האם צפיתם פעם בסרט ששינה את חייכם? גרם לכם לקום מהספה ולשנות את המסלול? רובנו חולמים להיות כמו הגיבורים על המסך, אבל יש גם כאלה שלוקחים את החלום צעד קדימה. אחד מהם הוא ניתאי צלניקר בן ה-37 והסרט ששינה את חייו הוא "המתופף". צפו בווידאו
זה קרה לפני 11 שנים, צלניקר היה סטודנט בבאר שבע והסרט שראה בעבר חזר אליו. הוא נזכר בבחור שרוצה להצטרף לחבורת מתופפי זן, שחיים על הרי טייוואן. "כשראיתי את הסרט, נחשפתי למתופפי הזן שלקחו את התופים האלה ושילבו אמנויות לחימה ומדיטציה, בעצם זו דרך חיים של מוזיקה ותיפוף. כשראיתי שזה מחבר את שלושת הדברים הכי מרכזיים בחיים שלי - הבנתי שזה מה שאני צריך לעשות", הוא מספר בריאיון לקראת ההופעה של ההרכב שלו מחר (ו') בפסטיבל "פליציה בלומנטל" בתל אביב.
שנה לאחר מכן הוא היה שם, על ההרים, עבר אימונים מפרכים, בלי שפה, בלי כסף ובלי בית - אבל עם חלום שמתגשם. במסע יוצא הדופן שלו הוא זכה להכיר את אישתו וללמוד טאיקו - סגנון תיפוף יפני מסורתי על תופי ענק שמאופיין בהמון עוצמה וכוח פיזי. תיפוף שעתיד לכבוש את הקהל הישראלי לטענתו.
3 צפייה בגלריה
ניתאי צלניקר
ניתאי צלניקר
ניתאי צלניקר
(צילום: אסף מגל)
"כשהגעתי לטיוואן, לא היה לי איפה לגור וגם לא היה לי כסף להחזיק את עצמי באיזה בית מלון, אז ביקשתי מקבוצת המתופפים שהצטרפתי אליהם להישאר על ההר שבו מתאמנים. זה לא מקום מגורים", הוא מספר, "יש שם חדר הלבשה אחד ושירותים. והיו שם גם שני כלבים של המתופפים, אז הם הסכימו שאני אשאר לגור שם בחדר הזה בתנאי שאהיה אחראי על הכלבים. וככה נשארתי שם בהר - כל בוקר הם היו מגיעים, הייתי מתאמן איתם ואז נוסע ללמוד סינית. כל פעם זה היה טיפוס וירידה של שעה".
מה בעצם דרשו ממך באימונים? "האימונים כללו מדיטציה, קונג פו, טאי-צ'י ותיפוף. הייתי צריך להשלים את הפער אז בעצם הייתי כל היום על ההר והתאמנתי".
בסוף זה תיפוף. כל המדיטציה ואמנויות הלחימה, זה נשמע מסובך "בהחלט. בהתחלה חשבתי שהאמנויות לחימה והמדיטציה זה בשביל להיות מתופף יותר טוב. זה היה נראה לי הגיוני שבשביל לנגן - אתה צריך לנקות את עצמך מכל המחשבות, אם אתה רוצה להעביר מוזיקה דרכך. והבנתי בהמשך שכל הדבר הזה - זה בשביל שאני אשתפר בתור בן אדם. שהכלי הזה, זאת בעצם הדרך שלי ללמוד על עצמי. התוף הוא כמו מראה - הוא כל הזמן מראה לי איפה אני עומד, איך אני מרגיש עם המיינד שלי, עם הגוף שלי".
3 צפייה בגלריה
ניתאי צלניקר
ניתאי צלניקר
ניתאי צלניקר
(צילום: אסף מגל)
אבל גם להגיע להר היה מסע בפני עצמו, צלניקר כבר היה בן 25 וכולם אמרו לו שזה מאוחר מדי, שזה גדול עליו. "בהתחלה שלחתי להם מכתבים, ביקשתי להצטרף לקבוצה שלהם והם כל הזמן אמרו לי לא, אל תבוא. רק כשהגעתי לשם פיזית - יצאתי למסע מדיטציה לאורך טייוואן עם הקבוצה". אחרי שנה צלניקר כבר היה מתופף, הוא ידע אמנויות לחימה אבל זה לא הספיק לו. הוא החליט להתחקות אחר מקורות הטאיקו לארץ המקור - יפן, עם מי שלעתיד תהיה אישתו.
"כשהכרתי את מאהו, היא אמרה לי שיש משהו בנגינה עצמה שאני חייב להכיר ביפן ושאי אפשר להבין אותו דרך המסך. שצריך להיות שם", ביפן פתאום הדברים נראו אחרת, "רואים אנשים נורא עדינים, צורת הדיבור שלהם עדינה ומנומסת, ואתה רואה אותם עולים על הבמה - ופתאום הם נורא חזקים. אני רק אומר את זה ואני מתרגש. זה משהו כל כך עוצמתי".
מה זה בעצם טאיקו? "טאיקו זה תוף ביפנית. אבל זה סגנון נגינה שלם על תופים מאוד גדולים שמשלבים את כל התנועה של הגוף, ובדרך כלל זה בקבוצה. אלו תופים מסיביים, שרוצים שינגנו עליהם בעוצמה. זה תוף שנותן לך פידבק, יש פה דו שיח. התוף מחזיר אליך את מה שאתה נותן לו כל הזמן, וצריך להיות בהרמוניה בין הגוף שלך לתוף וזה יוצר מעגל".
תופי הענק של הטאיקו שוקלים עשרות קילוגרמים, הקטן למשל שוקל 40, ובשביל להרים את הגדול צריך לפחות עשרה אנשים. הם עשויים עץ ועור של באפלו או פרה ומחירם נע בין 20 אלף שקלים למאות אלפים. אבל אם השקעתם מספיק בתוף, הוא יכול להחזיק מעמד גם 50 שנה. הייחוד של התופים הוא בסאונד העוצמתי שלהם, אבל כדי ליצור אותו צריך להיות בכושר. "בסופו של דבר זו אומנות פיזית. אבל במקביל, אם אתה משתמש בטכניקה נכון, אתה לא צריך להיות חזק במיוחד כדי להצליח לנגן טוב לאורך זמן".
3 צפייה בגלריה
מאהו סאטו צלניקר
מאהו סאטו צלניקר
מאהו סאטו צלניקר
(צילום: אסף מגל)
היום צלניקר וזוגתו חיים בארץ ויחד עם מתופפת ישראלית נוספת שהגיעה מיפן, עינת, הם הקימו את הרכב הטאיקו הראשון בארץ. אפילו אימו של צלניקר אורית, שבאה ממוזיקה קלאסית והייתה נגנית הקונטרבס הראשונה של התזמורת הקאמרית - מנגנת איתם. הם כבר הספיקו להופיע בכל רחבי הארץ ואפילו בסין, בקרוב, יופיעו גם בהמבורג.
בהופעות אתם עושים גם קטעים מערביים. אתם יכולים לנגן שיר ישראלי? איך זה עובד? "אנחנו רוצים להכניס אנשים בהופעה לתוך מסע מסוים. כל היצירות שלנו הן מקוריות, לא באנו להעתיק משהו ממישהו. להופעה יש את האווירה והסאונד שלה. פתאום להכניס שיר כזה, בשביל להיות פופולרי, זה לא הרעיון. אני מרגיש שהקהל מוכן, רוצה ויכול להקשיב לעומק. זה המטרה שלנו, להעביר חוויה".
ההרכב טאיקו לייף ישראל יופי מחר (25 במרץ) וביום שבת (26 במרץ, מופע לילדים) במוזיאון תל אביב במסגרת פסטיבל פליציה בלומנטל.