת או התאגיד, אין פה גופים שמחזיקים מיליונים".
לדברי נשר, ההפקה שלו מעניקה עבודה ליותר מ-1,200 איש. "יש בסרט צבא מצרי, אז אנחנו תופרים מדים במתפרה בשפרעם וזה מספק להם המון עבודה. אנחנו משתכנים במלון בבאר שבע שעומד ריק כי אין תיירות, אז אנחנו נותנים עבודה גם לחדרנים ולמלצרים. יש לנו נהגי אוטובוסים, מסגרים, ושלא נדבר על אנשי הסרט. במונחים של קולנוע ישראלי מדובר בסרט גדול, אבל גם סרטים אחרים נותנים תעסוקה. בגלל זה זה כל כך מקוממת ההחרגה של הקולנוע ממענק התרבות".
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "המשרד פועל על מנת לייצר מתווה ייעודי, שיאפשר את המשך ביצוען של הפקות שנעצרו בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. הסינמטקים ופסטיבלי הקולנוע נכללים במתווה הכללי לסיוע כלכלי לגופי התרבות, המבוסס על פיצוי בשל אובדן הכנסות ממכירת כרטיסים.
"תחום הפקות הקולנוע בעל צרכים והיבטים כלכליים שונים, ועל כן הדיון והמתווה לגביו זוכים לדיון נפרד וייחודי. משרד התרבות מחויב לסייע כך שהפקות קולנוע שיצאו לדרך בתמיכתו יזכו למענה ראוי, שיאפשר את המשך קידומן. בנוסף, המשרד פועל לקידום ההתקשרות בתוכנית יורואימג' לפיתוח הקולנוע הישראלי. המשרד והשר העומד בראשו רואים חשיבות רבה לפיתוחו וקידומו של הקולנוע הישראלי, במיוחד בעת הזאת. נמשיך ונסייע, ככל הניתן, על מנת שמצוקתם של גופי הקולנוע תזכה למענים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר ומשרד התרבות והספורט מצויים בשיח עם כלל הגורמים הרלוונטיים לתחום".
