מפעל הפיס הכריז הבוקר (ב') על חמשת המועמדים הסופיים בפרס ספיר לשנת 2023, שיחולק זו השנה ה-23. בין המועמדים: הסופרות אורלי קסטל-בלום ("ביוטופ", הוצאת ספרי סימן קריאה/הקיבוץ המאוחד) וגיל הראבן ("חיים", הוצאת אחוזת בית), שכבר זכו בעבר בפרס בתחרות - הראבן היא כלת פרס ספיר לשנת 2002 על ספרה "שאהבה נפשי", בעוד קסטל-בלום זכתה בשנת 2015, עת הוציאה את "הרומאן המצרי".
2 צפייה בגלריה
גיל הראבן ואורלי קסטל בלום
גיל הראבן ואורלי קסטל בלום
גיל הראבן ואורלי קסטל בלום
(צילום: עדי אדר, טל שחר)
לצד השתיים מועמדים ברשימה גם עופרה עופר אורן ("מה קרה להגר באילת", הוצאת כנרת זב"מ), תמי בצלאלי ("הו-מאמא", הוצאת אפיק ספרות ישראלית) וחנוך מרמרי ("סימני שיניים", הוצאת כתר).
כל אחד מהמועמדים ברשימה הקצרה יזכה במענק בסך 60 אלף שקל. הסופר שיוכרז כמנצח הגדול בתחרות, שתיערך בסוף פברואר 2024, יזכה במענק בסך 180 אלף שקל, וספרו יתורגם ויצא לאור בשפה הערבית, ויתורגם לשפה זרה נוספת לבחירתו.
חמשת המועמדים הסופיים של הרשימה הקצרה נבחרו על ידי חבר השופטים של הפרס, בראשותו של יו"ר הועדה וראש צוות השופטים, אורן נהרי. "זו תחושה מוזרה, יש שיאמרו הזויה - להתווכח ולדון על ספרים בזמן מלחמה נוראה, מסויטת, כשהלב נקרע וכולנו דואגים לחיילינו, לחטופים", אמר נהרי, "אבל אולי לא - לצ'רצ'יל, לא פחות, מיוחסת האמירה כשהוצע לקצץ בתקציב התרבות בזמן מלחמת העולם השנייה - 'אז עבור מה אנו נלחמים?', ואנו נלחמים על מדינת ישראל, על עתידה, וכן, על תרבותה. תרבות שהחלה בספר הספרים, ונולדה מחדש עם השפה העברית.
2 צפייה בגלריה
עופרה עופר אורן, חנוך מרמרי, תמי בצלאלי
עופרה עופר אורן, חנוך מרמרי, תמי בצלאלי
עופרה עופר אורן, חנוך מרמרי, תמי בצלאלי
(צילום: אריה אורן, חנוך מרמרי, דניאל צ'ציק)
"והספרים שנבחרו לרשימה הקצרה לפרס ספיר השנה נכתבו בידי ארבע סופרות וסופר, חלקם מוכרים ואחרים מוכרים פחות, כאלה המדברים על נושאים אוניברסליים על זמניים ואחרים מאוד מאוד ישראליים, נטועים כאן ועכשיו. כולם מרתקים, מעוררי מחשבה, מקוריים. קשת רחבה של ישראליות, של תרבות ישראלית".
בשנה שעברה הייתה זו הסופרת אורית אילן שזכתה בפרס על ספרה "אחות לפליאדות". השופטים שבחרו באילן כזוכה, נימקו: "אחות לפליאדות' הוא ספר פואטי ויוצא דופן העוסק בחידלון ובאומץ, ומלווה את גיבוריו באמפתיה רבה כשהם נעים מתחנה לתחנה בחייהם, ולא תמיד מבינים לאן הגיעו וכיצד... בעידן שלנו, שבו פשר וייאוש מהיעדרו מתערבים זה בזה, אורית אילן מוסרת עדות נאמנה על פן ישראלי של העידן הזה, בקול צלול ומלא חמלה. היא מחוללת פלאים בלשון העברית, ועולה בידה פעם אחר פעם לתאר את התנודות הדקות ביותר של הנפש, ביצירתיות המוכרת לנו מרגעים נדירים של שירה".