אפשר כבר להודות שביקורת על "ארץ נהדרת" תתקשה לבדל את עצמה מביקורות על התכנית בעונות אחרות, קל וחומר כשהמציאות מספקת לנו סוג של קופי-פייסט משתי מערכות הבחירות האחרונות. בשלב הזה נדמה ש"ארץ נהדרת", בעונתה ה-17 שעלתה אתמול (ד', 21:15, קשת 12), כאן כדי להישאר ואנחנו חוזרים אליה כמו שחוזרים לחבר ילדות. לפעמים היחסים קצת עולים על שרטון, לפעמים הם מתעלים כשמגיע משבר, אבל בסך הכל אנחנו מכירים את החומר. בשלב הזה ביקורת על התכנית היא בעיקר הדבר הזה שאחריו הטוקבקיסטים יוכלו לתת את השפיל שלהם, כל אחד על פי נטייתו הפוליטית ואמונתו בצדקת דף המסרים שלו.
מתוך מערכון הפתיחה
ואם בכל זאת להידרש לתכנית עצמה, כשהיא משובצת מול הסאטירה החברתית השנייה ששודרה בערוץ המקביל - "האח הגדול", הצליחה "ארץ נהדרת" לפתוח את העונה כשהיא חדה ומדויקת, ופחות מתפזרת לבדיחות המילוליות שהכותבים גולשים אליהן כשהם מתעייפים. זה ניכר, כמו תמיד, בעיקר במערכוני החוץ המצולמים – הפעם זה מערכון הפתיחה המצוין על בחירות 2030, כשגנץ וביבי נשארים לבד במירוץ - וב"לבד" הכוונה האחרונים לכבות את האור במדינה ולא רק בבחירות, עם ההברקה הכואבת של הדרכון הפורטוגלי ובטייק אוף על "סיפור הפרברים" (סיפור ה"פה רבים"), עם הרומן בין שמאלנית לימני, שהצליחו לגשר על הכל מלבד על האמונה בשפה תקנית.
"ארץ נהדרת" כבר לא פה כדי לשכנע, אלוהים יודע שהסיפור הזה כבר נגמר. כשאנחנו עומדים בפני מערכת בחירות שלישית והרעיון של מערכת רביעית לא נשמע כל כך מופרך, קשה להאמין שמשהו מהסאטירה הזאת יסיט מישהו מהמחנה שלו לצד השני כדי לשבור שיוויון. "ארץ נהדרת" פה בעיקר כדי שהמציאות הביזארית שאנחנו חיים בה תוכל להתנקז לאנשהו ולא תתרוצץ לנו בתוך הנשמה ותעשה בה שמות. זה נכון שהיא מוטה פוליטית (אם כי פחות ממה שנדמה) – מה לעשות שרפי פרץ מסתחבק עם בן גביר צורם יותר מנקודות החולשה של השמאל - אבל זה לא מסתכם בזה. "ארץ נהדרת" היא אחד הפגזים האחרונים שאנחנו מסוגלים להטעין, כי בתוך הטירוף הנוכחי של מערכת בחירות שלישית אין טובים ורעים, יש רק פוליטיקאים משני הצדדים שמצליחים לאמלל את העם הזה, ועד שנתפכח ונפעל בהתאם נשאר לנו רק לצחוק על זה ואז לבכות קצת.
ארץ נהדרתארץ נהדרת
ארץ נהדרת
מהסיבה הזאת "ארץ נהדרת" עושה את המעט שהיא יכולה עבורנו, כמו החבר הדמיוני שהכניס מכות לבריון שהציק לנו ביסודי. ואכן בתוך ים הפרומואים שהעונה הזאת הציפה השתלב גם פרומו מטעם החיים עצמם – דחיית התביעה של בני קצובר, יו"ר ועד מתיישבי השומרון בדימוס, נגד התוכנית וקשת, בטענה שמדובר בלשון הרע. ובכן, זאת לא ארץ לאנשים נעלבים, ואם כבר, הזכות להיעלב שמורה לנו, האנשים שהולכים לקלפי בפעם השלישית בתוך שנה. אז בין בחירות לבחירות, בטח בהתחשב במזג האוויר בחוץ, מגיע לנו יותר מתמיד להתחמם לאור מדורת שבט כלשהיא. יאללה, טוקבקיסטים, ידידיי כאחים לי, הגיע תורכם.

פרסום ראשוני: 08:54 , 09.01.20