עם כל הכבוד לדיסקליימר לפיו "הבת" היא "פרי הדמיון" ו"כל קשר למציאות הוא מקרי לגמרי", מספיק לחפש בגוגל את המילים "נעמה יששכר" כדי להבין שההשראה לא נחתה על היוצרים מהשמיים: סיפורה של הצעירה שנלכדה במלתעות המשטר הרוסי בגלל סמים שנמצאו באמתחתה הפך לסאגה בינלאומית (בימים שבהם עוד היה מקום בכותרות לאירועים כאלה), וגם הכיר לציבור את דמותה ההירואית של האם, יפה יששכר. מכאן הדרך לסדרת טלוויזיה מאוד לא קצרה ובטח לא מובנת מאליה, אבל המתווה בהחלט קיים.
"הבת" - טריילר
(צילום: באדיבות אפל TV פלוס)
מאבקה של יפה למען בתה מהדהד בדמותה של אורנה (לירז חממי), שנמצאת בדרכה חזרה מהודו לישראל דרך קונקשן במוסקבה עם בתה גלי (טליה לין-רון). האחרונה נעצרת בשדה התעופה הרוסי, נלקחת מיד למתקן מעצר שכתובתו כמובן לא ידועה לאף אחד ומואשמת בסחר בסמים משל הייתה פבלו אסקובר מהמזרח התיכון. האם, שכבר דמיינה את עצמה מתאוששת מחוויית המוצ'ילרית באמצע החיים עם אבטיח ומלחמה מול הטלוויזיה, מוצאת את עצמה במדינה קרה תרתי משמע ומאוד לא סבלנית לזכויות אדם. עם זאת, כמובן שאין לה שום כוונה להפקיר את בתה לחסדי המערכת שגורמת לסיפורי קפקא להישמע כמו אגדות ילדים בלתי מזיקות, אבל תוך זמן קצר מתברר שהמסע לגאולה עובר לא רק בביוב של שחיתות פוליטית, אלא גם בהבנה שאפילו אמא מגניבה כמו אורנה לא מכירה את בתה עד הסוף.
פרק הבכורה של "הבת" (מתוך שמונה בסך הכול) עושה עבודה מרשימה בהנעת העלילה, היכרות ראשונית עם הנפשות הפועלות והכנת הקרקע לקראת פיתולים בהמשך, שהם כבר הרבה יותר קשורים ל"פרי הדמיון" מאשר לפרשה המקורית. שיתוף הפעולה בין הכותבים אדם ביזנסקי ("המדובב") ודנה אידיסיס ("על הספקטרום", "ברלין בלוז") מצליח לבנות את היסודות הדרמטיים והמותחים של העלילה ולשלב בהם נגיעה של אינטימיות, בדגש על פיתוח הדינמיקה המורכבת בין האם לבתה והסודות שיהיו חייבים לצאת לאור כדי שהסיוט הזה יוכל להסתיים. הבימוי של יונתן גורפינקל מעביר היטב את תחושת העוינות, הזרות והשרירותיות שסוגרות על אורנה מכל כיוון.
אבל "הבת", לפחות בינתיים, היא קודם כל המופע של לירז חממי, שנכנסת בסערה לתפקיד הלביאה שתהפוך עולמות ושולחנות כדי להציל את היקרה לה מכל. ההתנגשות בין הישירות הישראלית של אורנה לכפור הדיקטטורי של רוסיה מחלצת מהשחקנית הבעות חזקות של אימה, חוסר אונים וגם ניצני תושייה. 35 שנה אחרי שסאלי פילד הסתובבה בתל אביב לטובת צילומי הסרט "לא בלי בתי", חממי מראה איך עושים "לא בלי בתי" בעברית.
הבחירה בחממי לתפקיד הראשי, שכאמור טומן בחובו מטען רגשי לא מבטל, מקפיצה אותה בכמה דרגות. לא שזה אמור להפתיע מישהו אחרי "מנאייכ", אבל העובדה שזה קורה במסגרת הקשוחה של קשת, היכן שהתשובה לכל סוגיית ליהוק היא לרוב "רותם סלע", רק ממחישה את גודל ההישג. ובהינתן שהסדרה נרכשה לשידור על ידי אפל TV פלוס, ייתכן שעוד טיסות רבות לפניה. העיקר שהיא יודעת איפה עדיף לא לבצע עצירת ביניים.
