בוקר טוב, גזוזטראות מוריקות שכמוכם. הברירה הטבעית עשתה את שלה ואפילו לא היינו צריכים להדיח את אלון, המתיש באדם. הוא הדיח את עצמו על ידי הפרה חוזרת ונשנית של חוקי "האח הגדול", עד שהאח עצמו בעט אותו החוצה אחרי שלושה ימים קסומים בהם נראה שהוא מחזר אחרי ניר ולא אחרי חגית. לא יודעת מה אתכם, אני הייתי חושבת פעמיים אם לשכור את שירותיו של עורך דין שמתקשה להפנים את המשמעות של חוק ומתעקש לעבור עליו, אבל אולי זאת רק אני.
(קרדיט: באדיבות רשת)
מי שכן עזב את הבית הוא ניר, רק כדי לחזור מהדלת האחורית עם מינימום שלושה דרקונים שסרים לפקודתו. אני מודה שברגע הראשון קניתי את עניין ההדחה של דיירי הבית וכעסתי מאוד על הקלות שבה ההפקה החליפה אותי בגלגל. סליחה, רוצים ריגושים? תכניסו קוריאני בכניסה שלישית. אבל בשלב מסוים הבנתי שמדובר בניסיון נואש להציל את הפרק מול הפתיחה של "חתונה ממבט ראשון", וכרגע אני מוכנה לעקור לעצמי את התוספתן עם השיניים אם לא מדובר במהלך מתוכנן של ההפקה, שאמור לעזור לניר להשתרש עמוק יותר בדשא המלאכותי של הבית. לא שיש לי טענות, אני בעד. אם תקווה תמשיך להיעלם ביחסים עם ליאור אני אפילו אשקול לתת את הקול שלי לניר לראשות הממשלה בבחירות הקרובות (אבל רק אם תזדקף ותיישר את הגב, בנאדם).
שבוע עבר מאז כניסת הדיירים החדשים וכבר די ברור שמציאה גדולה הם לא. כפיר מצליח לדגדג את ליאור מדי פעם והדבר הכי מעניין בקשר אליו זה מתי הוא יחטוף סלמונלה. פול מצליח להיבלע בשטיח בבית והתרומה היחידה שלו היא הנדיבות שבה הוא מתמסר להורדת החולצה שלו. נעם משום מה נדבקה דווקא לניר במה שזוכה בקלות בתחרות הפלירטוט הכי מעצבן אבר.
האח הגדולהאח הגדול
הדיירים נפרדים
(צילום מסך)
האח הגדולהאח הגדול
ניר, מודח ומחייך
(צילום מסך)
שירלי, שאיכשהו הצליחה לסחוט העמדה להדחה מחצי בית, עשתה את הפאדיחה שלה כשסיפקה לאסיף עוד ערוץ לשדר דרכו את החפירות האינסופיות שלו, ועכשיו, במקום שזה יקרה בחדר האח, צופי ערוץ 26 נאלצים לשמוע אותו אוכל את הראש על חשבון זמן מסך של דיירים אחרים. הבנו, אסיף - אתה עובר תהליך. מבחינתי התהליך הכי חשוב שתעבור יהיה זה שיגרום לך להפסיק להגיד את המילה תהליך. ואודליה - טוב, זה קל. אודליה נכנסה כי זה היה יותר פשוט מלהביא סוכנת בית שתנקה ותבשל לשאר הדיירים, ומדי פעם תצעק עליהם ללכת לחדר שלהם בלי ארוחת ערב.
וכעת למנה העיקרית - הרומן של ליאור ותקווה. הרומן, אמרתי? יותר כמו השתופפות בשוחות במטרה לצלוח את זה ולהגיח בצד השני של העונה כשאתה שפוי יחסית. רומנים בתוך בית האח הם חרב פיפיות. מצד אחד הם כמעט בלתי נמנעים - אחרי כל כך הרבה זמן שבו אתה מנותק מהעולם החיצוני הסטנדרטים שלך מגמישים את עצמם לטובת ההיצע, ואתה לומד לאהוב את מי שנמצא איתך. זה הישרדותי. העסקה משתלמת - אתה מקבל מגע, אמפתיה, אינטימיות, כתף להישען עליה וריגוש ביקום נטול אירועים. הבעיה מתחילה כשמגיע הזמן לשלם. ליאור ותקווה היו מודעים לתעריף המחייב של רומן בבית האח ושניהם הצהירו שהם מעדיפים להימנע ממנו, אבל הנה, הזמן חלף ועכשיו הם מתחילים לשלם, ובמזומן.
האח הגדולהאח הגדול
משלמת במזומן - תקווה
(צילום מסך, רשת)
מי שמכניסה את היד לכיס היא בעיקר תקווה, שמאז שהודתה בפני עצמה ואז בפני חגית ואז בפני האח שהיא מפתחת רגשות לליאור, מתחילה לסבול מהסימפטומים שרק היציאה מהבידוד עשויה להעלים. ליאור עדיין מתייחס לתקווה כאל קרנות המזבח שלו בבית, הוא יודע שמדובר בשחקנית מפתח והוא יותר מקנא לה מאשר מטפח אותה. תקווה, לעומת זאת, הולכת ונעלמת בזוגיות הזאת וסובלת (בואו נגיד שלא נראה שהיא נהנית) מהסימפטומים המוכרים - פגיעות קיצונית ואיבוד הציר שלה מול חיזוקים חיוביים או היעדר חיזוקים כאלה מליאור. החושים החדים שלה והשטויות שליאור פולט (אתה אשכרה אמרת הרגע שהיא "במשקל כזה"? בחורי היקר, עדיף שתחזור לדבר על העדה האתיופית) רומזים לה את מה שהאח, אם הוא אכזרי ממש, יראה לה בהמשך - הווידוי השיכור של ליאור על העובדה שהוא לא נמשך אליה.
האח הגדולהאח הגדול
ביי
(צילום מסך)
אני יודעת, זה אנושי להיות פגיע, זה עדיף מהדחקה, מותר לכאוב, אבל במקביל חייבים לזכור כל הזמן שבית האח הוא יקום מקביל, מציאות מדומה שההשלכה שלה על העצמי שלך מוגבלת בזמן ובמקום. הזוגיות הזאת מציפה אצל תקווה תחושת חוסר ערך ופגימות, וזה יפה לראות אותה מנסחת אותה ומתמודדת איתה, אבל בית האח הוא מעבדה אכזרית להתמודדות עם כאב ולתקווה יש עוד כברת דרך עד סוף העונה. אני רואה אותה הולכת ונשאבת ומתחשק לי לצעוק לה - "לא תקווה, זה לא שווה את זה, תתעוררי, זה רק חלום". ומצד שני, מה לעשות, כמו שאסיף אומר - אנשים מגיעים לבית האח כדי לעבור תהליך, והתהליך של תקווה עובר דרך השכונה של ליאור. ולסיום המלצה קטנה לגדי: שים לב, הדיירים החדשים תופסים עליך טרמפ כשהם מחפשים מצלמה, היה נבון.