אחרי לילה כמעט ללא שינה, צרחות באולם וחגיגות מאוחרות בווינה, שניים מכותבי השיר "מישל" - צליל קליפי ונדב אהרוני - עדיין מתקשים לעכל את העלייה של נועם בתן לגמר האירוויזיון. בריאיון לאולפן ynet, שנערך הבוקר (רביעי) לאחר חצי הגמר הראשון, סיפרו השניים על התחושות באולם, על הקריאות נגד ישראל שנבלעו לדבריהם באהדה גדולה יותר, על רגעי המתח אחרי פציעת הרקדנית ליהיא פרויד בחזרה הגנרלית - וגם על הגאווה לשמוע עברית על הבמה הגדולה באירופה.
ראיון לאולפן - צליל קליפי ונדב אהרוני, מכותבי השיר "מישל"
( צילום: ירון ברנר)
"אנחנו בלי שינה, אבל מאוד מאוד שמחים פה", אמר אהרוני, וקליפי מוסיפה: "צרחנו הרבה ואיבדנו קצת את הקול. זה היה ערב מטורף. נועם היה פשוט פנומנלי. מי שלא היה שם פיזית באמת שקשה לו להבין את הגודל של הדבר הזה".
לצד ההעפלה לגמר, הביצוע של ישראל התקיים גם על רקע קריאות בוז, הנפת דגלי פלסטין וקריאות מחאה נגד השתתפות ישראל בתחרות. אבל לדברי אהרוני, מתוך האולם התחושה הייתה שונה. "האמת שזה כמעט לא נשמע משם", אמר. "אנחנו לא מחפשים את זה, אז אנחנו גם לא מוצאים את זה. את מה שראיתי אחר כך על המסך ראיתי רק בדיעבד. גם כששומעים איזה בוז קטן, לא עוברת שנייה ויש שם כל כך הרבה תומכים - אנשים שבאים להרים לנועם, מלא ישראלים ואנשים מכל העולם שאוהבים אותו - אז על הבוז הזה היו עוד אלף קריאות אהבה שהשתיקו את זה בשנייה".
דוז פואה
אירוויזיון 2026 פרק 2: כך ישראל הפכה לסיפור הכי גדול בתחרות
23:38
קליפי סיפרה כי האהדה כלפי השיר והמשלחת אינה מגיעה רק מישראלים או יהודים. "זה מוזר להגיד, אבל גם אוהבים אותנו, הפלא ופלא", אמרה בחיוך. "קיבלנו המון אהבה במסדרונות, וגם לאורך כל התהליך - אנשים מכל המדינות מגיעים אלינו לרשתות ופונים אלינו. יש גם את זה וגם את זה, אין מה לעשות. אנחנו כרגע מתמקדים בצד הטוב של הדבר".
השניים התייחסו גם לדרמה שהתרחשה בחזרה הגנרלית, שבמהלכה נפצעה ליהיא פרויד, הרקדנית שמגלמת את "מישל", לאחר שנפגעה מצלם. אהרוני תיאר את מורכבות ההפקה סביב הבמה הישראלית, ובייחוד את "היהלום" - הפרופ המרכזי של המשלחת. "זה קורה תוך 60 שניות", אמר. "היהלום הזה עולה לבמה ומרכיבים אותו שם ממש על הקשקש. יש שם צוות מטורף. בכלל, הצוות שלנו מדהים, וכל אחד שם עושה את העבודה שלו הכי טוב. אנחנו סומכים על כל חברי המשלחת, על כל הצוות ועל נועם. אנחנו באמת לא דואגים לרגע - באים ליהנות, להרים לו ולחזור בלי קול מסיבות משמחות".
הרכבת "היהלום" של נועם בתן על במת האירוויזיון
(צילום: יובל חן)
אחרי הביצוע, ישראל גם התחזקה בטבלאות ההימורים ועלתה למקום החמישי, ובאולפן נשאלה השאלה אם אפשר להתחיל לחלום. "אנחנו מסכימים איתך קודם כל", אמרה קליפי.
אהרוני: "באופן כללי - ובאמת לא משוחד - נועם הוא הזמר הכי טוב בתחרות. הוא מטורף. הוא כל פעם מצליח להתעלות על עצמו. מהחזרה הגנרלית הוא הצליח להביא בערב ביצוע עוד יותר טוב, ואנחנו לא יודעים איך הוא עושה את זה".
קליפי הדגישה כי מעבר לרגע הטלוויזיוני, מדובר גם בשיר מורכב במיוחד לביצוע. "אני לא יודעת אם אנשים מבינים שהשיר עצמו מאוד קשה", אמרה ואהרוני הוסיף: "אין בו אוויר, רובו גבוה, והוא כל הזמן באנרגיה גבוהה. לצלוח דבר כזה בכזאת פנומנליות - זמר אחד בדור אולי יכול לעשות את זה. וזה הוא".
אחד הרגעים המרגשים עבור יוצרי השיר היה דווקא הפתיחה בעברית, אחרי שנים שבהן השפה נשמעה באירוויזיון בעיקר במשפטים קצרים או שוליים יותר. "לשמוע עברית על הבמה הזאת מול כל כך הרבה אנשים - זה הניצחון שלנו", אמר אהרוני. "להשמיע את הקול שלנו בשפת האם שלנו בבמה הכי גדולה בעולם, מה צריך יותר מזה?".
קליפי סיפרה כי גם חובבי אירוויזיון שאינם ישראלים כבר למדו את המילים. "את רואה אותם עושים עם השפתיים את העברית, ואני לא בטוחה שהם יודעים מה הם שרים", אמרה. "זה מטורף שאנשים שלא קשורים לישראל שרים בעברית ואוהבים שיר בעברית".
לקראת הגמר, השניים סיפרו כי סידורי האבטחה סביב המשלחת מורגשים היטב, אך לא פוגעים בהתנהלות השוטפת. "יש אבטחה כבדה וקפדנית מאוד, גם מהצד שלנו וגם מהצד האוסטרי, והכול שם קורה בצורה מתוזמנת ומדויקת", אמר אהרוני. קליפי הוסיפה: "הם נוכחים, אבל זה קורה בצורה מאוד אורגנית". בסיום הריאיון היא קראה לצופים: "אנחנו מזמינים את כולם להצביע לנועם בגמר".
