בתזמון מושלם עם הגאווה הישראלית הדנדשה - ישראלים שהצליחו למנוע פיגוע טרור ולהציל מטוס מלא מהתרסקות, הישג מדהים כמעט כמו זכייה באירוויזיון - מגיעה רשת עם הדוקו-ריאליטי החדש שלה, "הארץ המובטחת". חמישה יהודים מרחבי הגלובוס שהמחשבה על עלייה חלפה במוחם לפחות פעם אחת בחיים, מגיעים לפה לשבועיים כדי להחליט אם הם רוצים לעשות את הצעד שאין ממנו חזרה, כלומר אתה אף פעם לא יכול לבנות על זה שהטיסה חזרה באמת תצא בזמן או תצא בכלל.
מתוך "הארץ המובטחת"
(באדיבות רשת)
הם גרים יחד בדירה שנראית סבבה בקינג ג'ורג' בתל אביב, הולכים לשוק הכרמל, יוצאים לברים ובאופן כללי עושים את "העולם האמיתי MTV" פוגשת את "פרויקט תגלית". בעוד כמה פרקים נדע כולנו אם הם החליטו ללכת על הדרכון הישראלי או חזרו הביתה, מותשים ומזועזעים, לגלות הנוחה והשקטה שממנה הגיחו.
הימור שלי: לא במקרה כל הג'אז הזה מגיע בסמיכות להעברה הרשמית של הבעלות על רשת 13 אל ההייטקיסטים, אסף רפפורט וינון קוסטיקה, מייסדי WIZ. אלה כבר הכריזו שהם עומדים לעשות מהפכה ולמזוג לערוץ תוכן מסוג "קונצנזוס מאחד, ציוני וישראלי". הנה, יהודים שבאים לפה לבדוק את השטח הם הזדמנות מצוינת להביט במראה ולספר לעצמנו כמה אנחנו אחלה, נכון, מסוכסכים, שסועים ולעתים זאבים זה לזה, אבל אחלה, כשבעצם מה שאנחנו באמת רוצים לעשות זה לזעוק אל האנשים שמחוץ לגבולות ישראל, "תאהבו אותנו, פליז!".
בכל מקרה, די מהר אל תוך הפרק הראשון מסתבר שמה שכן הצליחו ברשת למזוג אל "הארץ המובטחת" הוא שילוב מעורר התפעלות של כל מה שמרדים אנשים עם מטבוליזם והתעקשות לא להשמיט שום קלישאה של הישראלי המכוער. אם אנחנו אמורים להביט בעצמנו דרך העיניים של שנינה מארגנטינה, האחים סמנת'ה וזאק מטקסס, אדם מקנדה ואורלי ממנהטן, אנחנו באמת בצרה צרורה. הם נוחתים בארץ כשבדירה מחכה להם שולחן עם במבה ומשקאות קריסטל מנטה (אתם מנסים להרוג אותם כבר עכשיו?), ומיד מוצנחים למעוז הישראליות כמו שוק הכרמל בתל אביב או מוניות מנתב"ג, שם מחכה להם הישראליות החמה, הכנה והמחבקת או הפולשנית, הבוטה והקולנית, תלוי את מי שואלים.
לא ברור על מי רשת חושבים שהם עובדים. האם הם מצפים שנאמין שאנשים אמורים להחליט על סמך שבועיים אם הם עומדים להגר למדינה חדשה? מצד שני, על סמך הפרק הראשון אני נוטה לסבור שמדובר בשבועיים יותר מדי.
עד כמה התפיסה העצמית שלנו לקויה? מתוך "הארץ המובטח"
(צילום מסך: רשת)
היהודים המסכנים מוצנחים תוך יום בערך אל פעילות אינטנסיבית הקשורה למקצוע שלהם - אדם הוא עורך דין שמצוות לעורכת דין פלילית ("הם טוענים שהוא זייף בדיקת שתן אבל מבחינתנו הלקוח הוא צדיק!"). שנינה, רופאת ילדים, מופלת למיון ילדים ומצופה ממנה להתחיל לטפל תחת אש בילדים שמגיעים למיון, מבלי להכיר את הז'רגון בעברית. אורלי היא אשת סושיאל אז הביאו משפיענית ישראלית שתלמד אותה להטריד ישראלים בשדרות רוטשילד. הם בג'ט-לג, בחירשות חלקית מהצעקות סביבם, החום עוד מעט יעשה אותם וול דאן - מישהו עוד באמת חושב שהם ירצו להגיע לפה? עד כמה התפיסה העצמית שלנו לקויה?
ולא פחות מסקרן, מה דוחף את האנשים האלה, כמו שאמר אסי דיין, לבוא פה בחום הזה? זה לא שהם עומדים לצבור עוד כמה עשרות עוקבים, שהפכו למטבע העובר לסוחר בכל ריאליטי. חופשה על חשבון הברון כבר ברור שזאת לא. בצר להם הם נאחזים במה שהם כן עשויים להרוויח - כולם מדברים על הישראלים והישראליות טובי המראה, מתייחסים אל החוויה כאל פוטנציאל שידוכי, משל היינו בחתונמי, וכמהים אל הים. את כל השיחות האלו הם מנהלים בעברית רצוצה - היה כל כך קשה לאפשר להם לדבר אנגלית כדי שנקבל שיחות קצת יותר מעניינות? - וזה עוד לפני שהגענו לפרק עם האזעקה, שבו הם יוצאים מהאוטו ומשתטחים על האספלט הקדוש של נתיבי איילון.
קצת הומור עצמי ומודעות עצמית לא יזיקו. מתוך "הארץ המובטח"
(צילום מסך: רשת)
"הארץ המובטחת" היא תוכנית על אנשים שאמורים להחליט אם ישראל יכולה להיות הבית שלהם, אבל בתכלס במשך שבועיים הם מבצעים את הטו-דו ליסט המזורז שהוא הפרשנות של רשת לישראליות. צר לי, אחי רפפורט, זה לא באמת יצא מעניין כמו שזה נשמע. בתקופה שבה הסברה אפקטיבית היא מצרך נדיר ואנחנו צריכים להציל מטוס כדי לקבל קצת תשומת לב חיובית בעולם, רצינות תהומית היא לא הדרך להביט פנימה ולקבל תובנות על עצמנו. קצת הומור עצמי ומודעות עצמית לא יזיקו, וגם אם כל אלה לא יגרמו לישראלי המכוער את המהפך הנחשק שיהפוך אותו לאטרקטיבי לפחות תצא מזה טלוויזיה טובה, העניין שלשמו התכנסנו, כן? עם ישראל חי.
