אחד הכוכבים הכי לוהטים כעת בגרמניה הוא צעיר יהודי עם קרובי משפחה ברמת גן: זהו אהרון אלטרס בן ה-29. בפסטיבל ברלין ה-75, שננעל בשלהי פברואר, אי אפשר היה להתעלם מההופעות שלו על השטיח האדום: פראי, כריזמטי, סקסי, קולי, פרובוקטיבי, אופנתי. והוא היה בכל מקום - בבכורות, בטקסים ובמסיבות.
גם קברניטי תעשיית הקולנוע הגרמנית לא יכלו להתעלם מהזינוק המטאורי של אלטרס ובחרו בו להיות חלק מנבחרת מצומצמת של שגרירים, שייצגה בפסטיבל את הקולנוע המקומי ואת "הפנים החדשות של 2025".
למרות שלא פשוט להיות יהודי באירופה 2025, אלטרס לא מסתיר או מצניע את יהדותו. "זה לא נחמד להיות עכשיו יהודי בגרמניה, אבל זה אף פעם לא היה קל", הכריז אלטרס כשנפגשנו במהלך הפסטיבל באחד המלונות היוקרתיים והמהודרים של ברלין, הניצב בכיכר פוטסדאם, סמוך לבניין שבו שכן בית מעצר חשאי של הגסטפו. כמה רחובות משם עמד המשרד הראשי לביטחון הרייך, שמטרתו הייתה להילחם באויבי הרייך השלישי.
("משפחת צוויפלר" - טריילר)
"היהדות היא חלק מהזהות שלי, אבל לא החלק היחיד: אני גבר, אני סטרייט - כולם חושבים שאני הומו אבל אני לא - אני אוהב כדורגל, אני יהודי, אני גרמני, אני מברלין. בזהות של כולנו יש מגוון אלמנטים. ומה שכל כך פאקינג מעצבן במצב, הוא שמרדדים אותך לזה שאתה יהודי - כשברור שאתה הרבה יותר מזה. זה ממש מתסכל. וזה בעצם גם מה שהמוסלמים כאן חווים. אני לא יודע מה לעשות. אין לי פיתרון. תראה, עד כמה מהר כל החברה שלנו בגרמניה התפרקה אחרי 7 באוקטובר - זה משהו שמאוד, מאוד הפתיע והפחיד אותי. ואותו הדבר בישראל. ואותו הדבר באמריקה. לקח שבועיים והכל התפרק".
אלטרס לוהט עכשיו בין היתר בזכות סדרה שבמרכזה משפחה יהודית לא-מתפקדת בגרמניה של ימינו, שנטל השואה רובץ על כתפיה – "משפחת צוויפלר" (עכשיו ב-HOT), שאותה יצר דוד הדה. אלטרס מגלם את סמואל שיוצא עם צעירה בריטית ממוצא קריבי, כשהשניים מתווכחים מי סבלו יותר, השחורים או היהודים: "אותנו הפכו לאהילים. אני מדבר איתך על שישה מיליון יהודים שנרצחו תוך שש שנים!", טוען בפניה סמואל.
הסבא של אלטרס בסדרה הוא לא אחר מאשר מייק בורשטיין ("שני קוני למל") המגלם בעל אימפריית מעדניות - ניצול שואה ובעל עבר מפוקפק בתעשיית המין של פרנקפורט. ואילו את אביו של אלטרס מגלם שחקן ישראלי נוסף – מארק איווניר.
איך מארק בתור אבא?
"אני מת על מארק. הוא מדהים. מרגיש לי שמארק יכול היה להיות אבא שלי. הוא שחקן מדהים. אני ממש אוהב אותו, כי הוא חווה המון דברים ממש מעניינים בחיים. מארק שירת ביחידה מיוחדת בצה"ל, ועשה דברים משוגעים".
ראית אותו ב"אמיליה פרז" הנהדר?
"כן, ברור. אתה ואני השניים היחידים שאוהבים את 'אמיליה פרז'. אני לא יודע למה אנשים כל כך שונאים את הסרט הזה. זה כל כך פאקינג מעצבן. אנשים אומרים: 'במקסיקו, זה לא באמת ככה'. אבל זה מחזמר! זה לא דוקומנטרי. זה מטריף אותי. אנחנו לא מדברים ככה במקרה של סרטי דיסני. אנחנו לא תוקפים את 'מרשעת', ואומרים הסרט לא מציג מכשפות בצורה ריאליסטית".
"שירה האס היא נשמה זקנה בגוף צעיר. אני מאוד אוהב אותה"
בשנה האחרונה "משפחת צוויפלר" לא מפסיקה לגרוף פרסים (כולל פרס הסדרה המצטיינת בפסטיבל הסדרות של קאן), וכך גם אלטרס. ב"וראייטי" הגדירו אותה כ"'יורשים' יהודית בגרמניה העכשווית". בשבוע שעבר, הסדרה גרפה שישה פרסים בטקס פרסי הטלוויזיה הגרמנית. "בעקבות ההצלחה תהיה עונה שנייה וחלקה נצלם בישראל", מגלה אלטרס.
"הסדרה הזאת רק חידדה לי שמשפחה היא הרקמה הכי חיונית שיש לך בחיים. וכשהכול מתפרק, משפחה היא הדבר האחרון שנותר לך, ולכן כמובן שאתה צריך להוקיר אותה מאוד. כל השאר שברירי מאוד. משפחה היא דבר קדוש".
והסיפור המשפחתי של אלטרס מעניין אף הוא. "אבא שלי הוא גרמני ואמא שלי סופרת, שחקנית ובמאית יהודייה שנולדה בקרואטיה וברחה לאיטליה עם ההורים שלה, מאחר וסבא שלי נרדף על-ידי הקומוניסטים. אגב, הסבים שלי היו פרטיזנים בקרואטיה בזמן מלחמת העולם השנייה.
"הוריי נפגשו במחזמר בברלין, שבו אבא שיחק ג'וק. אמא ראתה אותו ואמרה: 'זה הגבר שאיתו אתחתן'. אבא אמנם לא יהודי, אבל גדלתי בבית מאוד יהודי ולמדתי בבית ספר יהודי. אגב, אני נושא את שם המשפחה של אמא שלי, כי השם של אבא – בוהמר - הרגיש לי משעמם", הוא אומר ופורץ בצחוק.
אלטרס החל את הקריירה שלו בגיל פעוט. "כילד, הייתי סוג של כוכב. מאוד נהניתי. הקולנוע אפשר לי שייקחו אותי ברצינות ושיתנו לי אחריות בידיים. אני חושב שזה הדבר הכי חשוב שיש: כשמבוגרים לוקחים ילדים ברצינות, ואז הילדים הופכים למבוגרים רציניים. כשהתבגרתי, די נאלצתי ללמוד מחדש את המקצוע".
בעיצומם של סגרי הקורונה, אלטרס זכה לחשיפה בינלאומית רחבה עם המיני-סדרה המצליחה וגורפת הפרסים "המורדת", על אסתי שפירו, הצעירה החרדית הניו-יורקית שנוטשת את בעלה ובורחת לברלין. אלטרס הופיע בתפקיד מוזיקאי ברלינאי, בן זוגה של שפירו, שאותה גילמה כזכור שירה האס. "שירה היא אחת השחקניות הכי טובות שפגשת במהלך הקריירה שלי", פוסק אלטרס. "האמת שהיא בחורה מעניינת ובוגרת. כשצילמנו את 'המורדת' הייתה לה את החוכמה והסמכות והשלווה שיש לשחקנים מבוגרים בהרבה. היא נשמה זקנה בגוף צעיר. אני מאוד אוהב אותה. היא פיצקית. כולם תמיד חושבים שאני שני מטר גובה, כי הם ראו את 'המורדת' ו''משפחת צוויפלר' ושם שתי בנות-הזוג שלי שם כל כך קטנות, שאני נראה כמו ענק לידן".
שירה כובשת עכשיו את הוליווד עם "קפטן אמריקה". גם לך יש מחשבות על מעבר ללוס-אנג'לס?
"שירה הייתה יכולה להיות כוכבת אפילו יותר גדולה, אבל בגלל שהיא כל הזמן מגינה על ישראל, כמעט ביטלו אותה. זה מטורף. לי אין כוונות לעבור להוליווד. זין על החרא הזה. אנחנו אירופאים, אנחנו עושים סרטים הרבה יותר טובים. אני מאוד גאה בעובדה הזו. רק בגלל שיש לאמריקאים יותר כסף לא אומר שהם עושים סרטים יותר טובים. אני אומר לך - ב-2026 או ב-2027, סרט גרמני יזכה באוסקר".
אלטרס לא מפסיק לעבוד. ובשנה הקרובה הוא יגיע למרקע בסרטים וסדרות אחדות. "הצטלמתי לסדרת ריגול גרמנית עבור נטפליקס על סוכנים חשאיים, ולסרט Rave On - סרט שמתרחש כולו במועדון טכנו. אני משחק מוזיקאי מזדקן שהולך למועדון פעם אחת אחרונה. זהו סרט על התבגרות. במציאות, גם אני מופיע כדי.ג'יי. מנגן מוזיקה אלקטרונית, האוס, טכנו. דברים טובים. עכשיו אני עייף, כי תקלטתי אתמול במסיבה במשך ארבע וחצי שעות. ואם הכול יסתדר, אני אצטלם בקיץ לסרט חדש שבו אגלם את צלם המלחמות רוברט קאפה".
יש תפקיד שאתה חושק לעשות?
"תמיד רציתי לשחק נרקומן. אבל אף פעם לא נותנים לי לשחק נרקומנים".
רגע לפני שאנחנו נפרדים, אלטרס שמח לחשוף בפני חלק מהקעקועים שמעטרים את גופו. "אתה מכיר את הבחוריקו הזה? זה מראדונה. וזוכר את האישה הזו? זאת צ׳יצ׳ולינה. היא האהובה עליי. קעקעתי אותה ליד המפשעה. אני מלא בקעקועים".
