ראש הממשלה נתניהו יכול להיות מרוצה: סוף סוף מישהו לוקח מאוד ברצינות את האיום האיראני. חיזוק משמעותי עבור האג'נדה שלו, ועוד מכיוון כל כך לא צפוי – תאגיד השידור הציבורי. אני לא אתפלא אם תחקיר הקלסרים העצום של נתניהו מלפני שנתיים השתלם, כשהביא למדינתנו את ההישג האמיתי – הסדרה "טהרן" שעלתה אמש (ב') בכאן.
הטריילר של "טהרן"
(באדיבות כאן)
תמר רביניאן (ניב סולטן) היא האקרית שנשלחת לטהרן על ידי המוסד הישראלי, במטרה לסייע מהקרקע להתקפה אווירית על מתקני גרעין באיראן. בעקבות שיבוש לא צפוי של המשימה היא מנתקת מגע עם השולחים שלה, נמלטת מהשלטונות האיראניים ומנסה לחדש את הקשר עם השורשים המשפחתיים שלה בעיר. במקביל דולק אחריה מפקד משמרות המהפכה (שון טאוב, "איירון מן", "הומלנד") ומהארץ מנווטים אותה אנשי המוסד (לירז צ'רכי ומנשה נוי). השילוב בין האקשן הבלתי פוסק ובין הדרמה הרגשית בסדרה מזכיר סדרה אחרת - "פאודה". האחרונה נכתבה על ידי אחד מהתסריטאים של "טהרן", משה זונדר, שאליו חברו דנה עדן ומאור כהן. הבימוי של דני סירקין משלים את התסריט.
הכל מתקתק ב"טהרן". מהרגע הראשון הצופה נשאב אל העלילה נטולת ההקדמות, השתלשלות האירועים קצבית ולא נחה לרגע והבנייה של הרחוב האיראני משדרת אמינות (הסדרה צולמה באתונה). את הידיעות שלנו על ההתרחשויות באיראן אנחנו מקבלים בעיקר דרך החדשות, לא פעם בליווי השמצה של האויב הציוני ואיום השמדה כלשהו. מהבחינה הזאת, "טהרן" מתרחשת על קרקע בתולית מבחינת רוב הצופים, וכמו ב"פאודה", גם כאן האתגר של היוצרים היה להביא למסך דמויות איראניות מורכבות ועגולות, שיפרצו את הדימוי הצר שהולעטנו בו. שלושת הפרקים הראשונים מוכיחים שהם עמדו באתגר לא רע. העולם האיראני נראה משכנע ומסקרן.
זאת אחת הפעמים היחידות שכאן, בהיותו ערוץ ציבורי, מצליחה ליצור סדרה איכותית בעלת אופי מסחרי. כזאת שסביר להניח שתסחף קהל מכובד של צופים, אם לא בשידור הטלוויזיוני אז קרוב לוודאי בדיגיטל. רצה הגורל וזה קרה בדיוק ביום שבו הערוץ פורש מוועדת המדרוג, ולכן לעולם לא נדע איזה רייטינג רשמה הסדרה. אבל נראה שבתאגיד מהמרים על סוסים אחרים: שיתוף פעולה ההפקתי עם חברת ההפקה וההפצה הקנדית, "סינפליקס רייטס", הכפיל את התקציב ואפשר להפקה להעמיד דרמת מתח וביון מלוטשת ומהודקת, שגם תהנה מצינור הפצה משומן בעולם. הגמול לא איחר לבוא: עוד לפני שעלתה לשידור, נמכרה "טהרן" לשירותי הסטרימינג של אפל.
בדיוק כשנדמה שסדרות "המוסד הישראלי" כבר מתחילות לקפוץ את הכריש - כמה עוד אפשר לסחוט את המיתוס הזה כשמה שמעסיק את המוסד היום הוא רכישת מכונות הנשמה מפוקפקות? – "טהרן" מצליחה לקחת סכסוך ישן ולהפיח בו חיים חדשים. כולי תקווה שבפעם הבאה שיזהירו אותנו מהאיום האיראני, האסוציאציה הראשונה שלנו תהיה "אבל איזו סדרה מצוינת זו היתה".
פורסם לראשונה: 08:25, 23.06.20
