הסערה בערוץ הטלוויזיה האמריקאי המוביל CBS מסרבת לשכוך, והיום הגיעה לנקודת רתיחה נוספת: נשיאת חטיבת החדשות של הערוץ, וונדי מקמהון, הודיעה במפתיע על פרישתה מהתפקיד, זאת לאחר חודשים מתוחים מול הנהלת חברת האם, פרמאונט גלובל, והבעלים היהודי שלה, סביב סיקור הנשיא טראמפ והמלחמה בעזה.
במכתב לעובדי החברה כתבה מקמהון: "התברר כי החברה ואני לא רואות עין בעין את הדרך קדימה. הגיע הזמן שאמשיך הלאה, ושארגון החדשות הזה ימשיך עם הנהגה חדשה". פרישתה מגיעה יממה בלבד לאחר שידור פרק סיום העונה של "60 דקות", התוכנית שבעין הסערה.
ההחלטה של מקמהון מגיעה אחרי התפטרותו של ביל אוונס, המפיק הראשי של "60 דקות", שעזב בחודש שעבר על רקע טענות ללחץ מצד הנהלת פרמאונט לפקח על התכנים בתוכנית, בין היתר בכל הנוגע לסיקור ישראל והמלחמה בעזה.
בנוסף, אוונס מחא על ההתנהלות הערוץ בתביעה המתוקשרת שהגיש הנשיא טראמפ נגד הרשת. התביעה, בגובה 20 מיליארד דולר, נוגעת לריאיון ששודר עם סגנית הנשיא הדמוקרטית קמלה האריס במערכת הבחירות לנשיאות 2024, שלטענת טראמפ נערך באופן מגמתי כדי לפגוע בו.
מקמהון הייתה אחת התומכות הבולטות של אוונס. עם פרישתו כתבה כי "לעמוד מאחוריו הייתה החלטה קלה מבחינתי". תמיכתה הבלתי מתפשרת בו, ובחופש העריכתי של התוכנית, גררה עימות ישיר מול ראשי פרמאונט, שבמקביל מנסים לקדם עסקה למכירת החברה לידי Skydance Media, ומבקשים את אישור רגולטורי ממשל טראמפ לעסקה בשווי 8 מיליארד דולר. לדברי מקמהון הנהלה הבהירה, דרך מעשים, כי סיום המשבר עם טראמפ עדיף על עמידה על עקרונות מערכתיים – קו שהיא סירבה לאמץ.
אך המתח מול טראמפ כאמור לא היה המוקש היחיד עבור מקמהון. בעלת השליטה בפרמאונט, שרי רדסטון – דמות בולטת בקהילה היהודית האמריקנית – הביעה מורת רוח מסיקור המלחמה בין ישראל לחמאס בתוכנית "60 דקות", ובמיוחד מכתבה ששודרה בינואר האחרון ונתפסה בעיניה כבלתי הוגנת כלפי ישראל. הכתבה עסקה בביקורת פנימית בתוך מחלקת המדינה האמריקנית על התמיכה של ממשל ביידן בישראל, וכללה ראיונות עם בכירים לשעבר שהתפטרו במחאה על מדיניות ארה"ב. לטענת רדסטון, הכתבה לא כללה איזון ראוי ולא הציגה את ההקשר הרחב יותר של הסכסוך. התגובות הקשות – גם מצד ארגונים יהודיים אמריקאים ביניהם הוועד היהודי האמריקני (AJC) והליגה נגד השמצה (ADL) – הובילו למינויה של בכירה חדשה שתפקידה לפקח על הסטנדרטים העיתונאיים של התוכנית, במיוחד בנושאים "רגישים" כמו המלחמה בעזה. המהלך הזה, לצד מגבלות נוספות שנכפו על צוות "60 דקות", נתפסו על ידי המפיק הראשי ביל אוונס כפגיעה בעצמאות המערכתית – והובילו אותו לפרוש.
גם התמודדות ההנהלה עם סערה סביב ראיון של מגיש CBS טוני דוקופיל עם הסופר ויוצר "הפנתר השחור" טה-נהסי קואטס, בו תקף את האחרון בנוגע לעמדותיו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, עוררה ביקורת. בזמן שמנהלי הרשת נזפו בדוקופיל בשיחת ועידה כללית, רדסטון שיבחה אותו ואמרה ש"הוא עשה עבודה מצוינת".
התסיסה הפנימית הזאת הפכה גלויה לכל בשידור האחרון של "60 דקות", אז פנה המגיש הוותיק סקוט פלי אל המצלמה והודה: "פרמאונט החלה לפקח על התכנים שלנו בדרכים חדשות. אף סיפור לא נחסם, אבל ביל הרגיש שהוא איבד את העצמאות שהעיתונות מחויבת לה". אוונס עצמו כתב לעובדי התוכנית כי "הובהר לי באופן ברור שלא יתאפשר לי לנהל את התוכנית כפי שתמיד ניהלתי אותה: לקבל החלטות עצמאיות על בסיס מה שנכון ל-'60 דקות' ונכון לקהל".
הסערה הנוכחית משתלבת ברקע רחב יותר של מערכת יחסים טעונה בין הממשל האמריקני לבין הרשת. מלבד התביעה של טראמפ, נפתחה חקירה רגולטורית נגד CBS על ידי יו"ר ועדת התקשורת הפדרלית שמונה מטעמו, והנשיא אף קרא בפומבי לבטל את רישיון השידור של CBS. למרות כל אלה, התוכנית "60 דקות" המשיכה לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת מבחינת הממשל – כולל סיקור נוקב של ממשל טראמפ, פרקים על אוקראינה וגרינלנד, וכאמור המלחמה בעזה.
ל"60 דקות" קשר הדוק עם ישראל לאורך השנים: מראיונות עם ראשי ממשלה, דרך תחקירים ביטחוניים ועד לדיווחים חברתיים. בשנים האחרונות אף הורחב הסיקור הישראלי בזכות המפיק הישראלי-אמריקאי שחר בר-און. בין השאר שודר בתוכנית ראיון בלעדי עם שורדת השבי ירדן רומן-גת - ראיון שזכה לשבחים והביא לתוכנית פרס אמי.
