מה קורה בטיקטוק? פרק ראשון
טיקטוק. חוץ מפלטפורמה לביזוי של חיות מחמד ומתיחות, האפליקציה הזו היא גם מסמך אנתרופולוגי מרתק. הצטרפו אלינו למסע שבו נגלה - מה לעזאזל קורה שם?
דמיינו לכם, לדוגמה, שלאחר שעות רצופות במרתף עינויים, נערה צעירה נאבקת בחוטף שלה בשארית כוחותיה האחרונים. אבל זה לא מספיק. החוטף שולף את האקדח ולוקח ממנה את חייה. לא, זה לא הסוף של מותחן סקנדינבי, אלא טיקטוק של ילדה ישראלית בת 14.
ברוכים הבאים לז'אנר ה-POV, ראשי תיבות של Point of View. אלה סרטונים שמציגים נקודת מבט של דמות, שהטיקטוקר נכנס לנעליה וממחיז את המתרחש באמצעות ליפ-סינק לסאונדים וקטעי שירים, ובחלק מהמקרים גם תחפושות, איפור מושקע ודם מזויף. אבל לפעמים זה יוצא משליטה: בקיץ האחרון, הורים ברחבי ארצות הברית הזדעזעו כשגילו שהילדים התמימים שלהם מצלמים סרטונים שהם מגלמים בהם יהודים בשואה שנשלחים למחנות השמדה. התופעה קיבלה את הכינוי "פורנו טראומה", ועם הזמן התרחבה לעוד נושאים מזעזעים וקשים לצפייה כמו חטיפות, אונס ורצח.
מתוך "טיקטוק"מתוך "טיקטוק"
מתוך "טיקטוק"
(צילום מסך)
אחרי שהטיקטוק התמלא בתוכן קליל והומוריסטי יותר, טיקטוקרים גילו שאפשר לעורר אצל העוקבים שלהם תגובות מעוד סוג - זעזוע. הם לא מסתירים שהם נוגעים בכוונה בנושאים נפיצים בשביל צפיות, כמו אסון מגדלי התאומים, הרצח של ג'ורג' פלויד, ואצלנו בישראל - אפילו האונס המזעזע באילת.
הצעירים שנשאבו לטרנד הזה מקבלים את כל מה שאפשר לרצות בגיל ההתבגרות - מקסימום תשומת לב ואמפתיה של קורבנות - אבל מבלי לחוות את הסבל עצמו. לכן, המגמה גררה הרבה ביקורת על ניצול וזילות של טראומות אמיתיות.
הביקורת על הטרנד כמובן מוצדקת. אי אפשר שלא לזוז באי נוחות כשרואים ילדים שלוקחים טרגדיות וממחיזים אותן עם שיר של ברונו מארס ברקע. אבל אולי בעולם מוכה קורונה, אסונות ושגרה לא יציבה, זאת הדרך של הדור הזה לעבד את המציאות הכאוטית ולהתמודד עם חרדה קיומית. זה לא מקרי שהיוצרים תמיד בוחרים לגלם דמות של קורבן. ה-POV מאפשר ליוצרים לשאול את עצמם "מה אם הדבר המזעזע הזה היה קורה לי?".
חשוב להזכיר שרק חצי שנה לפני שהטרנד התחיל, כולם היללו את "הסטורי של אווה" - פרויקט מושקע ושאפתני שהציג את מאורעות השואה דרך הסטורי באינסטגרם. חוץ מעלות ההפקה, האם הם באמת כל כך שונים? אולי לכל דור יש את הדרך שלו לבטא את עצמו ולספר סיפור. חלקנו כתבנו סיפורים קצרים ביומן, חלקנו פרסמנו בלוגים. כנראה שה-POV בטיקטוק זו הפלטפורמה של עכשיו - מגוחכת ככל שתהיה.