לא תאמינו, אבל הגיע סופו של עידן. לאו דוקא במובן המטאפורי, יותר במובן המילולי. גמר "הזמר במסיכה" ששודר אמש (שבת) חתם 20 פרקים שנמשכו קצת יותר מחודשיים, וכנראה שמישהו בהפקה לא הקפיד מספיק על הסטריליות כי החל מהפרק הרביעי הפורמט נדבק במחלה הנפוצה של הריאליטי בישראל, הפצלת. מילא "הישרדות", או "האח הגדול" שמשדר הפתיחה שלה שודר במקביל, אבל תוכנית קטנה וחמודה עם גנים קוריאנים, שהמרכיב העיקרי שלה זה אנשים בתחפושת שרים על הבמה, רק אלוהים יודע מה בדיוק יש פה לפצל, ובכל זאת, זה קרה. ננצל את הבמה לאיחולי החלמה מהירה לכל הנוגעים בדבר.
גם בסעיף הליהוקים שמאחורי המסיכה לא נרשמו הפתעות גדולות. קשת הרבתה ללרלר על הסודיות המוקפדת שנשמרה במהלך ההפקה ואפילו שיגרה איש מוסד לשעבר לעמדת האבטחה, אבל ישראל היא מקום קטן וקשה לשמור פה סודות, וצחי הלוי, המקום הראשון, רינת גבאי, שביצועים באמת יפהפיים הביאו אותה למקום השני, ואורי ששון, המקום השלישי, היו ידועים כבר זמן מה לפני הגמר. יאמר לזכותה של קשת שלצד ליהוקים שחוקים (מיכל אמדורסקי ואורנה דץ אני מסתכלת עליכן. לא בשביל משהו, אתן פשוט זמרות אז אלמנט ההפתעה חסר בליהוק שלכן), היא הצליחה להביא כמה הברקות כמו אורי ששון ואיציק כהן.
וכך באה אל קיצה עונה שבה גילינו פרטים שוליים לאין שיעור על המתמודדים (איציק כהן רכש את הדירה הראשונה שלו מיאיר לפיד!) ואינפורמציה חשובה לא פחות על השופטים, כמו העובדה ש-30 אחוז מהסלבריטאים הקיימים גרים או גרו בסמוך לאופירה אסייג, הילדים שלהם למדו עם הבת שלה ובשלב זה או אחר בחייהם הם אכלו איתה טשולנט. צדי צרפתי כנראה יסבול לנצח מחוסר וודאות כרוני, לא משנה באיזה פורמט תשתלו אותו וסטטיק ובן אל יהיו חמודים תמיד, לא משנה באיזה פורמט תשתלו אותם. נגמרו הניסיונות לזהות אנשים באמצעות הרגליים שלהם או באמצעות ביצועי פלייבק מקומפרסים עד מוות שלא משאירים כלום מסימני ההיכר של הזמרים. נגמרו רגעי הקסם המטרידים בהם אולפן שלם שואג "מי זה! מי זה! מי זה!" כאילו הוא תובע לסקול ידעוני. הסתיימה עונה שלמה של "הזמר במסיכה" ורק בפרק הגמר, כמה עצוב, זכינו להכיר את דרקון המחמד של בן-אל.
1 צפייה בגלריה
מתוך "הזמר במסכה"
מתוך "הזמר במסכה"
מתוך "הזמר במסכה"
(צילום מסך)
בצד העצוב של העיר, הניצחון של צחי הלוי, שהגיע לו בדין, עורר כצפוי גם כמה שדים גזעניים לא רדומים כלל, למרבה הצער. התגובות ברשתות החברתיות הזכירו למי ששכח, שגם במדינת המפורסמים, בה סלב הוא סלב בלי קשר למוצאו או עדתו, יש מי שיפריע לחגיגה האסקפיסטית ויחרב אותה עם תגובות פח. אם כבר הייתי נוטרת ללוי על שקיבל את התחפושת הכי קלה – שימו לו מסכה, ג'קט של פונזי עם פאייטים, תדביקו כמה נוצות ויאללה, לבמה – אבל הנישואים של הלוי ולוסי אהריש, להלן החסידה, מצליחים להוציא מחלק מהצופים את הצד המבחיל והמכוער של אישיותם, שאני בטוחה שביום יום היא מקסימה וכובשת ורק כשהם נתקלים בתופעה כמו אנשים שמתחתנים מאהבה, למרות הבדלים כמו דת או מעמד, פתאום יוצא מהם הילד הרע. לאנשים האלה יש לי בשורה משמחת: רומיאו ויוליה לא התחתנו בסוף, הם מתו.
זהו, תודה רבה לעידו רוזנבלום על עוד הנחייה נהדרת, בהצלחה לרינת גבאי עם הקריירה לקהל בוגר, ועד לפעם הבאה בה נגלה מי מסתתר מאחורי המסכה, חתול מפלצת, ילדה יפה או בנאדם שמחכה לחיסון נגד קורונה.