בימים הקרובים צפויה לעלות אופרה חריגה לגמרי בליין האופרות הקבוע של האופרה הישראלית שמוטה בדרך כלל לסגנון הרומנטי המוכר מהסוג של ורדי או פוצ'יני.
"גבר מת מהלך" מאת המלחין האמריקני ג'ייק הייגי היא אופרה מודרנית, דרמת-מתח ממש שמבוססת על סיפור אמיתי ומוכר בשל סרטו הנודע של טים רובינס הנושא את אותו השם (בכיכובם של שון פן וסוזן סרנדון). זהו סיפור מטלטל על יחסיהם של אסיר המועמד להוצאה להורג בכלא בלואיזיינה ונזירה שליוותה אותו בשבועות האחרונים שבטרם ביצוע גזר הדין.
מתוך "גבר מת מהלך"מתוך "גבר מת מהלך"
מבוסס על סיפורה של הנזירה האמריקנית הלן פרז'אן
(צילום: באדיבות האופרה הישראלית)
הסרט, כמו האופרה שנכתבה על פי התסריט שלו, הם עיבוד של ספרה האוטוביוגרפי של הנזירה האמריקנית הלן פרז'אן. במציאות הסיפור המקורי מורכב מעט יותר: הנזירה ליוותה ליווי רוחני שני נידונים למוות. היא שהתה בתאם שעות ארוכות וגם נפגשה עם משפחותיהם ועם משפחות הקורבנות. במהלך התקופה היא עברה סערת רוחות וחיבוטי נפש עזים – נעה בין תיעוב עמוק לרוצחים והתמודדות עם השלכות פשעיהם על משפחות קורבנותיהם; לבין תחושות סותרות של חמלה ונקמה, נחמה וחרטה. בסופו של דבר היא שינתה את השקפת עולמה לגבי מהות הצדק ובאשר לזכותה של חברה להטיל עונש מוות, והייתה לאחת מנושאי הדגל של המאבק לביטולו.
(מתוך האופרה: "גבר מת מהלך")
את הפרשה כולה היא העלתה בספר שעל-בסיסו כתב טים רובינס את התסריט, תוך שהוא מאחד את דמויות שני הנידונים ופשעיהם לדמות אחת שמבצעת פשע מצמרר של רצח זוג בני נוער ואונס הנערה בטרם הרצחה.
הסרט (1995) זכה להצלחה עצומה – גם בשבחי מבקרי הקולנוע וגם בקופות. הוענקו לו בפרסים רבים כולל פסלון האוסקר לסוזן סרנדון שגילמה את הנזירה הלן פרז'אן. בעקבות הקרנתו התעורר גם דיון ציבורי על ההצדקה שבהטלת עונש מוות.
מתוך "גבר מת מהלך"מתוך "גבר מת מהלך"
אופרה שמנסה לשמור על תחושה קולנועית
(צילום: יוסי צבקר)
בשנת 2000, ביוזמת בית האופרה של סן פרנציסקו, עלתה האופרה לבמה במה שנחשב כמקרה נדיר שבו אופרה נכתבת על-פי סרט.
הסיפור בקצרה: לאחר ששהה שש שנים בכלא בלואיזינה מבקש האסיר-הרוצח להיעזר בנזירה הלן בבקשת החנינה שהפנה אל מושל המדינה. היא מגיעה לתאו ופוגשת בגבר שחצן ובוטה, חסר כל סימני חרטה, גזען וסקסיסט. אבל מקץ ביקורים רבים נוספים הוא נפתח והם מתיידדים. הכפרה אפשרית, היא מסבירה לו, בתנאי שייקח אחריות על מעשיו. הוא יסרב לאורך כל פגישותיהם ורק דקות ספורות בטרם יוצא להורג הוא יודה.
מתוך "גבר מת מהלך"מתוך "גבר מת מהלך"
סיפר עלילה דרמטי ורלוונטי
(צילום: באדיבות האופרה הישראלית)
האופרה, שנחשבת לסיפור הצלחה חריג, עלתה עד כה ב-70 בתי אופרה ברחבי העולם. היא בנויה מעשרים תמונות בשתי מערכות. מקצתן אינטימיות, בדרך כלל שיחות שבין הנזירה הלן לאסיר ג'וזף בתאו. כך למשל ערב הוצאתו להורג הם מגלים שלשניהם חיבה עזה לאלביס פרסלי. באותה תמונה ג'וזף גם מודה לראשונה שהוא מפחד, אבל למרות תחנוניה של הנזירה הוא מסרב להביע חרטה על מעשיו.
הסיטואציה הבסיסית דרמטית דיה כדי לספק לאופרה מסגרת התרחשות מרתקת. אבל מעבר לכך, האופן שבו הנזירה עוסקת בשאלות של מוסר וצדק חברתי, והרלוונטיות שלהם לחברה האמריקנית, הפכו את האופרה ללהיט. גם סגנון ההלחנה המסורתי של המלחין ג'ייק הייגי הופך את האופרה הזו לקליטה וקלה להזדהות על ידי מאזיניה.
מתוך "גבר מת מהלך"מתוך "גבר מת מהלך"
שימוש במסכים דיגיטליים
(צילום: באדיבות האופרה הישראלית)
מוזר ככל שזה ישמע, אף שמדובר באופרה שנכתבה בסוף המאה ה-20, היא מזכירה דווקא את האופרות הקלאסיות של המאה ה-19. מבחינת הדרמטיות של המוזיקה, הדינמיות והמקצב האינטנסיבי וגם מבחינת היקף התזמור. גם המבנה הוא אופראי קלאסי עם אריות, מקהלת גברים, אנסמבלים ווקאליים ואפקטים מוזיקליים דרמטיים א-לה-ורדי.
אגב, מפתיע ככל שזה נשמע, מסתבר שאופרות חדשות נכתבות כל הזמן ובהיקפים ניכרים, מאות אופרות חדשות מדי שנה - ורובן לא זוכות כלל לעלות לבמות. אבל המלחינים שבים ותרים אחר המודל הראוי לאופרה במאה ה-21. מקצתן מתבססות על סיפורים קלאסיים (שייקספיר), מקצתן על גיבורים בני ימינו (גנדי, איינשטיין), מקצתן על אירועים דרמטיים במאה האחרונה. "גבר מת מהלך" שייכת לזן האופרות שעוסקות במציאות (בדומה לאופרות הווריזמו של המאה ה-19) ובסיפור חיי אנשים רגילים לכאורה, שמוצאים עצמם במעמדים סוערים וגדולים מהחיים. ג'ייק הייגי, מלחין האופרה: "הנזירה הלן היא דמות כה אופראית. למול הרקע של מערכת בתי הכלא, תאי הנידונים למוות והגבר שהורשע בפשע מפלצתי, עומדת אישה קטנה אחת עם האמונה שלה: אמונה בכבוד האינדיבידואלי של כל בן אדם עלי אדמות".
על-פי כוונותיו המוצהרות של הבמאי - תומר זבולון, ישראלי שחי בארצות הברית, המשמש מנהל האופרה של אטלנטה ומביים אופרות בעולם כולו – הוא מבקש לשמור על התחושה הקולנועית של ההפקה באמצעות מעבר חלק בין התמונות הרבות ושימוש ניכר בהקרנות דיגיטליות ברקע הבמה. באלה נראה גם קלוז-אפים שאמורים לספק ממד נוסף, לעיתים אינפורמטיבי, לעיתים רגשי – במקביל למה שמתרחש על הבמה.
כותב הליברית הוא המחזאי הוותיק עתיר הפרסים טרנס מקנלי המוכר ממחזות זמר כמו "נשיקת אשת העכביש" ו"ראגטיים", והצגות כמו "פרנקי וג'וני לאור הירח" ו"מלון ריץ". המנצח, פטריק סאמרז, והוא המנהל האמנותי והמוזיקלי של האופרה ביוסטון ובעל רפרטואר אופראי עצום. את תפקיד האסיר יגלם הבריטון האמריקני מייז מייקל, ובתפקיד הנזירה תופיע המצו-סופרן הישראלית הבינלאומית מאיה לחיאני.
שורה תחתונה: אופרה חריגה ומעניינת והפקה – על הנייר לפחות – מבטיחה.