גם להקות גדולות שנאלצות ללוות את אחד מחבריהן בדרכו האחרונה עוברות את חמשת שלבי האבל. איפשהו במהלך השלב החמישי הן מבינות שהגיע הזמן גם לחשוב על היום שאחרי. כשבוחנים כמה מהמיתות המפורסמות בתולדות הרוק מגלים שאין איזו נוסחת זהב שלפיה צריך לקום מהשבעה. חלקן בחרו לפרק את החבילה (לד זפלין), אחרות ניסו להמשיך עוד קצת בלי המנוח (הדורז) ויש את אלו שקצת התקשו להחליט, כמו קווין.
בסוף אוקטובר יציינו 45 שנה ל-Bohemian Rhapsody (השיר, לא הסרט) ובנובמבר ימלאו 29 שנים למותו של פרדי מרקורי. אבל קווין ממשיכה להיות נוכחת בחיים של הרבה מאוד חובבי מוזיקה, חלקם אפילו לא נולדו בשנים שמרקורי עוד התהלך על הכוכב הזה.
בריאן מיי ואדם למברטבריאן מיי ואדם למברט
ההצגה ממשיכה. בריאן מיי ואדם למברט
(צילום: AP)
שנה אחרי מותו, ב-1992, חברי הלהקה שנותרו הרימו באצטדיון וומבלי מופע מרהיב לזכרו. הם הזמינו לבמה את כל מי שאפשר: רוברט פלאנט, רוג'ר דלטרי, מטאליקה, גאנז אנד רוזס, אנני לנוקס, אלטון ג'ון, בוב גלדוף, דייוויד בואי וג'ורג' מייקל.
מי שצפה בקונצרט ההוא וראה לאורך כמה שעות שורה של כוכבי-על נכנסים בזה אחר זה לנעליו של מרקורי, התקשה להאמין שקווין יכולה להתקיים גם בלעדיו. שלוש שנים לאחר מכן, הצליחה השלישייה להרכיב אלבום פוסט-מורטם משאריות שירים שלהם ושל מרקורי, אך זה לא מה שניחם את המעריצים.
הראשון שהבין שקווין לא יכולה להמשיך ככה היה הבסיסט ג'ון דיקון, שהחליט לפרוש מהלהקה ועסקי המוזיקה. שני החברים הנותרים, בריאן מיי ורוג'ר טיילור, המשיכו להאמין כי יכולים להיות חיים גם אחרי המוות. למרות שאז כבר היו חסרים להם שניים בהרכב, הם החליטו להוסיף דווקא את הסימן "+" לשם הלהקה. מי שהאזין לחומרים הלא רבים שיצאו במתכונת הזוגית של קווין הבין במהרה שהפלוס ההוא הפך למינוס די גדול. אבל השניים, כנראה, שמעו קולות אחרים. כמה שנים לאחר מכן הם חברו לפול רוג'רס (אקס להקת Free ובאד קומפני) לסיבוב הופעות ואפילו הוציאו איתו אלבום משותף. בלשון עדינה ניתן לסכם שהוא לא היה מוצלח. בסוף, גם מיי וטיילור הבינו שצריך לחשב מסלול מחדש.
למזלם, הם פגשו ב-2011 יוצא ריאליטי בשם אדם למברט, ויצאו איתו לסיבוב הופעות ארוך ומצליח שכעת יוצא גם באלבום. עוד לפני ההאזנה ל-Live Around the World, אלבום ההופעה החדש שלהם, כדאי לפנות גם שעה וחצי ולצפות בסרט התיעודי בנטפליקס על החיבור ביניהם. למרות שזהו מוצר שנולד באגף השיווק ולא במחלקת התחקירים, הוא מצליח לשכנע שהחיבור בין הלהקה ללמברט אמיתי ונכון.
כשקווין ואדם למברט הגיעו להופעה בפארק הירקון לפני ארבע שנים, לא מעט חובבי מוזיקה האמינו כי מדובר בערב קריוקי משירי אחת הלהקות הגדולות בתולדות הרוק. אך אחרי כמה האזנות לאלבום ההופעה החדש של קווין ולמברט אפשר להתחיל להודות - כנראה שהם טעו בביקורת. ייאמר מיד: זה לא הדבר האמיתי, אבל זה כנראה הכי קרוב שאפשר לבקש. למברט הוא לא מרקורי, והוא גם לא מנסה להיות. אבל הוא מספק בלא מעט רגעים כאן שואו אדיר של שחקן מחליף שעלה מהספסל למשחק חייו.
ההברקה הזו בולטת בעיקר בשירים כמו The Show Must Go On (שמרקורי מעולם לא ביצע על במה) או ב-I Was Born to Love You (שמרקורי כתב לאלבום הסולו שלו), שייסב הנאה גם לספקנים הגדולים. למברט היטיב להפנים את הגדולה האמיתית של קווין: להקה שערבבה שלל סגנונות ונעה בין פופ קאמפי ואופרה והגיעה עד למטאל, אבל זרחה באמת כשהיא היתה על הבמה מול עשרות אלפי אנשים נלהבים.
אדם למברט בהופעה בישראל ב-2016אדם למברט בהופעה בישראל ב-2016
אדם למברט בהופעה בישראל ב-2016
(צילום: יריב כץ)
כמתבקש משמו, Live Around the World מבקש להראות שהחיבור בין קווין ללמברט הוא לא רק סידור עבודה זמני. אפשר למצוא שם קטעים שהוקלטו על פני שש שנים, מהסיבוב ביפן ב-2014, דרך חלקו האירופי ב-2016 (אז גם הגיעו אלינו) ועד למזכרות מהביקור באוסטרליה בתחילת השנה, רגע לפני שהקורונה השביתה את כל שוק ההופעות.
באופן מעט מפתיע, הוא לא נפתח עם אחד מהתותחים הכבדים, אלא דווקא עם Tear it Up. מיד אחריו הם עוברים ל-Now I'm Here, מהלהיטים הראשונים של הלהקה, והמצב בהחלט משתפר. טיילור מרעים עם סוללת התופים, מיי מטייל על הגיטרה ולמברט מטפס יפה במעלה האוקטבות. Another One Bites the Dust לא ממש ממריא, אבל מיד אחריו מגיע Fat Bottomed Girls - אולי השיר הכי כיפי של קווין - והופך לחגיגה מהרגע הראשון. אבל גם הוא משמש רק כפרומו לאחד השיאים כאן - Don't Stop Me Now, שיר שהוא כמעט הרמה להנחתה לכל זמר שקצת יודע להזיז קהל, ולמברט מפיק ממנו כל מה שאפשר. Under Pressure - הדואט האיקוני של מרקורי עם דייוויד בואי, מהווה אתגר כפול ללמברט, אבל גם את זה הוא יכול לרשום לעצמו כהישג.
לאורך ההאזנה באלבום, הקול שומע את למברט וקווין במתכונתה הנוכחית, אבל בראש רצה הגרסה המקורית. הפער הזה צורם במיוחד כשמגיעים לביצוע החיוור ל-Bohemian Rhapsody, שמסתיים אחרי פחות משתיים ורבע דקות (במקור הוא שש דקות). למברט מצליח לתקן קצת את הרושם עם Hammer to Fall שכיכב בסט הבלתי נשכח שמרקורי וחבריו נתנו בלייב אייד. מרקורי ידע לשיר הכל: רוק כמעט כבד וגלאמי שקווין יצרה בתחילת דרכה, המנוני אצטדיונים שהגיעו עם הקאמבק באמצע האייטיז וכל הבלדות שבדרך. למברט, למרות המנעד העשיר שלו, מצטיין בעיקר באגף הפופי יותר של הלהקה.
מי שמכיר את קווין מעבר לרמת האוספים והלהיטים יודע שהיו לה גם לא מעט נפילות ויציאות תמוהות לאורך השנים. אבל מכל מפלה היא תמיד ידעה להתאושש ולצמוח מחדש. זה קרה לה בתחילת שנות ה-80, ובמידה מסוימת זה מה שמתרחש סביבה בשנים האחרונות. מה שהחל במחזמר We Will Rock You והמשיך ביתר שאת בסרט "רפסודיה בוהמית", שעל אף לא מעט אי-דיוקים היסטוריים היה ממתק מענג שחשף את שירי הלהקה לקהל חדש. אלבום ההופעה עם למברט הוא עוד חולייה בשרשרת, ומוכיח שקווין פשוט מסרבת להיעלם.
בריאן מיי ואדם למברטבריאן מיי ואדם למברט
לא מדובר בסידור עבודה זמני. למברט כאן כדי להישאר
(צילום: AP)
יש לא מעט מעריצים של קווין שעבורם הלהקה חדלה להתקיים בסביבות 1991, קצת אחרי שהאלבום Innuendo יצא ומרקורי מת. הם כנראה לא ישרדו חמש דקות לתוך Live Around the World, ואפשר להבין אותם. לעומתם, מי שיגיע אל האלבום עם אוזניים חפות מדעות קדומות ימצא בו לא מעט רגעים מפתיעים לטובה. האבל על מותה של קווין המקורית החל לפני 29 שנה, יכול להיות שהגיע הזמן לקום מהשבעה.