כשנוגה פרידמן חיפשה קאבר להוסיף בין השירים המקוריים באלבום שלה "בלעדיך איתך", היה לה ברור שהיא תרצה לבצע את Ain't No Sunshine, במקור של ביל ווית'רס. "זה היה שיר שהייתי שרה לעידו בן הזוג שלי כשהייתי נוסעת לנסיעות ארוכות או כשהוא היה נוסע לטיולים ארוכים לבד", היא מספרת בריאיון לרגל צאת האלבום. "זה היה סוג של בדיחה, כי האמת שהוא הסתדר מצוין בלעדיי כשאני לא הייתי, בעיקר עם הילדים וזה. הייתי אומרת שזה שיר הנושא של ההיפרדויות שלנו, של היפרדות הזמניות ושל המרחק".
כשעידו רוזנטל, לוחם שלדג, נפל בבוקר 7 באוקטובר, ההיפרדות הפכה לגדולה וכואבת. פרידמן החלה לשתף טקסטים בפייסבוק על ההתמודדות שלה עם האובדן והשכול, ובשנתיים האחרונות יצרה את ספר הקומיקס "גוף ראשון רבים", את ספר הפרוזה "ימים כקלקולם" ואת הסרט התיעודי "שום דבר לא בסדר". לקראת תום העבודה על האלבום, שותפה ליצירה - המוזיקאי דניאל סלומון - פנה לבעלי הזכויות על השיר Ain't No Sunshine וביקש את אישורם לשלב ביצוע של פרידמן באלבום. "הוא לא נתן לי לראות את המכתב שהוא כתב להם, אבל הוא סיפר לי כמה הוא מרגש, ואני מכירה את איכויות הכתיבה של דניאל - אני סומכת עליו שזה היה מרגש. המכתב הזה היה אפקטיבי, נתנו לי רשות להקליט את השיר אפילו שאני משנה את המילים. זה שיר שיש לי איתו קליק, הוא גם נכון לי מוזיקלית וגם נושאית. אבל עד שקיבלנו את האישור לא ידעתי שהשיר הזה באמת ייכנס לאלבום".
באלבום, פרידמן בת ה-43 שרה עשרה שירים מקוריים שהיא כתבה והלחינה, שנולדו כולם בפרק זמן של שנה מאז שעידו נפל בקרב בקיבוץ עלומים. היא מתייחסת בהם לגעגועים אליו, לתגובות שהיא קיבלה מהסביבה, לדיאלוג הפנימי שלה עם עצמה ולחוויות נוספות שבמילים שלה נשמעות חדות וחודרות את האדישות של המאזין. בעוד שפרידמן תמיד חשבה על עצמה ככותבת, היא לא הגדירה את עצמה בתור זמרת. גם החיבור עם סלומון החל כרעיון נקודתי שבו סלומון ביקש להקדיש שיר לזכרו של עידו לאחר שנפל, במהלך משדר טלוויזיוני. איש מהם לא ציפה לעבודה משותפת של יותר משנתיים. "בדיוק כשהוא פנה אליי אני המצאתי שיר שחשבתי לשיר או להקליט לאירועי ה-30 למותו, אז שאלתי אותו אם הוא יהיה מוכן לעזור לי עם זה", מספרת פרידמן, "התחלנו לעבוד על השיר ותוך כדי המצאתי שירים נוספים ושלחתי לו בהקלטות קוליות. הוא מאוד התלהב מהלחנים והמילים, עד שהוא אמר לי: 'יש פה אלבום, זה משהו שאת רוצה?'. ברור שזה משהו שאני רוצה".
השיר הראשון שכתבה נקרא "כל כך" ומכיל את המילים: "היש שלך כל כך איננו/ האין שלך כל כך ישנו/ ואני שנותרתי פצועה מדממת מילים" - בהמשך ישיר לחיבה שלה למשחקי מילים, ושימוש בהן ככלי אמנותי שהציגה גם בספרים שלה. גם בעטיפת האלבום, כמו בספר הקומיקס שהוציאה, מופיעה דמות הגולגולת שציירה להמחשת הדיאלוג שהיא מקיימת עם עידו. "משחקי המילים שלי מסמנים את המצב הדואלי הזה, ועם השם של האלבום, והייצוג של הדמות הזאת שאני קוראת לה 'רידו' - זה אלבום בשבילו, ושלו, ושל שנינו. הספרים והסרט והאלבום זה הכול אותו מוצר מבחינתי, האלבום זה היומן האחרון מבחינתי. ואחר כך אני רוצה להתחיל משהו אחר, אני לא יודעת מה זה יהיה. או שלא, כי גם השירים החדשים שלי הם עדיין עליו, אז נראה.
"ורידו", היא ממשיכה, "אני עוד מחפשת מה התפקיד של הדמות הזאת בעולם. הוא הסייד-קיק שלי, או הפרזנטור. זה כאילו עידו המת, אבל הוא הפך להיות מישהו אחר, הוא מאוד השתנה. והוא כבר לא מדבר כל כך הרבה כמו שהוא היה מדבר בהתחלה. זהו, אני לא יודעת, אני מרגישה שאני צריכה לשים אותו על דברים ואז להבין מה המקום שלו".
העבודה על האלבום הייתה בשבילה גילוי של מקצוע חדש שהיא רוצה לאמץ לעצמה ולהעמיק בו. פרידמן, שבהשכלתה היא דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, החלה לימודי פיתוח קול ונגינה בגיטרה כדי להתמסר לקריירה מוזיקלית. "את האלבום הזה עשיתי בהתחלה בשבילי. היו בי את השירים האלה וזה היה מגניב. זו חוויה מגניבה לבוא אליו פעם בשבוע ולקשקש קצת ולשיר, ודניאל סופר נחמד. אבל זה לשיר באופן שלא הכרתי. זה היה תהליך מאוד ארוך של התמקצעות כדי שזה יעמוד בסטנדרטים של דניאל, שהם גם הסטנדרטים שלי".
במהלך התהליך הזה המוקד הרגשי של האלבום עבר מבפנים החוצה: "יש הרבה פרויקטים של אמנות שהם ריפוי, ויכול להיות שגם זה. אבל מהתגובות שאני מקבלת אני מרגישה שלא. אני מקווה שלא עשיתי את האלבום הזה רק בשבילי ורק בשביל הריפוי שלי. כמו בהרבה דברים אחרים העובדה שזה היה מקצועי - היא הייתה הדבר המרפא. העובדה שזו עבודה שאני חושבת על הקהל כשאני עושה אותה, ולא רק עליי. אבל זה היה תהליך, זה לא התחיל מזה. אני גם בהרכב פה במושב (בן שמן, ש"נ), זה נותן לי את הריפוי המוזיקלי שלי בכל מקרה. אבל בזכות המפגש עם דניאל זה הפך להיות משהו שהוא מקצוע - וגם עבור אחרים".
איך כתבת את השירים באלבום?
"אני אומרת שהשירים שלי נולדים כמו סוסוני ים, כי הם פגים, וצריך את דניאל והאינקובטור המקצועי שלו כדי להפוך אותם לשירים אמיתיים. כשאני באוטו, או במקלחת, או הולכת בשדות או בים, יוצאים לי אלתורים כאלה. וזה נתקע לי בראש, ואז אני חוזרת לזה אחרי כמה ימים ואני לשה את זה עד שיש לי מבנה של שיר".
את חושבת שהיית יוצרת מוזיקה אם עידו לא היה נהרג?
"מצד אחד, יש בי צד שאומר שזה לא היה יכול לקרות כל עוד היה את עידו כי זה היה מביך אותו, וזה גם לא היה על הכוונת, וכי אני לא האמנתי בעצמי מספיק. הייתי צריכה את החיבוק הזה מסביב כדי להפסיק לפקפק בעצמי. כולם אומרים כל הזמן שאני אמורה להאמין בעצמי, ועכשיו לאור ניסיון החיים הזה אני אומרת לך שהרבה יותר קל להאמין בעצמך כשאחרים מאמינים בך. אבל היה בי צד שהרגיש החמצה מסוימת שלא ידעתי מה היא. הייתה לי תחושה שלא מיציתי את הפוטנציאל שלי. אני ממלאת את הדבר הזה עכשיו וזה מדהים, זו תחושה טובה להגשים חלומות, אבל זה גם נורא מפחיד".
פרידמן תשיק את האלבום בשני מופעים מיוחדים - ב-29 במאי וב-29 ביוני בגריי תל אביב. מאחוריה גם קמפיין מימון המונים מוצלח לאלבום שעבר את היעד הראשוני וגרם לקהל להתאגד סביבה עוד לפני שיצאו השירים.
"עכשיו כשיוצא האלבום כל הזמן אומרים לי 'בהצלחה'. ואני מרגישה שהצלחתי כבר", היא אומרת, "יש לי לאן לטפס, זה לא זה. אני לא בדיוק יודעת לאן אני הולכת אבל אני מרגישה שיש לי דרייב ואני רוצה עוד. אני פשוט רוצה שאנשים ישמעו את המוזיקה שלי, אז אני מקשיבה לאנשי מקצוע שאומרים לי מה כדאי לי לעשות כדי שעוד אנשים ישמעו את המוזיקה - וזה כולל לדבר איתך, לדוגמה.
"'הצלחה' ו'כישלון' אלו מילים שאני מנסה להימנע מהן, יחד עם זה שאני כבר מרגישה מוצלחת כי אנשים כישרוניים מאמינים בי. אז גם אם אני עכשיו מתכווצת וזה קשה לי שהאלבום בחוץ, אני נושמת את זה ואומרת לעצמי שאם אנשים שיודעים וזו העבודה שלהם אמרו שזה מספיק טוב - אז חלאס נוגה, זה מספיק טוב".
