שחקן הקולנוע והתיאטרון הוותיק בריאן דנהי הלך לעולמו אמש (ד') בניו הייבן שבקונטיקט לאחר שחווה התקף לב. דנהי היה בן 81 במותו ומאחוריו קריירה של יותר מחמישים שנה בה רשם אינספור הופעות בסרטי קולנוע ועל במות ברודוויי. "בלב כבד אנחנו מודיעים על כך שאבינו ביראן הלך לעולמו אמש בנסיבות טבעיות, שאינן קשורות לקורונה", מסרה בתו אליזבת באמצעות הטוויטר, "הוא היה גדול מהחיים, אדיב, אב וסב גאה ומחויב. הוא יחסר לאשתו ג'ניפר, משפחתו וחבריו הרבים".
דנהי לוהק לרוב לתפקידי משנה בהפקות הוליוודיות גדולות וקטנות, אולם פניו מוכרות לרבים בעקבות הופעתו כשריף המנוול שרודף את ג'ון רמבו (סילבסטר סטאלון) ב"משחק הדמים" מ-1982. הוא גילם שריף מושחת גם במערבון עטור הכוכבים "סילברדו" של לורנס קאסדן מ-1985 וצץ כחייזר בדרמה הקומית "קוקון" של רון הווארד מאותה שנה. לפני כן כיכב בקומדיה הרומנטית "תרגיל לבלשית מתחילה" לצד גולדי הון וצ'בי צ'ייס (1978), ובקומדיה האירוטית "10" לצד דדלי מור ובו דרק (1979). עוד הופעות זכורות לטוב, מבין רבות אחרות נרשמו ב"משפט הנשרים" עם רוברט רדפורד (1986), "רב מכר" עם ג'יימס וודס (1987), ו"בחזקת חף מפשע" עם האריסון פורד (1990). הוא אף הגיח בקולנוע האמנותי, הרחק מהוליווד שסיפקה לו עבודה רבה לאורך כל הקריירה, כשכיכב בתפקיד הראשי בסרטו הפרובוקטיבי של הבמאי הבריטי פיטר גרינוויי "כרס של ארכיטקט" מ-1987.
מאז תור הזהב הקולנועי של דנהי בשנות השמונים, הוא המשיך לעבוד ובמרץ ולוהק לסרטים רבים, הבולטים שבהם "רומיאו + יוליה" של באז לורמן מ-1996 בו גילם את טד מונטגיו, אביו של רומיאו (ליאונרדו דיקפריו הצעיר), "הרג מוצדק" עם רוברט דה-נירו ואל פצ'ינו (2008), "אביר הגביעים" של טרנס מאליק עם כריסטיאן בייל (2015), ו"השחף" עם אנט בנינג וסירשה רונאן (2018). בשנה שעברה הופיע בדרמה העצמאית הצנועה Driveways שהוקרנה בפסטיבל טרייבקה אשתקד, וכן בקומדיה "שלושה ימים עם אבא" לצד ג'יי.קיי. סימונס. הוא הספיק לקחת חלק בשתי הפקות נוספות שעתידות לצאת לאקרנים אחרי מותו: "בן הדרום" על כנופיית קלו-קלוקס-קלן לצד ג'וליה אורמונד ולוסי הייל, והדרמה "מסע של יום ארוך" עם דני גלובר.
לצד עבודתו על המסך הגדול, פניו המוכרות של דנהי מילאו גם לא מעט מסכי טלוויזיה בהופעות ארעיות בסדרות "קוג'אק", "מ.א.ש", "שושלת", "קגני ולייסי", "מיאמי וייס", "הבית הלבן", "30 רוק", "האישה הטובה" ועוד. הוא גם כיכב כחבר של קבע בסדרת המתח "רשימת חיסול". דנהי גם לוהק לאינספור לסרטי טלוויזיה מהסוג שהיה פופולרי במיוחד בשנות ה-80 וה-90, עת היה בשיא הקריירה. בין השאר כיכב בעיבוד למחזה של ארתור מילר "מותו של סוכן" מ-2001 עליו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה/סרט טלוויזיה. לפני כן היה מועמד ארבע פעמים בקטגוריות שחקן משנה ושחקן ראשי במיני סדרה/סרט טלוויזיה. בנוסף לכל זאת דנהי ניהל קריירה תיאטרלית מרשימה במהלכה זכה פעמיים בפרס הטוני לשחקן הטוב ביותר על הגרסאות הבימתיות בברודוויי ל"מותו של סוכן" ב-1999 ו"מסע ארוך אל תוך הלילה" ב-2003.
בראיון לדיילי ביסט ב-2018, היה פתוח להתחיל לסכם את הקריירה העשירה שלו. "אני עכשיו בן 80 ואני רק עוד שחקן פשוט וזה בסדר מבחינתי. היה לי חתיכת מסע", אמר, "יש לי בית נחמד, אין לי ארמון או אחוזה, אבל בית די נחמד ונוח. גידלתי כמה ילדים ושלחתי את כולם לאוניברסיטה, והם כולם מצליחים. כל האנשים שקרובים אלי די בריאים ושמחים. אי אפשר לקוות ליותר מזה בחיים".
