פרויקט הייל מרי
כן, סרט המד"ב הקומי הזה היה אחד מהמדוברים בעונת האביב האחרונה. וכן, הצופים נהרו והוא עשה הרים של כסף. אבל אם טרם יצא לכם, אנחנו פה בשבילכם, כדי לומר לכם את זה: יאללה, רוצו, עוד רגע הוא יורד מהמסכים.
"פרויקט הייל מרי" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
וזהו עניין משמעותי, מכיוון ש"פרויקט הייל מרי" הוא סרט שראוי בהחלט לתפוס על המסך הגדול. יוצריו, פיל לורד וכריסטופר מילר, שכרו לצורך צילומו את גרג פרייזר, מי שבשנים האחרונות מתבלט בזכות עבודתו האפית בסרטים כמו "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים", צמד סרטי "חולית" והסדרה הטלוויזיונית "המנדלוריאן" (עוד עליה בסעיף הבא) - והוא מתעלה על עצמו פה. הוויזואליה פשוט נהדרת, רבת-דמיון והמצאות, והיא מעניקה לסיפור - שמבוסס על ספרו של אנדי וויר באותו השם, ועוסק בביולוג מולקולרי חששן שמוצא את עצמו על חללית במשימה שהיא התקווה האחרונה של האנושות להינצל מכליה - הוד שמסייע לו להתגבר על הממבו-ג'מבו הטכני/מדעי. עוזר גם רוקי, חייזר קטן שנראה כמו סלע מהלך, ושנשלח לחלל עם משימה דומה לזו של הביולוג - שאותו מגלם בחן רב ראיין גוסלינג.
וכאן כמה מילות אזהרה קטנות: "פרויקט הייל מרי" הוא סרט סנטימנטלי. פה ושם הוא אף גולש לצ'יזיות מסוימת, בעיקר לקראת סופו כאשר המניפולציות של לורד/מילר/וויר הופכות למעט שקופות מדי בכל הנוגע לחברות העזה שהתפתחה בין בן האנוש והחייזר המקסים. אבל זה לא יפריע לכם ליהנות ממנו. לעזאזל, במקרה של רובכם - וגם של הח"מ - זה רק מסייע לחוויה הכוללת והמתגמלת עד מאוד שמציע הסרט. תחשבו על זה כעל חיבוק חם שאחריו פשוט תרגישו טוב יותר. ומי לא רוצה כזה?
המנדלוריאן וגרוגו
נתחיל מזה: מה שקבעו רוב המבקרים שראו את הסרט החדש בסאגת "מלחמת הכוכבים", נכון - זה פרק מורחב של סדרת הטלוויזיה "המנדלוריאן", ותו לא. מצד שני, "המנדלוריאן" היא סדרת טלוויזיה נהדרת (אם נתעלם לרגע מעונתה השלישית), וללא ספק הדבר הטוב ביותר שיצא מהזיכיון בשנים האחרונות, כך שמהבחינה הזו - ואם אתם מחבבים אותה - אין לכם מה להפסיד.
"המנדלוריאן וגרוגו" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
בידיו של ג'ון פאברו, האיש שהזניק את היקום הקולנועי של מארוול עם "איירון מן" ומי שאחראי יחד עם דייב פילוני ל"המנדלוריאן" (פילוני אף כתב עמו את הסרט), "המנדלוריאן וגרוגו" עושה נאמנה את מלאכתו בתרגום הסדרה למסך הגדול, גם אם ללא יותר מדי שאר רוח. האפקטים מרהיבים, מנדו (בקולו, ולרגע אף פרצופו, של פדרו פסקל) קשוח ושתקן, גרוגו חמוד בטירוף - וזה בעצם כל מה שצריך. העלילה, בואו, פחות קריטית, וסובבת את בנו של ג'אבה דה האט, התפלץ הזכור מ"שובו של הג'דיי", והניסיונות של מנדו וגרוגו לסייע בידו - מרגע שהם מגלים שהוא לא עוד "ראש" שאותו יש לצוד ולהשיב לדודיו המרושעים, אלא אחלה גבר/תפלץ בסך הכול.
4 צפייה בגלריה
בוא, גרוגו, הולכים לטויס אר אס כדי לקנות כמוך, רק מחזיק מפתחות. מתוך "המנדלוריאן וגרוגו"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
הכול קטן פה, ביחס לסיפורים חובקי-הגלקסיה שאנו רגילים לקבל מזיכיון "מלחמת הכוכבים" - וזה סוד חינו של הסרט המתוק והלא-מתיימר הזה, שלגמרי יספק לכם שעתיים וקצת של כיף באולם הממוזג. וכן, כתבו וכותבים הרבה על כך שמדובר בפרויקט שמסתמן כהכי-פחות רווחי בהיסטוריה של מותג "מלחמת הכוכבים". אז מה? ההמונים הלא-מעורים פשוט מחכים שיגיע לדיסני+, ואתם לא רואי חשבון אלא צופים שמעוניינים בכיף קולנועי. זה הכול.
חיים פנטסטיים
בניגוד לצמד הסרטים הקודמים, שתקציבם המשולב שווה ערך לתמ"ג של מדינה בינונית, זהו סרט קטן. מה זה קטן? קטנטן. מה זה קטנטן? זעיר.
סרט הביכורים של מתיו שיר עוקב אחר סם סטיין (בגילומו של שיר), עוזר משפטי ניו-יורקי כבוי שמאבד את עבודתו וחווה התקף חרדה. בעקבות המשבר הוא מוצא את עצמו עובד כבייביסיטר לשלוש נכדותיו של הפסיכיאטר שלו (ג'אד הירש הוותיק). במהלך העבודה הוא מתקרב לדיאן (אמנדה פיט), שחקנית מתוסכלת שנישואיה נמצאים במשבר, והשניים מגלים חיבור הנובע בין היתר מההתמודדות המשותפת שלהם עם קשיים נפשיים.
עכשיו ייתכן שמהתקציר הנ"ל אתם חושבים שאתם יודעים לאן הסרט מתקדם, אבל כנראה שההנחה המוקדמת שלכם לא תהיה מדויקת, כי "חיים פנטסטיים" לא בדיוק הולך בדרך שאליה קומדיה רומנטית סטנדרטית הייתה לוקחת את הסיפור. במובן הזה מדובר יותר בדרמדי (דרמה קומית) מאשר קומדיה רומנטית - והדבר נאמר לזכותו של הסרט, שמצליח להיות כובש למרות היעדר צחוקים-בקול-רם (הקומדיה שלו נוטה יותר לצד הקרינג'י), ובעיקר - נוגע. את הקרדיט הוא חב בעיקר לאמנדה פיט המדהימה, שמספקת פה תצוגת משחק עשירה, מורכבת ורבת-שכבות, עם דמות פריבילגית ודכאונית שבידיים אחרות הייתה אולי הופכת לבלתי-נסבלת. בראבו.
אמונה אפלה
Hokum הוא שמו המקורי של סרט האימה המוצלח הזה, שמתיך יחד פולקלור אירי, גותיקה כפרית וקונבנציות אימה קולנועיות ותיקות (שלום, "הניצוץ") לכדי משהו מקורי למדי, ובעיקר - מקריפ כהוגן.
"אמונה אפלה" - טריילר
( באדיבות סרטי יונייטד קינג)
אדם סקוט ("ניתוק") מגלם סופר מצליח ששרוי במשבר, ומגיע לפונדק מבודד באירלנד יחד עם האפר של הוריו. המטרה? לפזר את האפר שלהם ביער סמוך, ואז להתאבד. אלא שהמשימה נכשלת מסיבות כאלו ואחרות - והסופר שלנו מוצא את עצמו ניצב בפני תעלומה מקומית וסוויטה אחת ספציפית באותו פונדק, שייתכן והינה רדופה. ברקע ישנם את כל הטיפוסים המוזרים להם הייתם מצפים בסביבה כזו וסרט כזה, פטריות הזייה ואגדה פולקלוריסטית מצמררת על מכשפה שחוטפת ילדים ומובילה אותם לשאול.
הבמאי האירי דמיאן מקארת'י לוקח את החומרים הללו ויוצר סרט אימה אפקטיבי עד מאוד, שמתפקד גם במובן אחר. Hokum פירושו "שטויות, קשקוש, הבלים, סיפורי מעשיות" - וזו באמת גישתו הראשונית של גיבור הסרט ביחס לאגדות שהוא מגלה בחור האירי הנידח שאליו הגיע. אלא שככל שהסיפור מתקדם, הסופר מגלה שה"פולקלור" הזה משמש גם מטרה אחרת - הוא מגלה שההבלים הללו משקפים גם אמת, ומציעים כלי להתמודדות עם חרטות ורגשי אשמה שרדפו אותו כל חייו. במילים אחרות, זהו סרט על הכוח - המרפא או המשחית - שבלספר סיפורים. וגם סרט אימה מוצלח, כמו שאמרנו. מה רע?
שליטי היקום
ולסיום, גלולת נוסטלגיה מבדרת בטעם מסטיק ובצבעי ניאון בוהקים: "שליטי היקום", וריאציה קולנועית נוספת (אחרי זו הקאלטית מ-1987, בכיכובו של דולף לונדגרן ובהפקתם של מנחם גולן ויורם גלובוס) למעללי הנסיך אדם/הי-מן. נו, אתם זוכרים, לפחות אם אתם קשישים: מדובר בגיבור-העל שהחל את דרכו כצעצוע של מאטל, בטרם זכה לסדרת טלוויזיה שבתורה הפכה לזיכיון מדיה משגשג.
"שליטי היקום" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
על החייאת הזיכיון בתצורתו הקולנועית (בנטפליקס רצות כבר שנים מספר סדרות אנימציה ראויות, בעיקר "שי-רה נסיכת הכוח" בעלת הניצוץ הקווירי) אמון הבמאי טראוויס נייט - בנו של המיליארדר פיל נייט (המייסד והבעלים של קונצרן נייק, שבדירקטוריון שלו יושב גם הבן טראוויס), ומי שהחל את דרכו בתעשייה דווקא כראפר, ואז הפך לאחד הכוחות המובילים בסצנת הסטופ-מושן העולמית. בין היתר היה נייט האנימטור הראשי ב"קורליין" הנפלא, ביים את "קובו: אגדה של סמוראי" המרהיב והנוגע, ואף זכה למספר מועמדויות לאוסקר על עבודתו. לאחר שעשה סיפתח בלוקבאסטרי כבמאי של "באמבלבי" החמוד ב-2018, נייט מביא אנרגיה סוחפת וחדוות עשייה גם לסיפורם של הי-מן וחבריו, בחסות תקציב העתק שניתן בידיו. ניקולס גאליצין בתפקיד הראשי מעניק בתורו חן לא מבוטל לדמות המעט-מטופשת, בסרט שפשוט מחבק את המטופשות הזו במשך 141 דקותיו (הוא מעט ארוך מדי, זה כן), וחוגג אותה באופן כובש.
וכן, זהו סרט שכמעט ומתנצל על עצם קיומו פה ושם, כפי שקבעו חלק מהמבקרים; כאילו שהוא לא חי לחלוטין בשלום עם הקונספט המגה-דבילי והשורשים הנאיביים של חומר המקור. ברמה הזו, נייט מכניס לתוכו אלמנטים שלעיתים כמעט וגובלים בפארודיה, ומעט מחליש את האפקט שלו. אבל רק מעט, כי עסקת החבילה שמציע "שליטי היקום" לצופה שרק מחפש להימלט לאולם ממוזג למשך שעתיים וחצי בהחלט שווה את הזמן והכסף שלכם, בהנחה שאתם מחבבים בלוקבאסטרים גדולים, צבעוניים וחכמים באופן דבילי. אפילו ג'ארד לטו, שמעניק את קולו לנבל המגחך סקלטור בעל פרצוף הגולגולת והופך אותו לקאמפי אף מהמקור, לא מצליח כהרגלו לשבש את העניינים. וזה כבר הישג מרשים.
