אחד התחביבים המתהווים של האנושות הוא ההזדעזעות. היקום מלא באירועים ואנשים עם פוטנציאל אדיר לזעזוע, והודות לאינטרנט שמביא את העולם לכף ידנו, נוכל להזדעזע, להתחלחל ולהתמלא תדהמה עוד לפני הקפה של הבוקר. הזעזוע אינו עולה כסף, הוא לא דורש יציאה מהבית או אפילו מהמיטה והוא עוזר לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו, צודקים ובעלי דעה. מה עוד אפשר לבקש?
אם אתם מחפשים עניין חדש להשתומם ממנו, אתם מוזמנים להתפנק על שבעת הפרקים של "Tiger King" (ובעברית "חיות רעות"), עוד דוקו-פשע-חתולים מבית נטפליקס. תוכלו לפגוש בה כמה טיפוסים הזויים, שבראשם ג'ו אקזוטיק ודוק אנטל, הבעלים של גני חיות פרטיים שמאוכלסים בחתולים גדולים (לרוב טיגריסים), ומולם את קרול בסקין, פעילה למען הצלת חתולים גדולים שמחזיקה בשמורה ענקית בה הם משתקמים. כולם רבים, מתנגחים משפטית, מלטפים חתולים גדולים, לפעמים מאבדים איברים וחלקם גם נכנסים לכלא על ניסיון לרצח.
2 צפייה בגלריה
החיות המשונות באמת הן בני האדם שלוקחים חלק בסרט. מתוך "טייגר קינג"
החיות המשונות באמת הן בני האדם שלוקחים חלק בסרט. מתוך "טייגר קינג"
החיות המשונות באמת הן בני האדם שלוקחים חלק בסרט. מתוך "טייגר קינג"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
בעניין אחד אין מחלוקת: אמריקה מלאה בנרקיסיסטים נצלנים, תאבי תשומת לב, שכל הקיום שלהם זועק "תראו אותי". בטח באמריקה הרדניקית חובבת הנשקים. ונשאלת השאלה - האם זה נחוץ להעמיד את המשאבים של נטפליקס, אינסופיים ככל שיהיו, כדי לתעד כל אחד מהם רק כדי שנשב מול המסך ונזדעזע מכמה הם פסיכים? מה גם שהשתוממות היא עסק מכלה-אנרגיה ושוחק, ושבעה פרקים הם זמן ארוך מאוד להשתומם במהלכו.
מפתה להגיד ש"טייגר קינג" היתה יוצאת מורווחת מקיצור משמעותי של הסדרה במטרה לצמצם את המרווחים הפעורים בין טוויסט אחד לשני וליצור רצף יותר מהודק של עלילה, אבל ל"טייגר קינג" אין באמת עלילה או התפתחות. טוויסט הוא אירוע מפתיע שלוקח את העלילה לכיוון אחר או שופך עליה אור חדש, אבל עדיין שומר על רצף. סדרות דוקו מוצלחות היו "הג'ינקס", "קאטפיש" או "בלאקפיש", שחשפה את ההתעללויות בלווייתני הקטלן לטובת מופעי ציבור. כולן התמקדו ברעיון אחד, בתובנה כלשהי, ונעו לקראת חשיפה שהיתה לה משמעות.
2 צפייה בגלריה
נטולת כל אמירה או תובנה. "טייגר קינג"
נטולת כל אמירה או תובנה. "טייגר קינג"
נטולת כל אמירה או תובנה. "טייגר קינג"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"טייגר קינג" פשוט תיעד אנשים מטורללים ומידי פעם זרק פנימה עוד אירוע ביזארי שקרה להם. חתונה פוליגמית? תנו לנו את זה. טיגריס שאכל למישהי את היד? אנחנו על זה. כת סקס נצלנית? בכיף אני אומרת. ממש כמו גן חיות, אבל במקום חתולים גדולים הכלובים מאוכלסים בבני אדם הזויים – בואו תראו אותם מקרוב, תחבקו אותם, תצטלמו איתם ותלכו הביתה. כל זה כמובן עם טפט של חתולים גדולים ברקע. הסיפור של "טייגר קינג" היה יכול להתרחש גם בלי כל החתולים, אם כי זה כמובן היה הרבה פחות מקסים ואקזוטי.
ל"טייגר קינג" היה את כל חומר הגלם ביד, אמירה כלשהי הייתה אמורה להיווצר כמעט מעצמה. אם זה על אגו אנושי או אפילו לעורר מודעות ואכפתיות ליחס המקולקל שבעלי חיים בכלובים סובלים ממנו. אבל הסדרה לוקה בחסרונות של הדמויות שלה עצמה, צבעונית וביזארית, וכשהאבק ישקע תוכלו לפנות מקום לזעזוע הבא.