נגיף הקורונה גבה ביממה האחרונה קורבן נוסף מעולם התרבות: המחזאי טרנס מקנאלי. המוח היצירתי מאחורי המחזות "אהבה! אומץ! חמלה!" ו"פרנקי וג'וני" והעיבודים הקולנועיים שלהם ומי שהניע גם את גרסאות המיוזיקל ל"ראגטיים", "נשיקת אשת העכביש" ו-"ללכת עד הסוף" היה בן 81 במותו. על פי הנציג שלו מאט פולק, מקנאלי שהתגבר על סרטן הריאות, סבל ממחלת ריאות כרונית. הוא אושפז לאחרונה בבית חולים בעיר סראסוטה בפלורידה לאחר שחלה בקורונה ואמש (ג') הלך לעולמו לאחר שהתדרדר מצבו בגלל סיבוכי המחלה.
זהותו של מקנאלי כהומוסקסואל באה לידי ביטוי ביצירתו. בשנה שעברה הוא זכה בפרס טוני למפעל חיים, אולם מאחוריו ארבעה פרסי טוני על שני המחזות שכתב "אהבה! אומץ! חמלה!" (1995) ו"כיתת אמן" (1996), ועל העיבוד של מחזות הזמר "נשיקת אשת העכביש" (1993) ו"ראגטיים" (1998). הוא היה מועמד לשלושה פרסי טוני נוספים על המחזה "אמות ובנים" (2014) ועל עיבודי מחזות הזמר "ללכת עד הסוף" (2001) ו"הביקור "(2015). ב-1990 הוא זכה גם בפרס האמי לכתיבת מיני-סדרה על "אמו של אנדרה". הקריירה הארוכה והפורה של מקנאלי זיכתה אותו בפרסים רבים.
המחזאי המוערך הותיר אחריו בעל, טום קירדאהי, מפיק בברודוויי לו נישא ב-2003. מארק האמיל, המוכר כלוק סקייווקר מ"מלחמת הכוכבים", ספד למקנאלי בטוויטר, תוך אזכור ציטוט שלו מן העבר: "'הרבה אנשים מפסיקים ללמוד בחייהם וזו הטרגדיה שלהם' - טרנס מקנאלי היה אחד התסריטאים המבריקים והיוצאים מן הכלל אי פעם". ג'ורג' טאקיי, הלא הוא מיסטר סולו מ"מסע בין כוכבים", יישר קו מהזווית שלו: "טרנס מקנאלי היה אגדה בין אגדות בברודוויי. אם אתה שחקן, יש סיכוי סביר שהופעת באחת מהיצירות שלו. אם לא, לבטח תופיע באחת מהן במהלך הקריירה, הוא היה יוצא מן הכלל ומוכשר".
