אביתר בנאי ותמיר מוסקט בריאיון באולפן ynet
(אלי סגל, שחר גולדשטיין, אופיר יצחק)
אביתר בנאי ותמיר מוסקט יצאו למסע מוזיקלי משותף. הוא התחיל בקטן, הפך למסע הופעות ובקרוב יחבוק גם אלבום חדש. עם המילים של בנאי וההפקה של מוסקט, הם מייצרים DNA מוזיקלי חדש ומרענן עבור שניהם. "זה התחיל כבר באלבום הקודם שלי, 'לשונות של אש'", מספר בנאי, "כשבאתי עם שירים כתובים לתמיר והוא הפיק אותם, חצי מהאלבום הקודם שלי הוא עשה. הכרנו לאורך החיים בכל מיני הזדמנויות כנראה, אבל שם ממש עבדנו פעם ראשונה ביחד", הוא אומר ומוסקט מאשר. "נראה לי שבטבעיות ובצורה אורגנית. פשוט בילינו בעשיית מוזיקה, וברגעים האלה יש לפעמים שזה טוב, ויש לפעמים שזה נפלא".
אביתר בנאי ותמיר מוסקטאביתר בנאי ותמיר מוסקט
אביתר בנאי ותמיר מוסקט
(צילום: שחר גולדשטיין, אופיר יצחק)
כשיושבים מולם, קשה שלא להאמין להם כשהם אומרים ששיתוף הפעולה ביניהם היה טבעי. הם מתואמים, משלימים זה את זה ובין השניים שוררת הרמוניה מושלמת שבאה לידי ביטוי גם בעקיצות הומוריסטיות.
אין פה חילוקי דעות או ויכוחים, אתם באותו וייב. בנאי: "פשוט הוא עושה רק מה שאני אומר". מוסקט: "מה שהוא אומר זה הכל". בנאי: "בדיוק, הוא עושה מה שאני אומר. ברגע שהוא טיפה זז, אז אני שם אותו במקום. פשוט מעמיד אותו במקום". מוסקט: "כן, עם שוקר, בעצם אני מחובר לחשמל כרגע".
"רחמים"
(אלי סגל, שחר גולדשטיין, אופיר יצחק)
אביתר בנאי הוא קונטרול פריק יחסית לאמנים שהכרת? מוסקט: "הכי פחות שהכרתי". בנאי: "יס. מה עוד אתה חושב עלי? מי האמן הכי רזה שעבדת איתו?" מוסקט: "וחתיך".
"אל תקרא לי ישראל, אל תקרא לי בנאי, כלום מאחורי מלפני ומצדדי", שר בנאי בשיר החדש מהפרויקט שלהם "רחמים", אותו ביצעו גם באולפן. מצד אחד זהו שיר של חיפוש שורשים, כזה שחוזר אל ראשית משפחתו של בנאי והעלייה משיראז לירושלים. מנגד, המשפט הסוגר מבקש להתנתק, גם מהשם שנושא משמעות. האם זה אוקסימורון? בנאי לא מתחייב על הפרשנות.
"הרבה זמן חשבתי שהשורשים שלי עלולים להגביל אותי, רציתי להיות משוחרר משורש. ויש משהו עם החיים ועם הדרך שאני צועד בה שאני מבין שהשורש הוא מקור של מים, של חיים, כמו ששורש הוא. מצד שני אני מבקש את החירות שלי, את החירות שלי לברר את האישיות המסוימת שלי הפרטית בתוך המסע הזה. אז יש פה שני צדדים שלכאורה יש בניהם מתח אבל, אבל הדיאלוג בניהם יוצר איזה סוג של משהו - שזה מה שקורה פה".
היה שלב בחיים שרצית להתנתק משם המשפחה בנאי? "כן, מאוד. רציתי להצליח למצוא את הדיבור שלי בעולם, את מי שאני בעולם. שהמוזיקה שלי לא תשען על המשפחה שלי, שהמפגש שלי עם הקהל עם אנשים עם היצירה יתברר להיות מיוחד וייחודי לי. לקח לי ולוקח לי עדיין מסע לזהות ולהבין מי אני. אנחנו ללא ספק במסע עמוק של פיוס אני ושמי".
"עד האהבה"
(אלי סגל, שחר גולדשטיין, אופיר יצחק)
כבר שנים רבות שבנאי עוסק באמונה בשיריו, בד בבד עם ההתחזקות. אבל לאחרונה, בעולם המוזיקה הישראלי עולים אמנים אמוניים רבים, דוגמת ישי ריבו והז'אנר הפך להיות מרכזי. "אני חושב שזו בשורה נפלאה עבור כל העולמות", אומר בנאי, ומוסיף: "האמנות והאמונה כשהם נפגשים יחד הם יוצרים איזה סוג של מפגש שהוא מפסיק להיות מקוטב, אני חושב שכל המיקס הזה של החברה הישראלית עכשיו יוצר איזה משהו שהוא בריא, שהוא טוב". מוסקט, הגם שהוא לא מגיע מאותם עולמות של בנאי, מסכים עם הדברים. "אני חושב שמבורך כל דבר טוב שיכול לספר סיפור או לומר דבר, זה לא משנה מאיפה הוא מגיע. אני חושב שהדבר הזה הוא מבורך מכיוון שיש כזה ספליט בחברה הישראלית שהוא בעיקר בגלל חוסר".
אז אתה כן מוצא את עצמך מתחבר לתכנים של הז'אנר הזה? מוסקט: "אני לא יודע אם במקרה שלנו אני מתחבר מתוך איזה שהוא רעיון של דתי, אבל ממקום של אמונה בוודאי והנושאים שאביתר נוגע בהם בטקסטים הם נושאים שמעסיקים אותי על בסיס יום יומי בחיי הפרטיים גם אם הם לא על פניו נראים חיים של אמונה אבל הם חיים של אמונה ואני עסוק בנושאים האלה ובריפוי".
"מכור"
(אלי סגל, שחר גולדשטיין, אופיר יצחק)
אביתר בנאי ותמיר מוסקט יופיעו ב-12 בדצמבר בבארבי בתל אביב, ב-8 בינואר בזאפה בהרצליה, ב-14 בינואר בפורום בבאר שבע, ב-30 בינואר בזאפה בחיפה וב-20 בפברואר בגבעת ברנר.
בימוי: אלי סגל | צילום: שחר גולדשטיין ואופיר יצחק | הפקה טכנית: עידן ארבל ושרון שדה | סאונד: ניסו עזרן | הפקה ראשית: רז גרוס | איפור: נוי סוויסה | עריכת וידאו: שחר ברקת