בעשורים האחרונים התבנית הנרטיבית של לולאת זמן (Time loop) מהווה קרקע פורה לסרטי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה. במרכזם גיבור או גיבורה שנכלאים בפרק זמן שבו אירועים חוזרים פעם אחר פעם על עצמם. בדרך כלל מדובר ביום, אבל פרק הזמן הזה יכול להיתחם בדקות, שעות או שבועות. את התנסויותיו של הגיבור הנידון ללימבו נצחי ניתן לעבד לעיסוק בסוגיות פסיכולוגיות, פילוסופיות, דתיות או מוסריות. "פאלם ספרינגס" (Palm Springs), סרט הביכורים של הבמאי מקס ברבאקו והתסריטאי אנדי סיארה, שעלה בסוף השבוע האחרון בהולו, משתמש בפורמט כדי לעצב קומדיה רומנטית שמצליחה לנוע מניצול פרוע של הרעיון, אל המרגש.

מבחינת הקהל המערבי הרעיון של לולאת זמן מזוהה עם הקלאסיקה הקומית של הרולד ראמיס "לקום אתמול בבוקר" (1993) בכיכובו של ביל מארי. סרטים אחרים שהשתמשו בתבנית זו היו קרובים יותר לחרדה ולאימה הנובעים מהילכדות בלולאת זמן. בין אם זה בהקשר של 11 בספטמבר ("קוד מקור"), חרדות מסויטות של גיל ההתבגרות ("מז"ל טוב" ו"לפני שאפול"), או, כפי שנעשה ב-2019 ב "ההספד של טונדה ג'ונסון", ובפרק מסדרת "אזור הדמדומים", לולאת זמן שבה שוטר לבן יורה פעם אחר פעם בצעיר שחור.
מכל האופציות הללו "פאלם ספרינגס" הולך בדרך המזכירה את נקודת המוצא של "לקום אתמול בבוקר", הכוללת תהליך של שינוי פסיכולוגי ורגשי עם אלמנט רומנטי. הגיבור ניילס (אנדי סמברג) מתעורר באתר נופש בפאלם ספרינגס, לסקס לא מספק עם חברתו הצעירה והמאוסה מיסטי (מרדית' האנגר). חברתה הטובה של מיסטי, טאלה (קאמילה מנדס), עומדת להתחתן בערב עם בחיר ליבה ונדמה כי ניילס הוא נספח מרוחק לאירוע בעודו נמצא עם בת זוג שנראה כי איבד בה עניין.
בחתונה נמצאת גם שרה (קריסטין מילוטי), אחותה הבכורה של טאלה והכבשה השחורה של המשפחה. כוסות היין הגדושות שהיא מערימה מבהירות שזה המקום האחרון שהיא רוצה להיות בו. לאחר הטקס מגיעות הברכות, וניילס האאוטסיידר מפתיע בברכה מלוטשת להפליא המגלה בקיאות מפתיעה במשפחה שאמורה להיות זרה לו. בנוסף הוא מברך את הזוג הצעיר בעודו מסתכל לעבר שרה במבט שמאחוריו מסתתרת משמעות רבה אך לא מובנת. בהמשך, ברגע מצחיק במיוחד, הוא מנסה לפתות אותה להצטרף אליו לרחבת הריקודים בעודו מפגין כוריאוגרפיה מסונכרנת באופן בלתי אפשרי עם התנועות של הרוקדים אחרים.
פאלם ספרינגפאלם ספרינג
מתוך "פאלם ספרינגס"
(צילום: מתוך הסרט)
שני הבדלים חשובים מבדילים בין "פאלם ספרינגס" ו"לקום אתמול בבוקר". את ניילס אנו פוגשים כמי שכבר יש לו ותק רב בתוך לולאת הזמן, והוא כבר סיגל לעצמו התנהגויות ופרספקטיבה של אדם שיודע על כל פרט באותו יום. מנגד הוא כבר הפנים שהוא לא ישתחרר מהמצב הזה גם אם ינסה להתאבד.
ההבדל השני הוא שבתחילת הסרט שרה נלכדת גם בלולאת הזמן. ב"לקום אתמול בבוקר" הדמות שגילם מארי ניסתה לכבוש את ליבה של אישה שלא תזכור אותו למחרת. ב"פאלם ספרינגס", לעומת זאת, שתי דמויות לכודות יחד וצוברות זיכרונות משותפים הנשמרים במעבר מיום ליום. מסגרת זו מאפשרת לפתח מערכת יחסים "רגילה" יותר בתנאים בלתי רגילים.
הכימיה המוצלחת בין סמברג ומילוטי מסבה הנאה בחצי הראשון והקומי יותר של הסרט, והחיבה לדמויות מסייעת בחצי השני והיותר רגשי. בנוסף יש הופעה חביבה של ג'יי.קיי סימונס כדמות המשנה של רוי שיש לו חשבון פתוח עם ניילס, מטעמים המובהרים במהלך העלילה. בסופו של דבר, "פאלם ספירנגס" הוא סרט קיץ מוצלח שיספק קצת נחמה למי שמרגיש שהוא לכוד בלולאת זמן מתסכלת של ימי הקורונה.