האמן אלכסנדר "סשה" אוקון הלך לעולמו היום (חמישי) בגיל 76 אחרי מאבק בסרטן הלבלב.
אוקון נולד בברית המועצות, ולמד בבית הספר הגבוה לאמנות בלנינגרד (סנט פטרסבורג). בשנות ה-70 היה חלק מקבוצה של אמנים אוונגרדיים אנט-ממסדיים, ונרדף בידי השלטונות. ב-1979 עלה אוקון לישראל והתיישב בירושלים, שבה המשיך לחיות וליצור כל חייו.
עבודותיו של אוקון התאפיינו באובייקטים המתוארים ב"ריאליזם נוקב", כך לפי תיאור גוף עבודתו בתערוכה קורפוס במוזיאון תל אביב לאמנות, שנפתחה לאחרונה. עבודותיו מהשנים האחרונות התאפיינו ב"עיסוק במצב האנושי, על חשקי הגוף, ההזדקנות והקמילה. דמויותיו מופיעות במצבים טרגי-קומיים בהעמדות תיאטרליות ובטקסיות כמו-דתית. תקריבי הגוף כ'בשר', לעתים בהקצנה מכוונת, מעידים על מאבקו של הגוף הארצי בסופיותו הבלתי נמנעת".
לבד מאמנותו, לימד אוקון רישום באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, שימש כקריין וכמגיש בקול ישראל ברוסית ובערוץ הטלוויזיה ברוסית בישראל. אוקון גם היה חלק חשוב המממסד האמנותי המקומי. בין היתר כיהן כיו"ר ועדת האמנויות הפלסטיות במשרד הקליטה ויו"ר אגודת הציירים והפסלים בירושלים.
בתו, מאשה הלוי מסרה: "אבא שלי היה אולי האדם הכי מיוחד שאני מכירה. כשרוני, סופר אינטליגנטי, אינטלקטואל גדול, אחד האמנים הגדולים, לא רק בישראל. בשבילי הוא היה סוג של מיגדלור, שמורה לי לאן אני רוצה להגיע ומה אני רוצה להיות גם כבן אדם וגם מקצועית".
ענת דנון סיון, אוצרת התערוכה של סשה אוקון במוזיאון תל אביב לאמנות, מסרה: "בצער רב נפרדים היום מהאמן סשה אוקון. אוקון נולד בשנת 1949 בלנינגרד, כיום סנט פטרסבורג, היגר לישראל בשנות השבעים, והיה מהקולות המזוהים ביותר עם הדיאלוג שבין אמנות קלאסית לציור העכשווי. ביצירתו הענפה הציב אוקון גוף אחר – בשרני, דשן ומלא תשוקה – בניגוד חד למופע הגוף המאופק והסגפני שהתקבע באמנות הישראלית. בשנים האחרונות עסק ביצירתו ביתר שאת במוות, בחולי ובזקנה, התמודד עם שאלות של קיום אבסורדי, פגיעות אנושית ותפיסת הזמן החולף. בעבודותיו ניכרו הומור, חמלה ותשוקה לחיים.
"תערוכת היחיד הראשונה שלו במוזיאון תל אביב לאמנות המוצגת בימים אלו, לצד שתי תערוכות נוספות המוצגות עתה במוזיאון פתח תקווה ובגלריה דינה רקנאטי בהרצליה, משמשות מקור של נחמה - עדות חיה לעומק יצירתו, לרוחב הדמיון שלו ולמקומו הייחודי באמנות הישראלית".
