"קונספציה" היא המילה שמזנקת מתיאור היום ההוא באוגוסט 2011, בו הסתערו מפגינים מצרים על גדר הבטון של שגרירות ישראל במצרים וניסו לפרוץ אליה. עד רגעים מאוחרים יחסית של האירוע, ישראל החזיקה בקונספציה לפיה ברגע האמת המצרים יתנו מענה לניסיונות הפריצה ויגנו על הישראלים בשגרירות. לניסיון הפריצה קדם אירוע טרור בכביש 12, על גבול מצרים, שבמסגרת חילופי האש בין הצבא הישראלי למחבלים נהרגו בטעות חמישה חיילים מצרים - עובדה שעוררה זעם בקרב המון מצרי הזועם ממילא, בעקבות אירועי האביב הערבי.
מתוך "תחריר"
(צילום: באדיבות yes)
הקונספציה, כדרכן של קונספציות, עלולה לפעמים להתברר כמוטעית, מה שאכן קרה באותו היום. למרבה המזל הטעות לא עלתה בחיי אדם. שגרירות ישראל פונתה מבעוד מועד, למעט שישה מאבטחים שקיבלו הוראה להישאר בשגרירות ונאלצו להילחם על חייהם כשהמצרים, ובכן, לא נתנו מענה ברגע האמת. הם חולצו לאחר שעות ארוכות, בעקבות התערבות של נשיא ארצות הברית דאז, אובמה. את גרסת הדרמה של האירועים האלה תוכלו לקבל באמצעות ששת הפרקים של הסדרה "תחריר", שעלתה אתמול (ג') ב-yes.
ב-yes מכתירים בתקווה את "תחריר" כ"פאודה" הבאה, ולא במקרה. הן לא חולקות רק שם חד-מילתי בשפה הערבית (תחריר פירושה "שחרור"), ואת תלאותיהם של בחורינו האמיצים ביותר מול האויב הערבי. הן חולקות גם יכולת להעניק לצופה חוויה מותחת ונפיצה, גם אם מדובר בסדרה עם גבולות גזרה וסיפור מוגבלים, וגם אם הצופה כבר יודע איך הסיפור הזה עומד להיגמר. אפילו היצ'קוק הכיר בכוחה של פצצה שהצופה יודע שטמונה מתחת לשולחן ועלולה להתפוצץ בכל רגע.
האמת היא, שגם אם לא "פאודה" הבאה, ל"תחריר" יש סיכוי טוב מאוד להיות האירוע הבא בטלוויזיה שלכם. עם הובלה של שון סופטי ("שלומי 6") ומאור שוויצר בתפקידי קצין הביטחון של השגרירות והסגן שלו, ויעל אלקנה בתפקיד בת זוגו של קצין הביטחון ורל"שית השגריר, ובהשתתפות שלל שחקנים נוספים כמו אסי ישראלוף, הישאם סולימאן, דינה סנדרסון, יגאל נאור, ואלרי חמאתי ומוריס כהן, "תחריר" מספקת מתח פשוט, יעיל ומהודק. על פניו נראה שהתסריטאים לא היו זקוקים ליותר מסיפור כרונולוגי של אירועי הימים ההם, אבל אולי זאת גם גדולה של תסריטאים (שלמה משיח, "לתפוס את השמיים" ואריאל בנבג'י, "המדובב"), לגרום לתסריט להיראות פשוט וליניארי אבל בפועל להצמיד את הצופה למסך.
"תחריר" מספקת את האקשן המתבקש מחוויות המעטים מול רבים שישראל ידועה בהן וגם נותנת הצצה לאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות הפוליטית והדיפלומטית, שבעצם כמעט וחרצה את גורלם של אלה שהושארו בשגרירות באותה יממה. "תחריר" נכתבה לפני אירועי 7 באוקטובר, אבל צולמה במהלך המלחמה (בדרום תל אביב), והיא בהחלט מטרידה ואולי גם מטרגרת ככל שזה נוגע לתחושות מהיום ההוא. לא רק מהתחושה הנוצרת מול מראות של המון ערבי מסתער אלא גם מקלות הדעת בה מתקבלות החלטות שגויות ותחושת ההפקרה. כדי לחסוך לכם את ויקיפדיה, כל המאבטחים שהושארו בשגרירות שבו בשלום לבסיסם לאחר חילוץ של הצבא המצרי לפנות בוקר, ותודה לאל, לסיפור הזה יש סוף טוב יחסית, אם לא מחשיבים את הכתמים המטרידים על החליפה של יעל אלקנה.