הספרייה הלאומית מפרסמת הבוקר (ג') את נתוני הוצאת הספרים לשנת 2019. 8,225 ספרים ראו אור בישראל אשתקד, לעומת 8,571 בשנת 2018 (הנתונים לא כוללים ספרי שמע וספרים דיגיטליים). על אף מה שנראה כירידה קלה במספרים, בספרייה מסייגים ואומרים כי ייתכן והיא נובעת מכך שחלק מהספרים שהתפרסמו בהוצאות עצמאיות בסוף השנה, לא נשלחו אל הספרייה הלאומית בתחילת 2020 עקב משבר הקורונה.
משירה ועד הדרכהמשירה ועד הדרכה
משירה ועד הדרכה
(צילום: shutterstock)
הנתונים המפורטים מציגים תמונה מורכבת יותר: למרות ירידה קלה במספר הספרים שיצאו לאור, נרשמה עלייה בולטת בהוצאת ספרי מקור בפרוזה ושירה: 1,750 ספרים בשנת 2019 לעומת 1,280 בשנת 2018. במקביל, נרשם גידול משמעותי גם בהוצאות ספרי ההדרכה, עם עלייה של 48 אחוזים ביחס לשנה הקודמת - בשנת 2019 יצאו לאור 409 ספרי הדרכה, לעומת 276 בשנת 2018 - כשעיקר הגידול הוא בספרים העוסקים ברוחניות והעצמה אישית. לצד זאת, נרשמה ירידה חדה במספר ספרי העיון, לרבות במספר הכותרים בקטגוריית הספרות הדתית וההלכתית.
באופן לא מפתיע, 91 אחוזים מהספרים שנרשמו בספרייה הלאומית בשנת 2019 ראו אור בשפה העברית. לאחר מכן ניצבות השפה האנגלית עם חמישה אחוז מהספרים, ערבית עם 2.5 אחוזים ורוסית - עם אחוז אחד בלבד. 85.3 אחוזים מכלל הספרים בכל הז'אנרים שיצאו לאור ב-2019 היו ספרי מקור - נתון זהה כמעט לשנה לפני כן. מבין התרגומים, רוב מכריע תורגם מאנגלית (66.7 אחוזים) ולאחר מכן צרפתית (5 אחוזים), גרמנית (3.6 אחוזים), איטלקית (1.6 אחוזים) וספרדית (1.2 אחוזים).
בשנת 2019 הגיעו לספרייה 1,245 ספרי ילדים ונוער, גידול של 19 אחוזים ביחס לשנה שקדמה לה. במקביל, חלה עלייה במספר ספרי המקור לילדים. כ-70 אחוזים מספרי הילדים שראו אור בישראל ב-2019 הם ספרי מקור, לעומת 65 בשנה הקודמת. מגמה מעניינת נרשמה גם בסוגות המדע הבדיוני והפנטזיה - עם הימשכות מגמת העלייה. בז'אנרים הללו, רוב הספרים מתורגמים.
קוראות בשבוע הספר. אילוסטרציהקוראות בשבוע הספר. אילוסטרציה
קוראות בשבוע הספר. אילוסטרציה
(צילום: טל שחר)
בספרייה הלאומית הקדישו השנה פרק מיוחד לביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, שיצאו בישראל מאז 1950 ועד היום. לפי הדו"ח, מאז קום המדינה ועד היום פורסמו בישראל למעלה מ-24,500 ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות. מדגם שמתבסס על 7,451 ספרים שיצאו לאור עד שנת 2010, וכל 5,613 הספרים שיצאו מאז ועד 2019 מעלה ממצאים מעניינים.
מרבית הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות בישראל התפרסמו בעברית (84 אחוזים), אנגלית, רוסית וערבית. אך כשמעמיקים בפרטים, ניתן לראות שינויים המבטאים את שינוי השפות המדוברת בחברה. לפי הספרייה הלאומית, משנות ה-80 חלה ירידה בביוגרפיות ביידיש, לעומת עלייה מקבילה ברוסית. בה בעת, חלה עלייה גדולה באנגלית - מ-5 ספרים בלבד בשנת 1950 ל-40 בשנת 2019.
לפי הדו"ח, 34 אחוזים מהביוגרפיות שראו אור בישראל עוסקות ברבנים מזרמים שונים, "החל בדמויות היסטוריות (רבי עקיבא, רמב"ם, רבי יהודה הלוי), דרך רבני המאות האחרונים בכל התפוצות היהודיות בגולה, וכלה בספרות עדכנית על רבנים שפעלו ופועלים עדיין בישראל". באופן מפתיע, רק ארבעה אחוזים מהביוגרפיות שראו אור בישראל עוסקות בקצינים בכירים, פוליטיקאים ומנהיגים. בסך הכל פורסמו למעלה מ-600 ביוגרפיות על בעלי תפקידים כאלו. מתוכן, כשישית עוסקות בראשי ממשלה לשעבר, כאשר הבולט ביותר הוא דוד בן גוריון, עליו התפרסמו עשרות ביוגרפיות, ואחריו - יצחק רבין.
דוד בן גוריון (עם יצחק נבון). מקום ראשון בביוגרפיותדוד בן גוריון (עם יצחק נבון). מקום ראשון בביוגרפיות
דוד בן גוריון (עם יצחק נבון). מקום ראשון בביוגרפיות
(צילום: לע"ם)
בספרייה אומרים כי לאורך 72 שנות המדינה מרבית הביוגרפיות נכתבו על גברים, אך קיימת "מגמה של עלייה מתונה" לאורך השנים בכתיבת ופרסום ביוגרפיות על נשים. ב-1950, רק 9 אחוזים מהביוגרפיות עסקו בנשים. בשנת 2019 המספר עלה אומנם, אך ל-18 אחוזים בלבד.
מתוך הביוגרפיות והאטוביוגרפיות שראו אור בישראל, 12 אחוזים עוסקים בניצולי שואה. מתוך הספרים האלו, 73 אחוזים יצאו לאור על ידי הניצול או בני משפחתו בהוצאות עצמאיות, לעתים בסיום של גופי מחקר והנצחה. בעשורים האחרונים חלה עלייה בתחום. במקביל, שבעה אחוזים מהביוגפריות מתמקדים בחללי צה"ל וקורבנות מלחמות ופיגועי טרור.
והנה עוד נתון מסקרן: בעשור אחרון, מרבית הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות שהתפרסמו על ידי ההוצאות המסחריות, עוסקות בסופרים ומשוררים. רק אחריהם ניצבים קצינים בכירים ופוליטיקאים - ואחריהם כל השאר. כאשר מתבוננים בנתוני ההוצאות הפרטיות - בראש הטבלה ניצבים רבנים, ורק בסופה אמנים, סופרים ופוליטיקאים.