יושבים בבית עם הילדים ומחפשים תעסוקה? בין סרט לפודקאסט ושיעור יצירה, הספרייה הלאומית מזמינה אתכם ללמוד קצת היסטוריה ישראלית. אלו ערים לא היו חלק מתוכנית החלוקה? איזה תנאים הציב מלך מרוקו כדי לאשר את עלייתם של היהודים ארצה ומה עיצבן את הרוסים במזמור הידוע של פסח? פרויקט היסטוריום יזכיר למי ששכח וילמד את מי שלא יודע.

רוסיה מציגה: הגדות של פסח מצונזרות!רוסיה מציגה: הגדות של פסח מצונזרות!
רוסיה מציגה: הגדות של פסח מצונזרות!
(באדיבות הספרייה הלאומית)

רוסיה מציגה: הגדות של פסח מצונזרות

בסוף המאה ה-19 חייהם של יהודי רוסיה לא היו קלים, ואחת מהדוגמאות הבולטות הוא צנזור הגדות הפסח. כדי שלא יישמע מההגדה שיש ליהודים ביקורת על השלטון הרוסי, המילים במזמור הידוע "והיא שעמדה" תוקנו. כך במקום "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" נכתב ל"היו עומדים עלינו לכלותינו" והמשפט "והקב"ה מצילנו מידם" תוקן ל"והקב"ה הצילנו מידם". לפניכם מספר הגדות מתקופות שונות. התאימו כל הגדה לתקופתה.


גלגולה של הצהרת בלפור

ביולי 1917 הגיש חיים וייצמן ללורד בלפור טיוטה למסמך המכיר בארץ ישראל כארצו של העם היהודי ובזכותו של העם היהודי להקים בה מדינה. הניסוח הראשוני נראה לבלפור מפורט ומתחייב מדי. במקומו הציע בלפור נוסח קצר יותר שבו נכתב שממשלת הוד מלכותו תשתדל להקל על המאמצים לבנות בית לאומי בארץ ישראל. ההצהרה המשיכה לעבור עוד כמה גלגולים עד לנוסחה הסופי שהתפרסם בנובמבר 1917, ארבעה חודשים לאחר כתיבת הטיוטה הראשונה. המסמך הוא אחד מגורמי היסוד להקמת מדינת ישראל שלושים שנה מאוחר יותר. צפו בסרטון על גילגולה של הצהרה


סיפורו של נעמן בלקינד

נעמן בלקינד היה מראשוני היהודים ששירתו בצבא העות'מאני, אבל בהשפעת בן דודו אבשלום פיינברג, הצטרף לניל"י, ארגון המחתרת שפעל בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה, והחל לרגל כנגד העות'מנים. כאשר אבשלום פיינברג נעלם בדרכו למצרים, יצא בלקינד בעקבותיו. הוא לא ידע שאבשלום כבר נהרג ונקבר בחולות הנגב. בלקינד נתפס על ידי העות'מאנים, נשבר בחקירתו וחשף מידע אודות פעילות ניל"י. יחד עם חבר ניל"י נוסף, יוסף לישנסקי, נשפט בלקינד ונתלה בדמשק ב-16 בדצמבר 1917, בדיוק ביום הולדתו ה-29. בדקו כמה אתם מכירים את נעמן בלקינד וניל"י.

נעמן בלקינדנעמן בלקינד
נעמן בלקינד
(באדיבות הספרייה הלאומית)



ההסכם הסודי עם מלך מרוקו

מבצע יכין, המבצע לעליית יהודי מרוקו, יצא לפועל על רקע האיסור שהטילה מרוקו העצמאית על יהודים לצאת משטחה. בשנת 1961 מלך מרוקו, חסן השני, איפשר ליהודים לצאת ממרוקו למרות האיסור ברשמי, אבל היו לו תנאים: הראשון, שהמהלך לא ינוהל על ידי המוסדות הרשמיים של מדינת ישראל. השני, שהיעד המוצהר לא יהיה מדינת היהודים וכן, שעל ממשלת ישראל לשלם 50 דולר עבור כל אדם שיצא ממרוקו. במסגרת המבצע עלו לארץ כ-80,000 יהודים ממרוקו. בחנו את עצמכם, מה אתם יודעים על מבצע יכין?

ההסכם הסודי עם מלך מרוקוההסכם הסודי עם מלך מרוקו
בזכות ההסכם הסודי עם מלך מרוקו
(באדיבות הספרייה הלאומית)



כ"ט בנובמבר גרסת הילדים

מדור "דן ודינה על עסקי המדינה" שהיה חלק מביטאון תנועת השומר הצעיר, הציג את טענותיהם של הילדים דן ודינה בנוגע לתכנית החלוקה, תשעה ימים לפני ההצבעה הגורלית.
דן התנגד לתכנית החלוקה, משום שישנם יישובים יהודים המיועדים להימסר לערבים. דינה לעומת זאת חשבה שהקמת מדינה יהודית עצמאית חשובה יותר מהתעסקות עם גבולות החלוקה, כדי שהעם היהודי לא יהיה תלוי בחסדי זרים. בסופו של דבר דן שוכנע שיש לתמוך בתוכנית החלוקה והכתבה הסתיימה במשחק לשון "המחלוקת הביאה לחלוקת הארץ והשלום יביא שוב את שלמות הארץ". לפניכם מפה עם מספר ערים, שחלקן לא היו חלק מהמדינה היהודית על פי תכנית החלוקה. לחצו על הערים שלא היו חלק מהמדינה היהודית.


רוצים לדעת עוד? מוזמנים להצטרף להיסטוריום, רגע היסטורי למורים ולתלמידים באתר הספרייה הלאומית.