מכובדיי, עונה רביעית היא לא עניין של מה בכך. זאת כבר הפעם הרביעית ש"אהבה חדשה" עולה לאוויר. אמנם התגלעו כמה דחיות ועיכובים אבל הנה, בסוף היה לנו סוויפ הדדי ואנחנו יוצאים לדייט רביעי. אבל אללי, משהו מוזר בדייט הזה. הג'ינג'ית המגניבה מהדייטים הקודמים נעלמה, ובמקומה הגיעה דודה מאיה ורטהיימר. זו שיושבת לידך בשולחן החג, רוצה לדעת בת כמה את ותוהה איך עדיין לא איכפו אותך, חנטו אותך בשמלה והניחו אותך מתחת לחופה וקידושין. בבקשה, אלוהים, תעשה שזה פשוט יהיה סיוט של אלכוהול שלא זיקקו כמו שצריך ותחזיר את ורטהיימר המפוכחת והשנונה מהדייטים הקודמים, אני ממש זקוקה לה פה.
מתוך "אהבה חדשה"
(צילום: באדיבות רשת 13)
השנים עברו, התבגרנו ואנחנו כבר די מכירים את הדיל של תוכניות השידוכים. אני מצרה בהכנעה על כך שעדיין לא נמצאה הדרך ליצור תוכנית כזו, מבלי להזכיר את המילה חתונה, או פשוט להחליף אותה ב"מערכת יחסים ארוכת טווח בת שלושה חודשים ומעלה". השלמתי עם הטורט ההפקתי שאחת לכמה זמן חייב להגיד "אהבת אמת", ולנסות למכור לי ש"האחד" או "האחת" הם הסיבה לכך שהמשתתפות והמשתתפים התייצבו מול המצלמות, משל התבקשו לבחור בין הגלולה האדומה לכחולה. כבר נענו בין בנות-ים אורבניות, שדופות ויפהפיות, שנבראו על פי מפרט טכני אחיד, ובין נשים שהן, רחמנה ליצלן, שוקלות קצת יותר מתו-התקן התל אביבי, נשים חד הוריות ואפילו כאלו שנושמות אוויר פריפריה. כבר בדקנו את הקצוות, הבנו שהחיים מעניינים יותר
הספקנו אפילו להתוודע לפוסט-ז'אנר, והתוכנית מוכיחה שגם המלוהקות עשו עבודה. בשלב הזה הן מגיעות עם מודעות מלאה למוגבלויות בגללן הן לא בזוגיות, הן נוקבות בכל הסיבות הנפשיות שמעכבות אותן מלהתמסר ובחולשות הבררניות שלהן (איך הגדירה את זה ליר? "אני לא בעייתית, יש לי בעיה"). הן הגיעו היישר מספת הפסיכולוג והן מלאות נכונות להסתער על הצ'ק ליסט שהוא מציאת זוגיות, כלומר לצאת מאזור הנוחות שלהן, אבל אם אפשר בלי לקום מהספה. הן רוצות להיגמל מהדפוס הרעיל שלהן. הן רוצות להיפתח בלי להיחשף. לאתגר את ההרגלים שלהן. הן רוצות את עצמן בגבר.
4 צפייה בגלריה


טראש רומנטי עם פסיכולוגיה בשקל שמתכתב עם המצוקה הדורית המוכרת. מתוך "אהבה חדשה"
(צילום מסך, קשת 12)
אנחנו כבר לא תמימים. אנחנו מודעים לכך שאנשים (זכרים או נקבות) רוצים לפעמים עוד דברים חוץ מאהבה, דברים פשוטים ואלמנטריים כמו עוקבים באינסטגרם, שקיות מתנה בהשקות או סתם צומי מפרגן. אנחנו יודעים שלהכניס שני אנשים זרים לחדר מרושת במצלמות ולתת להם לשחק בבני זוג שגרים ביחד למרות שהם הכירו לפני חצי שעה, להעמיד אותם מול דד-ליין שמגדיר אותם כהצלחה או כישלון, זה יותר מהכול הבטחה למשברים בפאסט פורוורד. אנחנו יודעים שאנחנו פה בגלל הדרמות. שברגע שבו האהבה תפרח והקונפליקטים יעלמו, ההפקה תפוטר. האם אפשר, למען האל הטוב, לעבור לשלב שבו אנחנו מפסיקים לפעול לפי נקודת המוצא הגורסת כי רווקים צעירים ורווקות צעירות הם פרויקט שיקום לאומי ופשוט להמשיך לתוכנית "בואו נראה איפה זה יכול להשתבש"?
4 צפייה בגלריה


המלוהקות מלאות נכונות להסתער על הצ'ק ליסט שהוא מציאת זוגיות. מתוך "אהבה חדשה"
(צילום מסך, קשת 12)
וכן, אני מסתכלת עליך, מיס ורטהיימר. תליתי בך הרבה תקוות בעונות הקודמות אבל הפעם משהו התקלקל. לא לגמרי, אבל מספיק כדי שנציף את המצוקה. כשאת מתפייטת עם משפטים כמו "לא ברור לי איך הם עדיין לא נשואים עם שלושה ילדים ומשכנתא", או מברכת את אחת הנשים ב"בעזרת השם, הוא יהיה האהוב שלך, אמן, חמסה, חתונה", או מוסרת את דבר השעון הביולוגי של בחורה בת 24 עם "אחותי, הגיע הזמן", זה מעליב את האינטליגנציה שלנו כצופים. כשאת הופכת לשלולית למראה טבעת נישואים בקופסת-קטיפה, וכמובן איך אפשר בלי הלהיט הנצחי במצעד הפזמונים, "איך אתה עדיין רווק.ה?", זה לא משאיר לי ברירה אלא לתהות, איך קרה שהלכנו לישון עם מאיה ורטהיימר והתעוררנו עם בצלאל סמוטריץ'?
"אהבה חדשה" היא פורמט שתפס, ואולי אפילו ילקק קצת את הפצעים של רשת, בהתחשב במצבו העגום של הערוץ. הוא נוטה לקיים את מה שהוא מבטיח: טראש רומנטי עם פסיכולוגיה בשקל שמתכתב עם המצוקה הדורית המוכרת: האפליקציות חירבנו להם על עולם ההיכרויות ועכשיו הם צריכים להתמודד. הם לא צריכים אהבה, הם רק צריכים מישהו שיכריח אותם לצאת מהקליפה שלהם, שינער אותם קצת, ומישהו כמונו, שישפוט אותם ממרום הכורסא הביתית שלו וידחף את האף. מאיה ורטהיימר, החצופה והממזרית, עם האדג' המרענן, התאימה בול לדרישות התפקיד בעונות הקודמות. תחזירי אותה, בבקשה, מי שלא תהיי, ארוחת החג לעולם לא תהיה אותו הדבר בלעדיה.