מושיק טימור, מוותיקי שדרני הרדיו בישראל, הלך לעולמו בגיל 89 עקב בעיות לב ובשיבה טובה - כך נודע היום (שישי). טימור נחשב לאחד הקולות הוותיקים והמוכרים ברדיו הישראלי, ובמשך עשרות שנים שידר ב"קול ישראל" ובהמשך גם בתאגיד השידור כאן. ב-2022 הוכרז כחתן פרס מפעל חיים של אגודת העיתונאים. הוא הותיר אחריו בת זוג, עדי קפלנסקי, ושתי בנותיו - שירילי וגילי, ושלושה נכדים. לווייתו תיערך ביום ראשון הקרוב בקיבוץ חורשים.
"משה טימור, אשתו שנפטרה עליזה והיום זוגתו מזה שנים עדי קפלנסקי, היו ידידיי האהובים", ספד לו חברו הקרוב, הקריין דן כנר, בשיחה עם ynet. "הוא נפטר בן 89, הלילה, דווקא ב-90 שנים לשידור העברי ברדיו ו-60 שנים לשידור הציבורי. הוא היה אחת הדמויות המזוהות ביותר עם השידור הציבורי, ועם הרדיו שלנו - עוד מימי גלי צה"ל ואחר כך קול ישראל - משה טימור בהחלט עשה לעצמו שם שנחרט אצל המאזינים. הופעתי איתו הרבה ב'בימת מופעי ספרות' של מאיר עוזיאל, והוא תמיד ידע לא רק להגיש את הטקסטים - אלא גם לשחק אותם. הוא היה שחקן וזמר עוד מימי להקת הנח"ל. בגלי צה"ל נזכור אותו עם השותפות שלו עם מייק הולר במתיחות - אחד מראשוני המותחים, עם מתיחות מאוד מוצלחות ומושקעות נכון לאז. הופעתי איתו בטלוויזיה, בתוכנית 'כמו זה הסוד שלי' ו'תשע בריבוע'. משה טימור היה איש עם הומור מעולה, אבל יש לציין שידע גם לעשות רדיו רציני - וזה התבטא בתוכניתו 'שישי אישי' בשעה מאוחרת של הלילה, שבה שוחח עם אנשים ובעזרתם פרש את ההיסטוריה של מדינת ישראל ושל ארץ ישראל".
מכאן, תאגיד השידור הישראלי, נמסר: "משה טימור, שהחל את עבודתו בקול ישראל לפני כמעט 70 שנים, היה מהפנים והקולות המזוהים ביותר עם השידור הציבורי בישראל. עם קשת היכולות שלו - נע מושיק בין שידור שעשועונים וחידונים פופולריים ועד תוכניות שיחה וסיוע לאלפי מאזינים. הרדיו זרם בעורקיו. אנו מחבקים בחום את משפחתו וחבריו".
קולו של טימור הפך לחלק מהפסקול של המדינה, לאחר ששידר ברדיו תוכניות שונות במשך למעלה מ-60 שנה. טימור החל את דרכו המקצועית כקריין בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, שם הקריא ידיעות מקומיות, פרסומות ושעשועונים. הוא נחשב לשדר הראשון שהוביל שידור טלוויזיה באולפן במעגל סגור, ב-1959.
את הצד השובב וההומוריסטי שלו הביא לביטוי בתוכניות המתיחות הרדיופוניות שהנהיג בקול ישראל ונחשבו לפופולריות בשנות ה-60 וה-70, במספר סרטי מתיחות של יהודה ברקן ז"ל בהם השתתף ("חייך אכלת אותה" ו"ניפגש בסיבוב"), בשעשועוני טלוויזיה בערוץ הראשון כמו "תשע בריבוע", "זה הסוד שלי" ו"שחק אותה", ובתוכנית "לצון נופל על לצון" בהנחיית דודו דותן ז"ל. כמו כן, הוא השתתף גם בסרט המוזיקלי "חמש חמש".
את החלק הרציני שבו הקדיש לתוכניות רדיו שהגיש בנושאי עבודה, ביטוח לאומי וזכויות עובדים, ולאורך השנים הוביל וערך תוכניות רדיו רבות, בהן "כל צבעי הרשת", "בחצי היום" ו"מחפשים את המטמון" המיתולוגית, עם זאב ענר. עוד הוא הגיש את תוכנית הנוסטלגיה השבועית "שישי אישי" ברשת ב' החל מאמצע שנות ה-90, ושבה שימש לא רק כמגיש אלא גם כעורך, מפיק ותחקירן. ביוני 2021, ירדה התוכנית מהאוויר לאחר 25 שנה, ובכך נפרד טימור מקול ישראל ומהתאגיד. בריאיון ל-ynet מאותה שנה, אמר טימור: "ככה פתאום, בלי הסבר, גדעו לי את מה שאני הכי אוהב ויודע לעשות".
"לאחר ההודעה התקשר אלי ירון לונדון ואמר לי: 'אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא חשבת שיום אחד זה ייגמר'? השבתי לו: 'למה שאחשוב ככה'? הוא השיב שהוא כן חושב, כי צריך להתכונן לרגע ולדעת שיגיע. ואני שואל: למה? משהו אצלי לא בסדר? האם התחלתי לגמגם ואני לא יכול להגיש? האם אני שוכח דברים או מדבר שטויות?... אני נהניתי מהתוכנית, ואנשים שעבדו איתי - נהנו... תקראו את התגובות של האנשים, שאף מאיימים שיפסיקו להאזין לתחנה. זו לא טלוויזיה, שאולי בה לא רוצים לראות אנשים מזדקנים, אבל קריין רדיו? למה צריך להיות לזה גיל? אני בן 85, נכון, אבל אני לא מרגיש ככה. יש לי את אותו הקול, יש לי קהל מאזינים, לתוכנית יש רייטינג ופרסומות".
ואכן, הורדת התוכנית, שצברה עם השנים ציבור מאזינים נאמן, הובילה למחאה רחבה ולעצומה, שעליה חתמו למעלה מ-32 אלף איש, שקראו להמשך שידורה - אולם אלה לא עזרו והתוכנית ירדה מהאוויר באופן סופי.
