אין ספק שמישהו צפה ב"שקרים קטנים גדולים" כשהוא החליט לעבד את "שריפות קטנות בכל מקום", רב המכר מאת סלסט אינג, לסדרת טלוויזיה. ובעצם, מישהו גם שיחק בסדרה הראשונה כשהוא הסכים להפיק את השנייה, שעלתה בשבוע החולף בהולו, והמישהו הזה הוא ריס ווית'רספון.
אלנה ריצ'רדסון (ווית'רספון) היא אימא מסורה לארבעת ילדיה, אשה למופת לבעלה (ג'ושוע ג'קסון), כלומר סקס פעמיים בשבוע בימים קבועים, ופעילה חברתית בקהילה. היא גרה בפרבר האמיד שייקר הייטס והכל מתנהל פחות או יותר בסדר - עד שיום אחד היא פוגשת את מיה (קרי וושינגטון, שהפיקה עם ווית'רספון את הסדרה), אמנית אפרו-אמריקנית נונקונפורמיסטית והבת שלה, פרל, ששוכרות ממנה דירה.
ממש כמו ב"שקרים קטנים", שם גילמה ווית'רספון אמא קצת פחות מושלמת שחיה בפרבר אמיד ומהוגן, גם כאן מגיעה אשה זרה וחריגה בנוף עם סוד אפל, שמן הסתם ייחשף רק בסוף המסע. על הדרך היא תטלטל את שגרת הצמר גפן של משפחת ריצ'רדסון, והחריש העמוק יציף אל פני השטח את כל הדעות הקדומות, הנטיות האפלות ושאר מריעין בישין שבדרך כלל מתקיימים רק בחושך.
טעימה מהסוף אנחנו מקבלים כבר בתחילת הפרק הראשון, ממש כמו במקור הספרותי, וזאת למרות שהעיבוד הטלוויזיוני לוקח לעצמו לא מעט חירויות בפרקי ההמשך - מספיק כדי לבדל את עצמו מהספר ולהפתיע גם את מי שהגיע אחרי הקריאה. השריפות הקטנות שהתגלעו במהלך הסדרה מתנקזות לשריפה אחת גדולה – הבית המפואר של משפחת ריצ'רדסון עולה באש, או יותר נכון מוצת, כשאלנה ישנה בתוכו. משם לוקח אותנו התסריט כמה שנים אחורה, כדי להבין איך הגענו עד הלום.
דברים טובים סופם להשתבט, ו"שריפות קטנות בכל מקום" היא ללא ספק ניסיון לשחזר את ההצלחה של "שקרים קטנים גדולים". אבל משהו שם חסר, ואי אפשר להימנע מתחושת דז'ה וו במהלך הצפייה. המשחק המצוין של וושינגטון וריס ווית'רספון, שמפיח חיים גם בדמויות חד ממדיות כמעט, מצליח להציל את הסצנות בהשתתפותן, אבל בעוד ש"שקרים קטנים גדולים" הייתה סבוניה משודרגת ולא התיימרה לפסגות גבוהות של אמירה, גם אם פה ושם העפילה אליהן, "שריפות קטנות" תובעת מהצופה להכיר בהיותה עמוקה ואידיאולוגית באופן מתיש מעט. אפילו הרפרורים הבלתי פוסקים לתרבות הניינטיז (הסדרה מתרחשת בשנת 1997) זועקים לתשומת לב, במקום ללוות בעידון את העלילה.
בסופו של יום הצורך הזה מגביל את הדמויות במקום לעגל אותן. ההתפתחויות קלות לחיזוי והמסתורין הופך למסתורין צפוי, אם אפשר לקרוא לזה ככה. בעידן השפע של היום, אדם צריך לברור היטב על איזו טלוויזיה הוא מכלה את זמנו היקר. מצד שני, ההסגר הוא כנראה שעתה היפה של הטלוויזיה הבינונית, ובמקרה הזה "שריפות קטנות בכל מקום" בהחלט תשרוף לכם בלי מאמץ את הזמן פנוי.
