בגיל 43, אחרי שנים של הסתרות והכחשות ובמסגרת צילומי קליפ לשיר חדש, שרית חדד יצאה סוף סוף מהארון וחשפה שהיא בזוגיות עם אישה. למרות שזה היה הסוד הכי ידוע במדינת ישראל, מדובר ביציאה מהארון החשובה ביותר שנעשתה פה אי פעם. חדד היא לא רק הזמרת הכי מצליחה ואהובה כאן מזה שני עשורים וחצי, היא זמרת מזרחית מבית מסורתי וממשפחה שמרנית. בעבר, נטען כי מהלך כזה יגמור לה את הקריירה. כעת היא לא רק הופכת לגיבורה לאומית, אלא גם ממציאה את הקריירה שלה מחדש. אחרי חמש שנים של דשדוש מוזיקלי, חדד כבר לא מפחדת יותר לאבד את הקהל אלא בעיקר מבקשת להיות אותנטית עם עצמה. ומה יותר אותנטי מאשר להיות שלם עם הזהות המינית שלה ולצעוק אותה לעולם?
כשהסינגל "יאללה לך הביתה מוטי" שוחרר, חדד סיפרה שזה על אקס. במשך תקופה היא טענה שיש לה רומן עם בעל חנות וידיאו. לאורך כל השנים, וכותב את זה מי שערך עימה עשרות ראיונות, אסור היה בהוראת מנהלה דאז אבי גואטה לשאול אותה אף שאלה על הזהות המינית. זה היה הסוד הכי שמור - והיה עליו טאבו. לפני כמה שנים ערכתי איתה ראיון כאן באולפן ynet ושאלתי על ילדים - למשל, אם תביא ילד לעולם באמצעות בנק זרע. להפתעת כל הנוכחים באולפן, חדד מייד ענתה שכן ושהיא לא מתכוונת יותר לחכות. בסיום הראיון, ניגש אלינו גואטה וביקש לגנוז את השאלה. "אנחנו לא מדברים על הדברים האלה", פסק.
לפני שנתיים, כשחדד הודיעה על סיום העבודה עם גואטה, היה ברור שהיא לא רק משתחררת מהאדם שגילה אותה אלא גם מהאבא שגידל אותה. גואטה, יהודי חם וחובש כיפה, האמין כי יציאה של חדד מהארון תקבור לה את הקריירה. שהקהל המזרחי המסורתי יפסיק להזמין את הזמרת 'הלסבית' להופיע בשמחות. אבא הוא אולי גדול, כמו שחדד שרה, אבל במקרה שלה הוא גם מנע ממנה להיות מה שהיא חלמה עליו כל כך הרבה שנים: חופשייה. וחדד עושה את המהלך בתזמון שהוא גם כנראה בשל נפשית, אבל גם מדויק מקצועית. בשנים האחרונות עדן בן זקן כבשה את מקומה כזמרת המצליחה בישראל, ואפילו זהבה בן עשתה קאמבק חלומי השנה והפכה לרלוונטית יותר ממנה. "ככה בלי שלום", הסינגל האחרון שהוציאה חדד השנה, היה הלהיט הראשון שלה אחרי שנים של מחסור בלהיטים. חדד כבר לא מפחדת להפסיד כי בשלב הנוכחי, אין מה להפסיד. יציאה מהארון רק ממציאה את הקריירה שלה מחדש. זה הקאמבק שלה - והוא מגיע בזכות מה שברחה ממנו כל כך הרבה שנים.
וגם הקהל המזרחי של שנת 2021 הוא לא הקהל של סוף המיליניום הקודם. בזמנו, המילה 'הומו' הייתה קללה. אני זוכר שאם רציתי להוציא כותרת מזמר מזרחי בריאיון, הדרך הקלה ביותר הייתה לשאול את דעתו על הקהילה הגאה. מאז, המדינה השתנתה, הציבור נפתח וליין האריסה של עומר טובי, שהחל בסוף העשור הקודם, הפך לאירוע החשוב ביותר בתרבות המוזיקה המזרחית. הזמרים שהגיעו לשם בהתחלה בחשש ורק עבור הפרנסה, גילו בקהל את המשפחה שלהם, את השכנים - ואת עצמם.
חדד יוצאת מהארון בדרך גאונית ועקומה כאחד. מצד אחד היא משחררת את הפצצה לכולם במסגרת צילומי קליפ - ללא שום הכנה מוקדמת או ראיון שער מפוצץ (שעוד יגיע), אלא לכאורה בדרך אגבית. כך היא הופכת לשיחת היום באפס מאמץ. מנגד, אם זה שיר היציאה מהארון, איך זה שהטקסט פונה לזכר? התשובה טמונה בכיוון אליו חדד כנראה מסמנת: אני לא הולכת להיות זמרת נישה או פחות ממלכתית. אני אשיר על אהבה של גבר לאשה כי זה מה שישמיעו בחתונות. אל תשימו אותי במשבצת נישתית. אני אולי גאה אבל אני עדיין של כולם. ואני מאמין שעם הזמן, במסגרת בתהליך האיטי ומעורר ההשראה שהיא עוברת, גם זה מתישהו יגיע.
היציאה המכוננת וההיסטורית של שרית חדד היא אבן דרך בתרבות הישראלית. אל תחיו כמוני בהסתרות, הצעד הזה משדר, תהיו כנים עם עצמכם, הסתיימה סופית התקופה שבה חיינו במחשכים, כי אם אני עשיתי את הצעד הזה - אז כולם כבר יכולים. פעם מלכה, תמיד מלכה.
