בסדרה שעוסקת, בין היתר, בגניבה ספרותית, זה רק טבעי שהקרדיטים ברולר הסיום יחלפו על רקע גניבה ספרותית נוספת. ואם גם אתם מצאתם את עצמכם נעצרים בסוף כל פרק של "אבירם כץ", ששישה פרקים שלה כבר שודרו בכאן, ומנסים לפענח את טיב הספר שבו מעלעלת יד מטופחת, אתם לא לבד. הרשת מלאה באנשים כמוכם, שעצרו את המסך, התקרבו אליו או קירבו אותו אליהם, שיננו את המשפטים ועם קצת עזרה מידידם הטוב, גוגל קשישא, פיצחו בשמחת ניצחון את החידה. השלב הבא, אגב, הוא ניסיון להבין מה הקשר בין הספר המסוים ובין עלילת הסדרה – אבירם כץ, הסופר המהולל, שאותו מגלם יחזקאל לזרוב, גונב סיפור שכתב השכן שלו (ששון גבאי) ומסתבך כחשוד ברצח - ואיך הוא עשוי לרמז על פתרון התעלומה.
מתוך "אבירם כץ"
(צילום: באדיבות כאן)
דנה מודן היא תסריטאית מנוסה אבל "אבירם כץ" היא ההתנסות הראשונה שלה בז'אנר הבילוש, כך שהמאמץ שהשקיעו הצופים בפענוח זהות הספרים הפתיע גם אותה. "לא שיערתי שזה מה שיהיה עם זה", היא אומרת ל-ynet. "חשבתי שיהיו חמישה אנשים שישימו לב. מאוד מרגש שזה נהיה דיבור. מה גם שכל הסיפור הזה התחיל מסוג של אילוץ. אחת הדרישות של התאגיד היא שברקע של רולר הסיום חייב לקרות משהו. בדרך כלל זו סצנה או שוט שמכינים בזמן הצילומים של הסדרה אבל אנחנו לא הכנו כזה, וכשהגענו לסוף העריכה היינו צריכים לפתור את זה, כי 'כאן' לא הסכימו לוותר".
ביקשתם שיוותרו.
"כן. לא הסכימו, ולנו לא היה זמן ובעיקר לא כסף לעשות את זה. ואז עלה לי הרעיון להביא את הספרים שאבירם כתב, שכבר היו לנו את הכריכות שלהם והם מופיעים על המדף של אבירם בפרק הראשון, אז חשבתי שיראו את העטיפה של הספר וכשיפתחו אותו הקרדיטים יהיו התוכן של הספר, מודפסים על הדפים".
אלא שכאן צצה מגבלה נוספת של התאגיד – הקרדיטים חייבים להופיע בתחתית המסך. "אבל רולר זה משהו שגם אם עוברים עליו 20 פעם, תמיד משהו נשמט וצריך להוסיף ברגע האחרון, אז להדפיס את זה על ספר היה בלתי אפשרי. ביקשנו שהקרדיטים יעברו על הדפים הריקים של הספר, אבל כאן לא אפשרו את זה. אז היה לנו ספר ריק עם עטיפה של אבירם כץ, ולא ידעתי מה יהיה הספר. אני לא עכשיו אכתוב שבעה ספרים של אבירם ומשהו שסתם יהיה כתוב, אני לא מסוגלת".
שששון גבאי יכתוב את הספרים.
"לא היה זמן. ואז חשבתי שאלה יכולים להיות ספרים שכבר קיימים, ושיד כזאת עם ציפורניים אדומות תדפדף בהם, שזה היצ'קוקי כזה, ובגלל שהסדרה היא על גניבה ספרותית, סוג של, שיהיה נחמד כאילו הוא גם גנב את כל הספרים האלה".
המגבלה הנוספת הייתה עניין הזכויות – גם אישור זכויות גוזל זמן וכסף, שני דברים ש"אבירם כץ" כבר לא יכלה להרשות לעצמה. הדבר היחיד שאפשר היה לעשות זה למצוא ספרים של סופרים שמתו לפני 70 שנה ויותר ואז זכויות היוצרים שייכות לעולם, ואפשר להשתמש בהם".
למטרות רווח.
"רווח עצום! בדיוק כשהודיעו לי את זה ישבתי עם הבן שלי, שהוא חולה ספרים, ואמרתי לו 'תן לי שמונה סופרים שמתו לפני 70 שנה'. הוא עשה לי רשימה, ו-וואלה, הכול קלאסיקות, איזה כיף לשים קלאסיקות כאלה בפריים טיים. זה יהיה כמו צ'ופר כזה למתמידים, פריט מוכמן, שמי שנשאר יהיה לו עוד משהו קטן לסוף. אבל נהיה מזה עניין. וזה גלגולו של מעיל". לטובת הקוראים העצלים מצורפת הרשימה המלאה של הקלאסיקות, לפי הסדר, בחמשת הפרקים הראשונים: "יוליסס", "חוות החיות", "האודיסאה", "חיי נישואים" של דוד פוגל, "אנה קרנינה". היד, אגב, היא ידה של לינור לביא, המפיקה בפועל של הסדרה.
"מה שיפה זה שמשהו שמתחיל מתוך אילוץ ממשיך את התמה של הסדרה", מוסיף איתן צור, הבמאי. "לפיה כל התרבות והאמנות זה מן עטיפות על עטיפות, במובן הטוב של המילה, לא רק כמחווה והשראה, אלא שככה תרבות מתפתחת. ב'שעת אפס' (סדרה אחרת שביים צור בכאן - ס"ש) עלה הרעיון שהרולר ירוץ על רקע צילום מרחפן. אני בדרך כלל לא אוהב להשתמש בזה בטלוויזיה אבל שם זה כל כך התאים".
מה ההיגיון בדרישה של כאן לרולר על רקע התרחשות?
"אני מניח שרצו שזאת תהיה שפה גרפית אחידה, שלא יהיה מעבר חד מדי לתוכן הבא. אולי יש לזה גם שיקולים של מדידת רייטינג. פעם זה היה כמו בקולנוע – רולר או שיר סיום הוא חלק מהסרט. לפני 20 שנה, ב'הבורגנים' וסדרות אחרות, הייתי עובד יום עריכה שלם על העניין של איך יעלה רולר ומה יהיה השיר. אחר כך ערוץ 2 התחילו עם העניין של להעלות על הרולר משהו שימשוך לתוכנית הבאה. אישית אותי זה די מטריף שאנשים קמים באולם בזמן הרולר ומסתירים לך".
"אבירם כץ", תופסת תאוצה בקרב הצופים בימים אפורים למדי עבור תאגיד השידור, כשחרב הסגירה שמונפת מעליו הוקפאה אבל עדיין לא הוסרה. הסדרה, שהיא עצמה מתבססת על ספר של אשר קרביץ, "לכתוב כמו אלוהים", גדושה במחוות, רפרנסים וקריצות ליצירות מוכרות, ואיסטר אגס (ובעברית: תכמינים). כפועל יוצא טבעי של הז'אנר ישנה גם קבוצת צופים שמצביעים על מה שבעיניהם הוא טעויות תסריטאיות או הפקתיות, "וזה ממש מצחיק אותי", ממשיכה מודן. "אין טעויות. אנשים מחפשים בטירוף ואני מחייכת לעצמי כי אני יודעת שאין. בואי נדבר בסוף הסדרה ותקבלי תשובות לכל השאלות".
היו פרשנויות שאנשים נתנו לדברים שלא התכוונתם אליהם מלכתחילה?
"יש אנשים שמנסים לנחש לאן זה הולך אבל אף אחד לא בכיוון. חבר אחד שלי עלה על משהו ונאלצתי לשקר לו, כי הוא עלה על זה מוקדם מדי, אבל הוא באמת היחיד. הוא פשוט היה חד אבחנה במיוחד".
